על הצי הבריטי בתקופה שלפני מלחמת העולם הראשונה נאמר כי "העשן של טרפלגר חנק את תסיסתו האינטלקטואלית", ו"במטה הצי לא היה ביקוש גדול לשכל".
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– "הוכחה לכישלון המערב": נשיא איראן מגיב למהומות בוושינגטון
– "חלק ילמדו במקומות פתוחים, כדי שלא יהיה ביטול תורה"
– הפסקת חיסון החיילים ותגבור המערך האזרחי: בצה"ל נערכים לסגר השלישי
הפארסה שהולכת ונחשפת במשפט נתניהו, כשבית המשפט דרש לתקן את כתב האישום בהצביעו על ליקויים מהותיים הנמצאים בו, מעוררת תהיות האם הדברים שנאמרו אי אז באי הבריטי אינם תואמים את הלך המחשבה במסדרונות צאלח א-דין. לא רק תהיות עולות מהוראת בית המשפט לתיקון כתב האישום, אלא גם דאגה עמוקה אצל כל אזרח. "רעדה תאחז כל שומע שימוע". אם כך נוהגים עם ראש הממשלה, מה יהא גורלי שואל האזרח מן השורה?
כיצד ייתכן שלמעלה מעשרים עורכי דין ישבו על המדוכה, ולאחר שדנו בכובד ראש בעניינו של ראש ממשלה הוציאו תחת ידיהם מסמך שכזה? בכל קורס בסיסי של קבלת החלטות לומדים על הדרכים השונות להתמודד עם האי-ודאות. ביניהן נמנה גם המושג "איפכא מסתברא" או בתרגום לאנגלית, "פרקליט השטן". אך נראה שבמקרה שלפנינו המשרה הזו אוישה מעל ומעבר והתפקיד היה מיותר.
הספק בדבר קיומו של עומק אינטלקטואלי בין כותלי הפרקליטות, גובר לאחר פרסום הפגישות שערך היועמ"ש מנדלבליט עם אנשי אקדמיה בכירים מחוץ לפרקליטות, בעניין הגשת כתב האישום נגד נתניהו. עצם ההיוועצות החיצונית הזו היא הודאה של מנדלבליט שאין לו פרטנרים בתוך המערכת לצורך סיעור מוחות. אותו ספק מכרסם, סביב הסוגיה האם אכן קיים שיח אינטלקטואלי בין הקטגורים מהפרקליטות, כמעט שנמוג לאחר הריאיון שערך קלמן ליבסקינד עם עו"ד נורית אלשטיין, היועמ"שית לשעבר של הכנסת. הריאיון נערך בעקבות מאמר שכתבה אל נשיא המדינה ובו קראה לו, או שמא הורתה לו, שישקול שוב את עניין הטלת מלאכת הרכבת הממשלה על בנימין נתניהו.
מלבד הטיעונים שהציגה וחוסר הקוהרנטיות שהפגינה לאורך הריאיון, אמרה היועמ"שית לשעבר, בתשובה להערת המראיין על קבלת דין הבוחר, "אני לא יודעת מה זה העם". בכך שיקפה אלשטיין את הלך הרוח המנותק ששורר במשרד המשפטים, המתאפיין באווירה של בני אלים בעיני עצמם, המנסים בכל כוחם ליצור אנרכיה בכל מחיר.
לצד החלחלה המתפשטת, לנוכח מצבן של מערכות המשפט והצדק, ניתן למצוא נחמה בכך שאולי כעת יוכלו אנשי המשטרה לחדול מתחושת הנחיתות ולהישיר מבט לאנשי הפרקליטות המשפיעה על התנהלותם. אולי זו המשימה הראשונה בסדר העדיפויות העמוס הניצב בפני המפכ"ל החדש קובי שבתאי: על השוטרים העומדים בחזית המאבק במגפת הקורונה, לא להתבטל בפני כל השרות והדליות והדינות, דוגמת "פרשת משפטים בושה". גם לא בפני החבר'ה הטובים בוגרי הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית, כולל בוגרי ישיבת "נתיב מאיר" המיתולוגית.
התנהלות בוטחת ונחרצת של המשטרה מול כנופיות הפשע הגובות דמי חסות, יכולה להיות צעד ראשון להצדקת קיומה כמגינת שומרי החוק. דבר שהתקשתה לעשות עד עתה בעודה חוסה בצילה של השליטה האמיתית במדינה נכון לעכשיו – הפרקליטות.
