במוקד מערכת הבחירות כבר לא תעמוד הקורונה, אם בעזרת השם נהיה אז אחרי ניצחון החיסון על המגפה. מאידך, מה שכן אמור לעמוד מבחינה מהותית בלב מערכת הבחירות הוא היחס למערכת המשפט.
אחרי הזנחה בת שנות דור בקביעת הגבולות בין הרשות השופטת לרשות המחוקקת ולרשות המבצעת, שרובה ככולה במשמרת של נתניהו, הנושא הזה אמור לעלות על ראש שמחתנו. בג"ץ, שהפך לאולטרה־אקטיביסט במשך השנים, מבטל חוקים של הכנסת ללא כל רסן, וכעת נמצאים על שולחן הניתוחים שלו גם חוקי יסוד. במקום לדחות על הסף את העתירות נגד חוק יסוד הלאום, קבע בג"ץ הרכב מורחב שנכנס לעובי הקורה ומראה היתכנות לפסילת החוק.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
לפיד בהשקת הקמפיין: נייצר איחוד של מפלגות השמאל
מסרים עלומים: כיצד צמחה פרשנות הפשט באירופה
אמריקה תשרוד את המבוכה, לרפובליקנים יש הרבה הריסות לשקם
במקביל, הפרקליטים במשרד היועץ המשפטי לממשלה הפכו עצמם מיועצים למחליטים, ולבעלי המילה האחרונה בכל דבר ועניין. לאחרונה חשף נאומה של דינה זילבר, בפעם המי יודע כמה, עד כמה צברו אנשי צאלח א־דין כוח, שררה וגאווה. גוזלי מושכות שלטון החוק הפכו בפי השמאל והתקשורת שלו לשומרי הסף, בעוד הכינוי המתאים יותר הוא "כנופיית שלטון החוק" – כינוי שטבע ב־2001 הנשיא כיום ראובן ריבלין, כאשר חשבו להפיל עליו תיק חסר בסיס כדי שלא ימונה לשר המשפטים, כמו שנהגו ברפאל איתן, אביגדור קהלני, חיים רמון, יעקב נאמן ועוד.
משום מה, מגיניהם של "שומרי הסף" נמצאים תמיד בצד שמאל של המפה הפוליטית. הדמוקרטיה נוחה להם כל עוד הם בשלטון, אך כאשר הימין בשלטון הם "מודאגים" מ"עריצות הרוב", ואצים־רצים בעתירות לבג"ץ נגד כל חוק שלא בא להם טוב. בעתירות כאלה, במקום שהיועמ"ש יגן על עמדת המדינה, הוא מצטרף לטענות העותרים, והשופטים "זורמים" ופוסלים את החוק.
היינו מצפים שהימין ישיב מלחמה שערה, וינסה לערוך את הרפורמות הנדרשות. אך זה לא קורה. בשנים האחרונות נתניהו לא גיבה את שרת המשפטים איילת שקד כאשר גילתה רצון להתחיל את התהליך, ותחת זאת המליך עלינו את אבי ניסנקורן ששמר על המערכות הקיימות מכל משמר.
השבוע התבשרנו על תקווה חדשה בימין. בעוד הליכוד שותק בעניין, מלבד יריב לוין ועוד כמה קולות קוראים במדבר, הציג גדעון סער תוכנית מרשימה שנועדה להחזיר את בג"ץ והיועמ"ש לגודלם הטבעי ולאזן בין הרשויות. אגב, סער הוא שעמד מול המערכת והעביר את החוק שחייב שבע אצבעות (מתוך תשע) בוועדה למינוי שופטים לצורך מינוי שופטי בית המשפט העליון.
בלב תוכנית סער כמה שינויים חשובים:
- פיצול תפקיד היועמ"ש. לא ייתכן שהתובע הכללי יייעץ לממשלה, זהו ניגוד אינטרסים מובנה. המצב כיום אבסורדי מהרגיל, כשמנדלבליט הוא שהגיש כתב אישום נגד נתניהו, אך גם יושב בישיבות הממשלה ומייעץ לו.
- שקיפות בהליך מינוי שופטי העליון, באמצעות שימוע פומבי למועמדים. הדבר נעשה בארה"ב ובמדינות דמוקרטיות אחרות. כיום דיוני הוועדה למינוי שופטים נעשים בחדרי חדרים, וכוללים קומבינות ודילים.
- חקיקת פסקת התגברות שתאפשר לכנסת לחוקק מחדש, ברוב מוצק, חוקים שפסל בג"ץ. הגיע הזמן להזכיר לשופטים שהכנסת היא הריבון, והיא זו שבחר העם.
- החלת הלכת "פרי העץ המורעל", הקיימת בארה"ב, שלפיה התביעה אינה יכולה להשתמש נגד נאשם בראיות שהושגו שלא כדין. ועוד ועוד.
כל ימני שאכן חושב את עצמו לימני לא יכול להצביע למפלגה שלא תכריז בגלוי על הצורך הדחוף בשינויים אלה או דומים להם במערכת המשפט. ואידך זיל גמור.
עו"ד דורון ניר־צבי הוא מומחה לדיני מקרקעין ביהודה ושומרון
