מבצע החיסונים הוא הצלחה ישראלית אדירה, ולנתניהו תרומה גדולה לכך. אך במקום לקבל זאת, בשמאל מעדיפים לחלק את הקרדיט לברל כצנלסון ולהקמת קופת חולים בתחילת המאה הקודמת. נדמה, כי בהצלחת מבצע החיסונים יש לנתניהו תרומה גדולה יותר מאשר לברל.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– אוהבים אותך מיכל אנסקי, אבל רק כשאת סובלת
– בנט וסמוטריץ', נא לסגור עניין
– תמונות פרידה מצלמת העיתונות וארץ ישראל, מרים צחי
מבצע החיסונים הישראלי עוד מתקיים, ונראה לנו מובן מאליו כנראה שבכל יום מתחסנים כמאה וחמישים אלף איש. במהלך יום אחד מחסנים פה יותר אנשים מאשר במספר מדינות אירופאיות מובילות גם יחד. בתחילת ארגון המבצע, שאלו כלי התקשורת את נתניהו מדוע קופות החולים אחראיות על חיסון האוכלוסייה ולא הצבא, כבמרבית מדינות אירופה. ואכן במרבית מדינות העולם הגורם האחראי על החיסונים הוא הצבא. צבאות הם גופים בעלי ארגון היררכי ומסודר, שיכול להתחמק מבירוקרטיה מכשילה ולחסן בצורה מאורגנת ומהירה את מרבית האוכלוסייה. אולם מבצע החיסון האירופי לא צולח, הוא מדדה עקב ארגון לוקה בצד הלוגיסטי.
אותם כלי תקשורת ששאלו מדוע לא הצבא אחראי כמו באירופה, סברו שהסיבה שנתניהו לא רוצה לערב בהליך את משרד הביטחון היא שמא ידבק קרדיט מסוים ליריבו הפוליטי גנץ. את הטיעון של נתניהו כי הוא מכיר את מערכת הבריאות והיא הנכונה לבצע זאת, לא קיבלו מטעמים תקשורתיים ברורים, הרי אצל נתניהו כל החלטה נבחנת בשיקול אחד: מה התרומה לו עצמו, כך סברו. אולם נתניהו הבין את היתרונות של קופות החולים לנהל את ההליך, הקשר עם האוכלוסייה, הזמינות ומרפאות הקהילה, אלו כלים לוגיסטיים אדירים שחבל לבזבז אותם. ונתניהו זיהה זאת.
ברור כי נתניהו לא עבד לבד, יש כאן מאמץ עצום, רחב ידיים של משרד הבריאות לנהל את ההליך, כולל מו"מ לרכישה, קליטה של החיסונים, העברה שלהם לקופות, ניהול סיכונים מחושב, ניסוח קבוצות תעדוף, ניצול מרבי של החיסונים גם באזורים מרוחקים. כל מי שעשה מילואים פעם בחייו ראה את הבזבוז המשווע בצה"ל ורק יכול לדמיין אך היה נראה מבצע החיסונים אם הצבא היה מנהל אותו וכמה תחקירים היו מופיעים בתקשורת שכה איחלה כי שמשרד הביטחון ינהל זאת.
על עניין זה בדיוק נסוב בתקופה אחרונה מלחמת הקרדיטים, הרי מתנגדי נתניהו לא מוכנים לתת לו קרדיט על כלום, אלא מוכנים לראות לו את הטוב בפעולותיו ומחפשים מניעים נסתרים בכל צעד ושעל. בעלי טורים בעיתונים נחשבים מוכנים לחלק שבחים לכל סטטיסט שתרם תרומה מזערית, אבל לא לראש הממשלה, כאילו הוא לא שותף למערכה.
לאחרונה ראיתי פוסט של אדם בכיר וחכם שגם כיהן כניצב במשטרה, לא אדם שיש לזלזל בו בהינף יד, הוא שיבח את המבצע וטען כי יש להודות לברל כצנלסון על קופות החולים. חבר כנסת יאיר גולן אדם רווי שערוריות לשוניות בעצמו, טען כי החיסונים הם הצלחה של השמאל הסוציאליסטי. קצרה היריעה מלהביא את שלל הפנינים שפרושים לרווחה ולבושה באינטרנט הקרוב לביתכם.
חברי כנסת ומובילי דעה בשמאל הישראלי מוכנים ללכת הרחק עד ברל כצנלסון בשביל לא לחלק מילה טובה לנתניהו, הולכים למערכת הבריאות של שנות החמישים, ולחוק הבריאות של שנות ה-90 רק בשביל לא להגיד כל הכבוד לנתניהו. חוסר ההערכה שהשמאל מפגין כלפיו רק מדגיש את חוסר הממלכתיות שקבוצה זו לקתה בו בשנים האחרונות. את הסכמי השלום הם הורידו לדרגת נורמליזציה, ואולי בעתיד את הנורמליזציה הם יכנו "חלוקת כיפים במדשאות הבית הלבן". בכך מבצע החיסונים שמחזיר את היוקרה והגאווה הישראלית מול העולם כולו, מנותק קרדיט מהעומד בראש המבצע, זו לא ביקורת, זו שנאה עיוורת, והיא לא תורמת לכבוד המחנה הזה.
