תקופת הסגר והגבלות התנועה הנלוות הן כמובן מטרד גדול לאזרחי ישראל, שחווים זאת כבר בפעם השלישית. אולם דווקא בזמן הזה שבו כולם אמורים להוריד הילוך, מיזמים רבים בתחום התשתיות מקבלים תנופה. גם חלק ממשרדי הממשלה ורבות מהרשויות המקומיות השכילו לנצל את ההזדמנות של התנועה הדלילה בכבישים ובכלל – מציאות שבלטה במיוחד בסגר הראשון והשני. הרעיון הוא לקדם תהליכים ולקצר את משך יישום הפרויקטים, שגם כך, אם להתבטא בהכללה, נמשכים במדינת ישראל הרבה מעבר למתוכנן.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– מסודרים 2021: הרשות הפלסטינית וחמאס בהתאוששות כלכלית
– תנו לגדל בשקט: פקודת הזקנים של צה"ל מגיעה לבג"ץ
– דעה: היכן הזהות היהודית בימין החילוני?
תקופת הקורונה המחישה לנו יותר מכול עד כמה נחוץ שיהיו לנו תשתיות ושירותים מתקדמים גם באופן מקוון. אין הכוונה לממשק אינטרנטי יעיל לקניות במרכול, אלא אפשרות לקבל את כל השירותים הממשלתיים והמוניציפליים, או כמעט את כולם, באמצעות האינטרנט.
לאחרונה השלים בנק ישראל מהלך המאפשר פתיחת חשבון בנק עסקי באמצעות האינטרנט, בלי צורך להגיע לסניף הבנק. זאת בהמשך לאפשרות לפתוח חשבון פרטי אונליין, שקיימת כבר שנתיים. וזו רק דוגמה אחת. אם הבנקים, הנתונים בכל יום לשלל התקפות סייבר ונדרשים לעמוד בהוראות רגולטוריות מחמירות ביותר, מאפשרים לעשות היום כמעט הכול באינטרנט, מפתיחת חשבון ועד קבלת הלוואה בסכום גדול, אין סיבה שזה לא יקרה גם בגופים ממשלתיים. לא מדובר רק בהנגשת המידע, אלא גם בביצוע הפעולות עצמן.
ואמנם, בחודש יולי קיבלה ממשלת ישראל החלטה רוחבית בנושא, הכוללת האצת השירותים הדיגיטליים לציבור וקידום הלמידה הדיגיטלית (החלטה 260). מי שאמון על המעקב אחר ההחלטה והתקדמות היישום שלה הוא משרד הדיגיטל (כן, יש משרד ממשלתי כזה), ובשנתיים האחרונות הוא עשה לא מעט מהלכים בכיוון.
אחד הצעדים החיוביים הוא הצבת מעקב שקוף אחר התקדמות היישום של ההחלטות הללו באתר האינטרנט של המשרד, כך שהנושא נגיש לכול, ועדיין זה לא מספיק. מעבר לצורך לזרז את התהליכים הללו ביתר שאת, שירותים רבים טרם טופלו עד כה, ואפשר לצמצם את הבירוקרטיה והטרחה הכרוכות בהזדקקות להם. אין כמו התקופה הנוכחית כדי להאיץ את המעבר שלהם לעולם המקוון.
