התפצלנו בשביל חיבורים: בוגי לא מבין איפה הוא טעה

את זה שהפיד נחלק ל"רק ביבי" ו"רק לא ביבי" כל ילד יודע. את זה שגנץ חוטף מאלו שבחרו בו כי האמינו לו שלא ייתן לנתניהו להיות שוב ראש ממשלה – גם כולם כבר יודעים.

אבל יש מישהו אחד שחוצה את הפיד מימין לשמאל, שמפתיע דווקא, כי הוא נחשב לפוליטיקאי שמתעב את ביבי יותר מכל דבר אחר. בוגי יעלון, שהחל את דרכו בליכוד, יצא לדרך עצמאית, סגר אקזיט מטורף בכחול לבן כשלבד הוא לא עבר את אחוז החסימה, עזב את החיבור עם "יש עתיד" והתפצל שוב כדי להיות עצמאי ולקרוא בכל הראיונות שאחר כך ל"חיבורים".

בפעם הקודמת הוא היה מושא ללעג כשהבטיח שאיזנקוט יהיה מספר 2 שלו, משהו שכידוע לא קרה. השבוע סאגת "המועמד הערבי" שמה אותו שוב ללעג וקלס. יעלון הציג את חברי הרשימה ששמה בראש מעייניה, איך לא, "נקיון כפיים".

בחדשות 12 עשו גוגל ומצאו שאבו רייא חשוד במתן שוחד בהיקף עשרות אלפי שקלים לבכירים ברשות מקרקעי ישראל, והוא זומן לשימוע לפני הגשת כתב אישום. בראיון באולפן אמר יעלון כי הכיר את העניין אך זמן קצר אחרי הריאיון צייץ את הציוץ הבא:

הפדיחה הזו היא משל לכל כך הרבה תופעות מאוסות בפוליטיקה הישראלית: מפלגות שקמות מהיום למחר בלי אידיאולוגיה או דרך משמעותית לקדם, עם רשימות המורכבות על ידי משרדי פרסום. לא מופרך שבעוד ישיבה עם יועצים אסטרטגיים מלאי חשיבות הסבירו אלה ליו"ר המפלגה: "תראה, אתה חייב אישה. אם היא מזרחית הכי טוב כי אז אתה תופס שני תקנים על כיסא אחד בלבד. אם היא להט"בית, או חרדית, או גם אקדמאית אז זה בכלל בינגו מטורף".

איך אני יודע? כי גם כשבוגי יעלון מנסה להיזכר בשמו של איימן אבו רייא הוא קודם כל מציג אותו כ"המועמד הערבי". אחר כך הוא גם נזכר בשם.

נו איך קוראים לערבי הזה שהבאנו כדי לקשט את המפלגה? pic.twitter.com/10OGVoRUIh

— Tal Or Tasuna (@TalOr314) January 11, 2021

התגובות על כל הפארסה לא איחרו לבוא:

אלי ביתאן ניתח את ההתנהלות של יעלון דווקא באופן חיובי יותר:

והייתה גם הצעת ייעול לפעמים הבאות. אם כל העניין הוא ללקט כוכבים מהחברה הישראלית למה שלא יהיה סקאוטר של פוליטיקאים כמו בכל קבוצת כדורסל שמכבדת את עצמה:

"מה הוא כבר עשה?"

 

ככל הנראה הפצת הצדק והחסד ברחבי דרום הר חברון כוללת הסגרה של ערבים לגזר דין מוות ועינויים כי מכרו אדמות ליהודים.

השבוע גם הלך לעולמו אוהב ישראל, מגדולי הנדבנים למפעל הציוני (וגם הבעלים של "מקור ראשון") שלדון אדלסון ז"ל. בטח תרצו לדעת מה היה לעידן לנדו, פרופסור לבלשנות באוניברסיטת בן גוריון להגיד עליו. אז במקרה הזה הוא העדיף לצייץ מחדש ציוץ של כתב דה מרקר:

והשניים לא היו היחידים. אדלסון, שתרם את כספו למטרות שעצבנו שמאלנים כמו תמיכה בטראמפ ונתניהו, הקמת ישראל היום או בי"ס לרפואה באוניברסיטת אריאל, זכה לאוסף של עלבונות בזויים רק כי העדיף לתרום את כספו למה שלדעתו מסייע לעם ישראל להתבסס בארצו. חטא בלתי נסלח.

ואם בהספדים עסקינן, צריך להגיד – היו לא מעט שידעו לכבד ולהעריך את תרומתו של אדלסון לחברה הישראלית. הרבה אחרי שהציוצים האלה ייעלמו, התרומה של אדלסון לחברה הישראלית תשאיר חותם אמיתי לדורות. אבישי גרינצייג מגלובס ליקט רק חלק מהתרומה האדירה שלו, זאת המפורסמת, בשרשור אחד:

בקטנה 1

עד הפיצול בין ימינה לאיחוד הלאומי שימש הפיד בטוויטר ובפייסבוק כמצע להתכתבות בין בצלאל סמוטריץ' למתן כהנא. כל אחד פרש את שיטתו ואת עקרונותיו תוך שימוש תדיר במילים כמו "ידידי", "אחי", "חברי הטוב" וכו'. איך זה נגמר בסוף כולם יודעים.

הציוץ הזה נתן את ההשראה לציוץ המושקע הבא:

את אריה יואלי, מאתר סרוגים, זה הפך לעיתונאי אקטיביסט שנמאס לו מהפיד המוצף:

בקטנה 2

חוץ מהכספים המטורפים שמשקיעה המדינה בארבע מערכות בחירות בשנתיים האחרונות, צריך לזכור שהעומס האמיתי מונח על כתפיהם של משרדי הפרסום. בכל מערכת בחירות קמות מפלגות חדשות, שצריכות מיתוג חדש, לוגו ומודעות והיצירתיות, מה נגיד, הולכת ונעלמת:

משהו קטן וטוב

הזום שהגיע לחיינו בסערה בשנה האחרונה אולי ייעלם בקרוב כמו שבא (אמן!). המורים והתלמידים כבר תיארו כמה קשה ללמד איתו, כמה קשה להישאר מרוכז מול מסך ועד כמה זה פתח לבריחה לחלונות אחרים. אבל לפעמים זה גם מאפשר דרכים יצירתיות להגיד למורה שלך תודה:

על האחדות שמנייני החצר הביאו איתם כבר הספקנו לשמוע, אבל מלוניות קורונה שבהן שוהים בחורי ישיבה ממגוון ישיבות חרדיות ודתיות לאומיות ומנהלים ביניהם לימוד לשם שמיים זה עוד לא היה. תענוג.

עמל התורה: בית מדרש במלונית הקורונה 'גרנד קורד' שוקק חיים עם מאות בחורים מישיבות ניר, איילת, מרכז הרב, שדרות, פוניבז', חברון, מיר ברכפלד. pic.twitter.com/hM0k54OMce

— דביר עמר (@dviramar2) January 11, 2021