אֶפְרַיִם לֹא פְרָאיֶיר

אֶפְרַיִם לֹא פְרָאיֶיר

אֶפְרַיִם לֹא פְרָאיֶיר.
לֹא פְרָאיֶיר אֶפְרַיִם.
אוֹתוֹ לֹא בְּאֶצְבַּע אוֹ שְׁתַּיִם עָשׂוּ.
אֶפְרַיִם בַּחֹרֶף נִשְׁאַר בְּתִפְרַחַת:
זַן יִשְׂרְאֵלִי מָצוּי.

אֶפְרַיִם הוּא כָּל שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל.
עִם כָּל הַקָּהָל הַקָּדוֹשׁ הִתְקַהֵל.
פָּתַח בָּתֵּי סֵפֶר,
יָצָא לְהַפְגִּין,
הָלַךְ לְבֵית כְּנֶסֶת,
הָיָה בֶּן יַפְקִיר,
עִם כָּל הָאוּלָם
וְאִשְׁתּוֹ הִתְחַתֵּן,
כִּי אִם לֹא כֻּלָּם – אָז הוּא בֶּטַח כֵּן.

לִקְרַאת בּוֹא הַפַיְזֶר
אֶפְרַיִם־לֹא־פְרָאיֶיר
אָמַר: לֹא אֲנִי. אֲחֵרִים יֵחָפֵזוּ.
מָה אֲנִי, פְרָאיֶיר שֶׁל כָּל הַיֶּתֶר?
הֵם חֲמוֹרִים – אֲנִי לֹא הַפֶּטֶר!
הֵם הַכְּבָשִׂים – אֲנִי כְּבָר הָעֵדֶר!
יֵשׁ שְׁאֵלוֹת,
אָז הוּא לֹא מִסְתַּכֵּן.
אִם יֵשׁ מִי שֶׁלֹּא – אָז לָמָּה הוּא כֵּן?

הִגִּיעוּ מָנוֹת. פַּעֲמַיִם כִּי טוֹב.
אֶפְרַיִם־לֹא־פְרָאיֶיר שָׁמַע שֶׁיֵשׁ תּוֹר –
וְשָׁכַח אֶת פְּחָדָיו, רָץ בִּמְלֹא הַקִּיטוֹר.
אֶפְרַיִם דּוֹחֵק
שְׁכֶם אֶחָד עַל אֶחָיו.
הוּא לֹא יְשַׂחֵק
עִם חַיָּיו. הוּא נִתְחָב
בֵּין בַּר־סַכָּנָה, בַּר־מַזָּל וְזָקֵן;
אֶפְרַיִם לֹא פְרָאיֶיר,
כֵּן?

הַיּוֹם הוּא עַל דַּחַף,
אֶתְמוֹל עוֹד עַל פַּחַד –
אֶפְרַיִם־לֹא־פְרָאיֶיר, יָפֶה הִתְהַפַּכְתָּ.
נִשְׁאַרְתָּ לֹא פְרָאיֶיר, אָחִי הָעִבְרִי,
אֲבָל עַל הַצַּד הַבָּרִיא.

אִם צָרִיךְ לְהַסְבִּיר

סְלִיחָה, לֹא בָּרוּר לִי, פּוֹרְעַי.
כּוֹאֵב, בְּהֶחְלֵט, וְחוֹתֵךְ, וְשׁוֹתֵת – אַךְ
פֵּרוּשׁ הַדָּבָר הוּא לָצֵאת אֶל הַשֶּׁטַח
וּלְהַכְאִיב בְּאַקְרַאי?

סְלִיחָה, מְבִינִים. אַתֶּם לֹא מוּבָנִים.
יֵשׁ אֶצְלֵנוּ פְּצוּעָה,
רְאָיַת הַזְּוָעָה
שֶׁאֲבָנִים יְכוֹלוֹת לַהֲרֹג –
וְלָכֵן זֶה סָבִיר שֶׁנֹּעַר יִזְרֹק
עַל אֲחֵרִים אֲבָנִים?

זֶה לֹא מִתְיַשֵּׁב לִי כָּל כָּךְ בַּמָּקוֹם,
וְלֹא לַהֲרוּגִים שֶׁתִּגְרְמוּ, שֶׁהֵם מַרְשַׁי,
שֶׁאִם הֵמַר לָכֶם מְאוֹד יָמָ"ר שַׁ"י,
לִרְגֹּם עַרְבִים זוֹ דֶּרֶךְ לִנְקֹם.

לֹא תִּרְצַח הוּא דָּבָר שֶׁצָּרִיךְ לְהַסְבִּיר?
אָז נַסְבִּיר. בְּנִימוּס אוֹ בְּיָד רָמָה.
אִם אֶפְשָׁר לְדַבֵּר נְדַבֵּר, אַדְּרַבָּה.
הַנֶּגַע הַזֶּה מַדְבִּיר.