מה יקרה אם הרשימה המשותפת בראשות איימן עודה ועוצמה יהודית בראשות איתמר בן־גביר יתמודדו יחד בבחירות הקרובות? התרחיש הזה מופרך דיו כדי שאיש מהסוקרים וערוצי התקשורת לא ינסה לבדוק אותו בסקרי הבחירות המתפרסמים השכם והערב. אולם המנהג לצרף לסקרי בחירות שאלות המבוססות על השערות הפך למקובל מאוד בשנים האחרונות. מה יקרה אם בנט יחבור לסער? כמה מנדטים יקבלו גנץ וחולדאי במשותף? מה יקרה אם זאב ילך עם כבש? שאלות כאלו ואחרות מספקות לסוקרים ולפרשנים תעסוקה רבה וגם מידה של הנאה.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– דעה: פחד גבהים: הפרישה של סמוטריץ' מימינה היא טעות
– איבד את הקול: עלייתו ושקיעתו של נשיא הטוויטר הראשון
– דעה: אנחנו ואתם: מגלות מצרים ועד מסך הברזל
אך האם לסקרים הללו יש ערך? דוגמה מאלפת לחוסר התוחלת שבהם קיבלנו בסקרי המהדורה המרכזית של חדשות 12 שפורסמו בימי שלישי בערב, האחרון וזה שלפניו. לפני ההכרזה של ח"כ בצלאל סמוטריץ' על ריצה נפרדת, זכתה ימינה בראשות נפתלי בנט ובהשתתפותו של סמוטריץ' ל־14 מנדטים. אולם הנסקרים נשאלו גם מה יקרה אם בנט וסמוטריץ' יתמודדו בנפרד. התוצאה המעט מפתיעה הייתה שסמוטריץ' יקבל 2.3 אחוזים, כשניים וחצי מנדטים תיאורטיים, אך מתחת לאחוז החסימה. מנגד, ימינה בראשותו של בנט לא תתכווץ אלא תתחזק דווקא, ל־16 מנדטים. מובן שהתוצאה לוותה בפרשנות חמורת סבר של פרשן ותיק, שהסביר לצופים שסמוטריץ' הקיצוני מבריח את הבוחרים מבנט המתון והממלכתי.
שבוע חלף ומפלגת הציונות הדתית בראשות בצלאל סמוטריץ' הפכה לעצמאית, לפחות בסקרי הבחירות. בסקר חדשות 12 אכן קיבלה המפלגה שוב 2.5 אחוזים, אך האם ימינה בראשות בנט התחזקה כמובטח? כאן קבעו תוצאות הסקר שהמפלגה דווקא נחלשה במנדט אחד, ל־13 מנדטים. מובן שחוסר ההתאמה בין התחזית למציאות, בפער של שבוע אחד בלבד, לא הפריע לעורכי הסקר לכלול בו שתי שאלות ספקולטיביות חדשות, על איחוד בין בנט לסער ועל איחוד בשמאל.
הציפייה שכלי התקשורת יפסיקו לעסוק בסקרים כאלה היא נאיבית. הסקרים מייצרים עניין ומעניקים חומר בערה לדיונים פוליטיים גם בימים "יבשים". אך כצרכני תקשורת חכמים אנחנו מוכרחים להפסיק לייחס להם משמעות. את סקרי ה"אילו" צריך לתייג כבידור ותו לא, כפי שאנו עושים בזמן צפייה בסדרת דרמה או במשחק כדורגל. זה נכון כשמדובר בסמוטריץ' ובנט, ולא פחות מכך כשבמוקד הסקר עומדים גנץ וחולדאי.
