טקס ההשבעה של הנשיא ה-45, דונלד טראמפ, שהתקיים בוושינגטון לפני ארבע שנים בדיוק, היה הרגע שבו העולם הבין שהאיש לא עומד להשתנות עקב התפקיד הרם ומלא האחריות שאליו נכנס. לא חלפו שעות מאז תום הטקס ההוא, וטראמפ הכריז באמצעות קצין העיתונות של הבית הלבן דאז, שון ספייסר, כי בטקס נכחו "הכי הרבה צופים אי פעם". התקשורת ניסתה מיד להוכיח באותות ובמופתים שהבית הלבן משקר וכי בטקס ההשבעה של אובמה היו יותר נוכחים, והיועצת האסטרטגית של טראמפ, קליאן קונוואי, הטביעה את הביטוי "עובדות אלטרנטיביות" כשדיברה על הנושא בריאיון טלוויזיוני. זו הייתה יריית הפתיחה לארבע שנים של משחקי חתול ועכבר, שנאה יוקדת ותיעוב עמוק בין הממשל והתקשורת, בין טראמפ והאליטות.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– פירות השלום: שיתוף פעולה בנקאי ישראלים-בחרייני
– בעקבות המוטציות: במשרד הבריאות שוקלים להזהיר מפני מסכות בד
– סוגרים פערים: טייסים בצה"ל מכינים חיילים לבגרות
טקס ההשבעה של ג'ו ביידן לנשיא ארה"ב היה ההפך המוחלט. קודם כל הוא היה כמעט משעמם, כולל הטקסט שנשא ביידן במשך 21 דקות. משעמם לאו דווקא במובן הרע של המילה, אלא דוגמה לדרך שבה יתנהל הממשל הדמוקרטי בארבע השנים הקרובות, כלומר חזרה לדיפלומטיה המעונבת והסדורה, שכוללת נאומים מהוקצעים ומהונדסים הכוללים משפטים ארוכים ומפותלים שבעיקר נועדו לא לעצבן יותר מדי את מי מהשומעים, מתוך ניסיון להרגיע את המתח ששורר בחברה האמריקאית שמתמודדת מול משבר הקורונה שפגע בה באופן קשה במיוחד. למעט ציון העליונות הלבנה, ככל הנראה בפעם הראשונה בנאום השבעה של נשיא כלשהו, דבריו של ביידן אמש כמו נלקחו ממחולל נאומים גנרי של נשיא שמשתדל לא לומר הרבה מדי – כאמור ההפך מטראמפ.
האפרוריות המובנית של ביידן, באישיותו ובדבריו, אפשרו לראשונה מזה ארבע שנים להפנות את הזרקור לאנשים אחרים שנכחו סביבו. קודם כל לסגנית הנשיא החדשה, קמלה האריס, שרשמה היסטוריה כאישה הראשונה המושבעת לתפקיד, ועוד כזו שנושאת על כתפיה שורשים שחורים, אסייתיים וגם בעל יהודי. והיו גם הנשיא קלינטון שנתפס נרדם באמצע נאומו של ביידן – מגשים שלא ברצונו את הכינוי שהעניק הנשיא היוצא לזה הנכנס, סליפי ג'ו – ליידי גאגא שכיסחה באופן ברוטאלי את ההמנון האמריקאי, ג'ניפר לופז שדווקא שרה יפה, וגם כוכב הקאנטרי גארת ברוקס שהעניק לטקס נופך עממי וכלל אמריקאי. וכמובן, איך אפשר בלי – האיש שלא נכח בטקס, הנשיא היוצא, לראשונה מזה 150 שנה. הוא הותיר את הבמה לסגנו מייק פנס, הנציג הבכיר ביותר בממשל היוצא שנכח בטקס. טראמפ העדיף להמריא כמה שעות קודם לכן לאחוזתו בפלורידה, ולפחות בדבר אחד הוא יכול להתנחם – בגלל הקורונה, איש לא יטען הפעם שבהשבעה של ביידן היו נוכחים יותר אנשים מאשר בהשבעה שלו, אי-אז לפני נצח בן ארבע שנים.
אמריקה נכנסה אתמול לעידן חדש, ולמעשה העולם כולו. למרות או אולי בגלל טראמפ – כל אחד לפי השקפתו הפוליטית – ארה"ב גם ב-2021 היא המעצמה החזקה והחשובה בעולם. והיא נתונה כרגע בידיו של מישהו ששונה בהשקפותיו, דרך התנהלותו ואופיו כמעט ב-180 מעלות מזה שהנהיג אותה עד לפני רגע. כולם יצטרכו להתרגל למצב החדש, גם האיש שאחראי על הטוויטר של השגרירות האמריקאית בישראל, שהספיק אתמול לשנות את שם החשבון הרשמי של השגרירות מ"שגרירות ארה"ב בישראל" ל"שגרירות בישראל, עזה והגדה המערבית" – ואז לחזור בו ולשנות בחזרה לשם שכולל רק את ישראל. מי אמר שיהיה משעמם בתקופת ביידן.
