את דני דיין פגשתי ב"אמת" דרך הטור החשוב שלו במקור ראשון לפני חודש וגם הודיתי לו אישית, כי הוא הצליח להביע אמת לא פופולרית. בין היתר כתב בו: "כצעד ראשון לתיקון המצב, הנה הצעתי: הפסיקו להשתמש במילה "ימין" לתיאור המחנה. אין למילה הזאת שום משמעות רעיונית רלוונטית זולת הנגדה למונח "שמאל". אם מחנה פוליטי ורעיוני מגדיר את עצמו רק כהיפוכו של המחנה היריב, לא פלא שהוא כולא את עצמו בד' אמות של תגובתיות רעיונית למחנה האחר".
דני דיין מציע ימניות שורשית אוהבת אדם ואוהבת ישראל ואישית אשמח שיהיה בכנסת ישראל, אבל הוא יריב אידיאולוגי שחייבים להעמיד מולו חזית רצינית.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
פס״ד "ג׳נין ג'נין" הוא ניצחון זמני בקרב על הנרטיב הישראלי
במקום להספיד את אדלסון, חדשות 13 השתמשו בציניות במותו
משוויץ של המזה"ת לקן טרור: מה צריך ללמוד מלבנון?
לפני כחודש פגשתי בו בסמינר מטעם הסוכנות וגשר, בנושא יהדות התפוצות. בהרצאתו עלתה ההתנגשות הבלתי נמנעת בין התפיסה הלאומית המסורתית ובין התפיסה הלאומית התורנית. מבחינתו גיור רפורמי מקל הוא כורח השעה. האם הוא היה מוכן שבתו תתחתן עם גוי שעבר גיור כזה? אני משוכנע לחלוטין שלא.
חוסר הקוהרנטיות של תפיסת העולם הימנית או השמרנית, מדאיג, ולמרות שדיין מכיר בעדיפות הטיעון היהודי על פני הימני, עדיין לא פתרנו את שאלת היסוד החמורה הזו.
כל זמן שהיינו צריכים להעמיד חזית ביטחונית שתשמור על ארץ ישראל הלכנו עם אריק שרון וכל מי שהיה מוכן לשבת איתנו. אבל עברו כמה שנים וזכינו לראות את גב ההר מתמלא בבתים ובחיים. נותרנו כעת לתת מענה לשאלה היסודית יותר – לא רק מיהו יהודי, אלא מה עושה אותנו ליהודים.
בשעה הזו אנחנו נדרשים לנשום עמוק ולא להרפות ידיים, למרות שמאוד מתחשק לצאת מאיזור ה"מלחמה" ולהגיע לנקודת ההתכנסות, זו שקרויה "קונצנזוס". אני פוגש אנשים שלא מבינים "למה אי אפשר להקל? למה להחמיר ולהחמיץ פנים? הרי הכול היה יכול להיות כל כך הרבה יותר נעים, אם פשוט היינו נותנים לדברים לקרות בהעלמת עין".
אבל כמו בהלוואה שאתה לוקח בבנק כדי לצאת לחופשה, בסוף אתה משלם, ובריבית. הפרשנות הקלילה והמחויכת של אנשים מן הימין ביחס לגיור, כאילו עוסקים כאן במכירת מנויים למועדון בית"ר ירושלים, מסוכנת לא פחות משמאלנים שמוכנים להכניס לכאן את פליטי אפריקה.
אלו ואלו מייצרים שיבוש של המהות הייחודית של האומה היהודית. לא מתוך רצון רע, אלא מחוסר הבנה והשכלה מועטה מאוד ביהדות. יש כאן מאבק בין אחים בשאלה מי ראוי להימנות על המשפחה. האם די בכך שאדם מביע אמפתיה ואהבת ישראל או שיש כאן מחויבות – תהליך של שינוי אישיות שיוצר מהפכה מהותית אצל אדם ההופך ליהודי.
זו הסיבה מדוע נדרש כאן מחנה אמוני שיעשה את העבודה הזו. שייכנס לוועדות ולוועדות המשנה וילחם על סדר יום שיחזק את היסודות היהודיים שלנו, שלמרבה ההפתעה אינם מובנים מאליהם למובילי דעה רבים. דני וגדעון ונפתלי ונתניהו הם אנשים טובים לניהול החיים. חייבת להיות לידם מפלגה עם די כוח כדי לשמר את זהותה היהודית של המדינה.
