כן בחירות לא בחירות, כן משבר לא משבר, הכנסת עסקה בשבוע שעבר בעיקר בחיי שעה. אורות זרקורי הפרשנים הופנו אל התווך הצר שבין הגחמות של האדמו"ר מגור לקפריזות של שר הביטחון. דווקא ההסחה הזו אפשרה לה להעביר מהלך אסטרטגי מתחום חיי העולם: חוק יסוד 'הלאום'.
כשחסידי האקטיביזם השיפוטי רוצים להביא תימוכין לעמדתם ולהצדיק את התערבות בג"ץ בחקיקת הכנסת, הם מציגים כראיה את חקיקת הבליץ: אותם חוקים שתוכנם משוריין לרוב כבר בשלב המשא ומתן על הקמת הממשלה, ועוברים בהליך מהיר בתמיכת השותפות הקואליציוניות. אפשר להתווכח על הטענה הזו, שכן זכותו של העם לומר את דברו גם באמצעות מו"מ קואליציוני. אבל אם יש תחום אחד שבו הטענה הזו כלל איננה רלוונטית, אלו הם חוקי היסוד.
מעקב מדוקדק אחרי גלגוליו של "חוק יסוד: ישראל מדינת הלאום של העם היהודי" מלמד כי הח"כים החברים בוועדה המשותפת לכנסת ולוועדת חוקה ניהלו קרבות קשים על כל תג ופסיק בחוק שאושר השבוע לקריאה ראשונה. כמעט כל האיזונים והבלמים שניתן לדמיין הובאו על ידי הח"כים עצמם, מה שמאיין את טענת האקטיביסטים כי החוק נוצר מתוך ואקום.
יו"ר הוועדה, ח"כ אמיר אוחנה, התפייט: "מדובר בחוק החשוב ביותר בתולדות מדינת ישראל, הקובע כי זכויות אדם תישמרנה לכולם, אך זכויות לאומיות במדינת ישראל שייכות לעם היהודי בלבד. זהו הרעיון המכונן שבשמו הוקמה המדינה". למה התפייט? כי אוחנה מודע לפער הלא קטן בין נוסח החוק הראשוני לתוצאה הסופית.
המאבק היה כמעט צמוד, תשעה מחברי הוועדה תמכו ושבעה התנגדו. כזכור, החוק המוצע מעגן את מעמדה של ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי, את זכותו של העם היהודי להגדרה עצמית במולדתו כזכות ייחודית לעם היהודי, את סמלי המדינה, את ירושלים כבירת ישראל, את העברית כשפה הרשמית ואת עקרון קיבוץ הגלויות. הוא מעגן את הקשר עם יהודי התפוצות, מגדיר את לוח השנה העברי כלוח הרשמי של המדינה, ומקבע בחוק יסוד את חגי ומועדי ישראל ואת ימי הזיכרון והעצמאות.
אין אדם יוצא מן העולם וחצי תאוותו בידו. מהצעת החוק המקורית הוסרו סעיף העליונות הפרשנית, שקבע כי האמור בסעיף 1 לחוק, קרי היותה של ישראל מדינת הלאום של העם היהודי, יגבר על כל דבר חקיקה אחר, לרבות חוקי יסוד אחרים. כך גם ההתייחסות למשפט העברי כמקור השראה לבית המשפט, במקום שיש לקונה בחוק. הסעיף הזה, בגרסה מסורסת, יעבור בנפרד במסגרת תיקון לחוק 'יסודות המשפט'. כמו כן הוסר הסעיף שמתייחס לישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית ברוח העקרונות שבמגילת העצמאות. הסעיף שכלל התייחסות לקיומה של זכות אישית לשבות, הוחלף בסעיף הצהרתי כללי ברוח מגילת העצמאות, הקובע כי המדינה תהיה פתוחה לעלייה יהודית וקיבוץ גלויות. הפרחים ליועמ"ש הוועדה גור בליי ולאגף השמאלי של כולנו שהביא הישגים לבוחר.
בליי טען כי סעיף העליונות הפרשנית עשוי ליצור היררכיה בין האופי היהודי של המדינה לאופי הדמוקרטי, ומתכוון להמשיך להילחם על אזכור אופייה של המדינה כ'יהודית ודמוקרטית' לקראת קריאה שנייה ושלישית. נציג היועץ המשפטי לממשלה, אייל זנדברג, התנגד לסעיף המאפשר התיישבות נפרדת ליהודים וערבים. נוסח החוק עשוי לעבור שינויים נוספים בהמשך, אם הקואליציה לא תתגייס לכפות אותו על חבריה.
