מצביעי גוש השמאל, אבקש את התנצלותכם מראש אם דבריי יישמעו ביקורתיים, אבל לפעמים לדבר בגובה העיניים פירושו להתאים עצמך למאפייני השיח של הצד השני. זוכרים את המשיח האחרון שמיהרתם להמליך? בואו נתייחס אליו כאל מקרה בוחן לתפיסת עולמכם. האמנתם לו כאשר אמר שלא יישב עם נתניהו, אבל גם לא יישב עם הרשימה המשותפת, האמנתם למרות שלא הייתה כל היתכנות ריאלית לאמירה הזאת.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– פינוי המשפחה הערבית הפולשת בכפר התימנים יתעכב
– האסטרטגיה הפלסטינית: בנייה מואצת בשטחי C
– דעה: תל אביב: מדינת רק תושביה
גם בסקרים המחמיאים ביותר לגנץ, מעולם לא הייתה ממשלה ללא נתניהו ומצד שני גם ללא חיבור עם הרשימה המשותפת. גנץ למעשה הפר את שתי הבטחותיו, אך משלא הצליח להוציא לפועל את הפרת הבטחתו הראשונה התפנה להפרת השנייה. על אף שידעתם שזה יקרה אתם כועסים עליו ומרסקים אותו בסקרי דעת הקהל במקום להביט במראה ולשאול מדוע בחרתם לעצום עיניים? מה סינוור אתכם עד לכדי עיוורון שכציבור שבחלקו הגדול נמנה עם שמנה וסלתה של הארץ, האמנתם להבטחות שכל בר דעת מבין שאין להן כל היתכנות ואחיזה במציאות?
שאלה נוספת לי אליכם, מהי הסיבה שאתם מוצאים לנכון לתקוף בימים אלה בצורה קשה כל כך את קמפיין החיסונים של נתניהו, ומה הסיבה שכל מחמאה לה זוכה ראש הממשלה מערערת אתכם? אני מבין שנאחזתם בכל מחיר בנבואות לפיד שלח ואמנון אברמוביץ', שניבאו בצורה שלא משתמעת לשנים פנים כי "מחדל החיסונים" יוביל לתוצאות טרגיות של אובדן חיי אדם, נבואה קשה שכללה בצידה מעין נחמה פורתא על כך שהמחדל הצפוי סוף סוף יאפשר להיפטר מהאיש ההוא.
ובכל זאת נשאלת השאלה מדוע אותו ריטואל חוזר על עצמו? כיצד סמלי המחנה הפוליטי שלכם מוליכים את ציבור בוחריהם שולל שוב ושוב? מהיכן החמיצות הזו? ארבעה הסכמי שלום היסטוריים ושוב אתם עסוקים בחיפוש אחר ה"אבל" שממאן להגיע. אז למה זה קורה ואיך זה שלפני 24 שנים, כשנתניהו עלה לראשונה לשלטון, מחנה השמאל מנה כמעט 50% מהעם ומאז כוחו רק הולך ונמוג?
אז כאן חברים בדיוק טמונה הטעות שלכם: השנאה הפרסונלית לנתניהו גורמת לעיוורון תודעתי וממקדת את כל הפוקוס והאנרגיות באג'נדה אחת אין בלתה – "רק לא ביבי". אותה שנאה יוקדת שמובלת על ידי מניעים אישיים של פוליטיקאים קטנים וסחפה אתכם כעדר אל מחוזות המדבר הפוליטי הצחיח. הגיע הזמן שתתחילו לצפות מנציגיכם בכנסת ליותר. תדרשו מהם להמיר את מנטרת פסילת האחר כאג'נדה המרכזית שהם מציעים בהתמקדות באידיאולוגיה וסוגיות ליבה בוערות. כחלק מכללי המשחק הדמוקרטיים לגיטימי לבקש להחליף את ראש הממשלה במועמד אחר, אבל מן הראוי לעשות זאת מתוך עיסוק בעקרונות ובתפיסות עולם ולא בהתעסקות אובססיבית באיש ובמשפחתו.
במערכת הבחירות הנוכחית יושבי האולפנים כבר החלו בהרכבת קואליציות עתידיות שכוללות את מפלגת האווירה החדשה של סער ביחד עם בנט, לפיד, ליברמן, חולדאי והורוביץ. האם מישהו באמת מאמין שחיבור בין מספר פוליטיקאים שכל אחד מהם מחזיק באספירציות לראשות ממשלה ובתפישות אידאולוגיות שונות בתכלית יכול לעבוד?
אותם פוליטיקאים שמבססים את עיקר משנתם הפוליטית על שנאת נתניהו פונים למכנה המשותף הרדוד ביותר ובכך מזלזלים באינטליגנציה של מצביעי השמאל. הגיעה העת שמצביעי השמאל שחלקם הגדול זוכים למקום של כבוד בחברה הישראלית יצפו מנציגיהם הפוליטיים לייצג אותם בכבוד הראוי גם בכנסת.
הכותב הוא יועץ אסטרטגי ושיווקי לחברות
