בימים ההם אין מלך בישראל, בזמן הזה אין ממשלה בישראל. שיטת הדמוקרטיה הפרלמנטרית הנהוגה במדינת ישראל התגלתה בכל חולשתה ועליבותה, וזאת למרבה הצער דווקא בשעת המשבר הבריאותי והכלכלי החמור ביותר שפקד את המדינה מיום היווסדה. "באו בנים עד משבר וכח אין ללידה". צריך עכשיו לאזור את כל הכוחות ללידתה של שיטת משטר חדשה לישראל.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– דעה: כניסת פולארד לפוליטיקה עלולה להוביל לתקרית דיפלומטית
– עוצר יציאות וביטול תרגילים: צה"ל נערך לסגר המהודק
– סיפור ההצלחה שלי – מרדכי שרקי
דמוקרטיה פירושה שלטון העם. האם שאל פעם מישהו את העם באיזה משטר הוא חפץ? שיטת הממשל ושיטת הבחירות במדינת ישראל נקבעו על ידי קומץ של עסקני מפלגות בעת טרום המדינה, ומעולם לא הובאו להכרעת הציבור. הגיעה השעה. שלוש מערכות בחירות כושלות, כשהרביעית שבפתח עלולה אף היא להסתיים בתיקו משתק, הן סיבה מספקת לחישוב מסלול מחדש. מפלגות צצות ונובלות, מתחברות ומתפרקות. אין משילות, אין ממלכתיות, אין הדר, אין אמון של העם. העם עייף מן הוויכוחים האינסופיים, הסכסוכים והאינטריגות, האילוצים והלחצים והיועצים, הוועדות והפקידים. צריך לשנות את השיטה.
משטר דמוקרטי נשיאותי, כדוגמת אחדות מהדמוקרטיות הגדולות בעולם, יעניק לישראל יותר יציבות שלטונית, יותר ממלכתיות, יותר יעילות ויותר הדר. במקום ממשלה הנתונה לחסדי מרכיביה המפלגתיים המפולגים או לגחמותיהם של חברי כנסת בודדים, ייבחר נשיא שיהיה ראש הרשות המבצעת למשך תקופת כהונתו, עם סמכויות נרחבות, ובלי צורך בהסכמתן של ועדות כאלה ואחרות לכל החלטה שלו. אין המדובר חלילה במונרך או בדיקטטור.
חוק יסוד נשיא המדינה שיחוקק, ישמור את גבולות הגזרה ואת גבולות הכוח של הנשיא הנבחר, אבל ישאיר לו מספיק כוח כדי להיות יעיל. החוק גם יאפשר הליך הדחה של נשיא בעקבות הגשת כתב אישום נגדו על פשיעה חמורה, אבל מהותה של פשיעה חמורה תוגדר היטב בחוק, ולא תהיה נתונה לשיקול דעתו של יועץ כזה או אחר. מובן שחוק כזה ייתר את מוסד הנשיאות הקיים כיום, שהפך למוסד של השמעת דברי מוסר או דברי נחמה לעם, שבדרך כלל אינם משיגים את מטרתם.
באשר לשינוי שיטת הבחירות לכנסת – דרוש מעבר לשיטה שיש בה קשר ישיר יותר בין הבוחרים לנבחריהם, שלא באמצעות מנגנוני מפלגות. בהלכה אנו מוצאים שבחירתם של "טובי העיר" צריכה להיות ישירה ואישית (תשובת מהר"ם מרוטנבורג, מובאת בהגהות מיימוניות פי"א מהלכות תפילה). זוהי קריאת כיוון לבחירות ארציות שיש בהן ממד דומיננטי של בחירות אזוריות־אישיות. אמנם אין ספק שההתפלגות האידיאולגית של החברה בישראל בנושאים דתיים, מדיניים וחברתיים, מחייבת עדיין התארגנות מפלגתית על בסיס אידיאולוגי, אבל צריך למצוא את האיזון הנכון בין השיטה האזורית־אישית ובין השיטה המפלגתית־ארצית. קיימים מודלים כאלה, ואנשי מדע המדינה יוכלו להציע לדיון ציבורי חלופות אחדות.
גם לדרך הבחירה של הנשיא המיועד קיימות אפשרויות שונות. מעניין שבהלכה אנו מוצאים התבטאות שלפיה "השרים" הם הממנים את המלך (רש"י ראש השנה ב ע"ב). כלומר: אין המדובר בבחירה ישירה על ידי העם, אלא אלקטורים הנבחרים על ידי העם הם הבוחרים את הנשיא, כעין השיטה הנהוגה בארה"ב. גם כאן מוזמנים אנשי מדע המדינה להציע חלופות לדיון ציבורי. מה שחשוב הוא להתניע מהלך שבסופו תתקבל החלטה על שינוי שיטת הממשל ושיטת הבחירות באמצעות משאל עם. משמעותה הבסיסית ביותר של דמוקרטיה היא שהעם קובע את אופיים של מוסדות השלטון, ודבר זה לא נעשה עד היום. הגיעה העת.
