המהדורה המרכזית של חדשות 12 נחתמה אמש (ג') בכתבה על מי שסוגרים לעצמם חופשות בחו"ל לקיץ הקרוב. יכול להיות שהאייטם הזה לא היה מקפיץ אותי, אלמלא הגיעה אחריה כתבה אחרת שליוותה ישראלים שאיבדו את פרנסתם במשבר הכלכלי. אנשים ונשים, סיפורים יחידים מתוך מיליונים, שבעשר אצבעות בנו מפעל חיים ועכשיו הוא התמוטט למול עיניהם כמו בית קלפים.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– פחות משנתיים אחרי שהצטרף לפוליטיקה, רפי פרץ פורש
– למברגר מגיב לחוננו: "יש לי אמון מלא בכל אנשי מח"ש"
– סדקים באישומים: לקראת שלב ההוכחות במשפט רה"מ
בכתבה אחת האנשים הכואבים, ומולה כתבה שמאכילה את הצופים אוטופיה בלתי מושגת ומציגה מציאות שלרוב האנשים גם אחרי החיסונים לא תהיה אפשרות לקחת בה חלק, כי תרופה לעסקים שקרסו עדיין אין. למה זה טוב? אפילו ברמה האנושית הפשוטה, מול המסך יושבים כנראה צופים רבים שעול הפרנסה חונק אותם בימים אלה, אז בשביל מה האצבע הזו בעין?
בכתבה הציעו יעדים מגוונים וחבילות נופש של מאות ואלפי דולרים. כן, רגע אחד אחרי שדיברנו על עומק השבר הכלכלי, במהדורה המרכזית מציעים לישראלים לעצום עיניים, להכניס את היד עמוק לתוך המינוס ומי שחושב נכון, על פי הכתבה, יעשה את זה כבר עכשיו על אף שהלא נודע סובב אותנו מכל כיוון.
האייטם הזה בסוף המהדורה זכה לאין סוף פרומואים של יונית לוי לאורך המהדורה לפני כל הפסקת פרסומות. אולי העורכים רצו להשאיר נקודה של אור אחרי כל ידיעות הסגר והבחירות, אבל זה בעיקר נראה כמו ניתוק מוחלט.
טלוויזיה צריכה להעניק לנו גם רגעים יפים של אסקפיזם אבל בשביל זה השקיעו בתוכנית הבאה, נינג'ה ישראל. ואם בכל זאת רוצים קצת אסקפיזם ומעט חופשות, תנו דחיפה לחופשות כאן בארץ ועל הדרך תעזרו לענפי התיירות המדממים בישראל, שאגב מצוקתם הוצגה ממש כמה רגעים לפני בכתבה על מצוקת גני החיות.
במידה מסוימת המהדורה מציעה שני מצבים: השפל קורע הלב של השבר בו מודגשת העמדה הקורבנית, או חיים נוצצים של חופשות בחו"ל וטיסות ברחבי העולם. טלוויזיה אומנם היא לא גוף מחנך אבל יש לה לא מעט כוח ויכולת לעודד ולבנות נורמות חברתיות שתואמות את המצב.
במקום לטפח תקוות למיליון המובטלים שהחיים אוטוטו חוזרים למסלולם וכבר בפסח כולנו נוכל לנפוש ברודוס ומי שעיניו בראשו כבר עכשיו יזמין כרטיס או כמו שהציע איזה מנכ"ל חברת תיירות בכתבה, "להיות זריזים ולשחזר את החיים שהיו לנו". אולי עדיף לדבר על חשיבה פיננסית ולקיחת אחריות כלכלית, על הוצאות מחושבות והימנעות מפזרנות יתר.
