בחזרה לעתיד: כך משנה הטכנולוגיה את הכלכלה

משבר הקורונה ממחיש את תפקידה החשוב של המהפכה הדיגיטלית בחיים של כולנו, ואת האופן שבו הדיגיטציה מאפשרת לנו לשמר לפחות חלק מהשגרה. עוד לפני המשבר, המהפכה הדיגיטלית כבר פגשה את ענף הבנקאות והפיננסים בעולם ובישראל. היא יצרה הזדמנויות רבות, אך גם סיכונים לא פשוטים ושאלות מדיניוּת מורכבות. השינוי באופן שבו אנו מבצעים תשלומים וצורכים שירותי בנקאות – כבר כאן. כיצד נפיק ממנו את המקסימום, ואיך עלינו לנהל אותו מכאן והלאה?

כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– עתירה הוגשה והמדינה חשפה: חיסונים יועברו לרצועת עזה
– דעה: הקהילה היא חומת המגן של הנוער הנושר
– אנה אפנה: "הילד צריך להיות קודם כל שמח"

למהפכה הדיגיטלית צדדים חיוביים רבים: זוכרים את הפעם האחרונה שבה ביקרתם בסניף הבנק? אני כן, ואני לא מתגעגע. פעם ללכת לבנק היה אירוע: היה צורך לצאת מוקדם, לבזבז זמן עבודה, לעמוד בתור, לקוות שלא שכחנו מסמך, לקבל מהפקיד שירות, ולחזור הביתה מותש אחרי חצי יום מבוזבז. עולם הולך ונעלם. היום את אותה פעולה אנחנו מבצעים מהסלון בבית, בזמן שנוח לנו, ולעיתים גם בעלות נמוכה יותר.

עולם אמצעי התשלום עובר שינויים דרמטיים, שמתבטאים גם בתהליכי חקיקה. החוק לצמצום השימוש במזומן שעבר בכנסת לפני כשלוש שנים, נועד לצמצם את ההון השחור, והוא מטיל הגבלות על שימוש במזומן ובהמחאות; בתחום ההמחאות הוביל בנק ישראל את חקיקת חוק הסליקה האלקטרונית. החוק מאפשר התקשרות בין הבנקים באמצעות קובץ תמונה דיגיטלי, כחלופה לשינוע פיזי של השיק מהבנק שבו הופקד לבנק של כותב השיק. וכך, במקום ללכת להפקיד את נייר ההמחאה בסניף, אנחנו יכולים פשוט להפקיד אותו בסריקה ביישומון הסלולרי. הפיכת השיק הפיזי לתמונה אינה משנה את העובדה הבסיסית כי אמצעי התשלום הזה עדיין מבוסס נייר, מרגע יצירתו ועד להצגתו לגבייה בבנק. בימים אלו אנו בוחנים את האפשרות להציג למשק הישראלי שיק דיגיטלי לכל אורך התהליך, שישמר את ההגנות הקיימות על מחזיק השיק המסורתי מנייר גם בתחליף אלקטרוני.

מי מאיתנו לא נתקל בחבר שאוסף כסף לאירוע, ומתחיל לפרוט שטרות ומטבעות? התופעה הזו הולכת ומצטמצמת, שכן יישומוני התשלומים הופכים לפתרון נפוץ ופשוט להעברת כספים בטוחה ושקופה לכל המשתתפים. אם ערכתם קניות לאחרונה, בוודאי נתקלתם במסופון חדש שבו נדרשתם להקיש קוד סודי. זוהי מערכת EMV – תשתית לתשלומים מתקדמים, מהירים ובטוחים יותר, שמאפשרת תשלום גם באמצעות קירוב כרטיס האשראי או הטלפון החכם למסופון, ובעתיד הקרוב גם באמצעות ארנקים דיגיטליים של חברות הטכנולוגיה המובילות בארץ ובעולם.

התחרות בשוק התשלומים צפויה להתגבר והדבר יוזיל את עלויות הסליקה, בעיקר לעסקים קטנים. אנו מעדכנים את ההוראות הרגולטוריות ואת המסגרת החוקית שבה פועלים הבנקים ושאר הגופים הפיננסיים, תוך שיתוף פעולה עם מערך הסייבר הלאומי, משרד המשפטים וגופים נוספים. יחד אנו מוודאים שהפרטיות וסוגיות האבטחה יטופלו בהתאם לסטנדרטים המחמירים ביותר, ודואגים שכל אחד מאיתנו יקבל שירות איכותי ובטוח עוד יותר.

הצרכן היום מבקש לצרוך חלק גדול מהמוצרים שלו באופן דיגיטלי. חלקנו עושים קניות באינטרנט, שירותי ממשלה רבים ניתנים באונליין, וכך גם היינו רוצים לרכוש את המוצרים הפיננסיים שלנו. פיקדונות, הלוואות ואפילו משכנתאות, ערבויות דיגיטליות, ייעוץ השקעות אוטומטי – בכל התחומים הללו ובאחרים, בנק ישראל עושה צעדים רבים כדי לאפשר את המעבר לדיגיטציה.

עוד בטרם הקורונה, שהאיצה והרחיבה את השימוש בערוצי הבנקאות הישירים, שני שליש מהפעולות הבנקאיות של משקי הבית כבר נעשו כך. נכון למחצית הראשונה של שנת 2020, 72% מהפעולות הבנקאיות של משקי הבית נעשו באופן ישיר. בקרב האוכלוסייה מעל גיל 50, 12% בלבד פונים לפקיד בסניף לצורך קבלת מידע ו/או ביצוע פעולה. הציבור מתרגל לשימוש בערוצים הדיגיטליים, הסניף הפיזי מתייתר, וניתן לצרוך שירותים בנקאיים גם כשהסניף סגור, כמו למשל בתקופת הקורונה.

בעתיד ייתכן שהבנק המרכזי ינפיק מטבע דיגיטלי, שיאפשר לציבור לשלם באמצעותו באופן וירטואלי. בנק ישראל מאיץ את בחינת העולם המרתק הזה

ישנם לקוחות רבים שהמעבר לדיגיטל אינו קל עבורם, וגם לכך אנו מקדישים תשומת לב רבה. לדוגמה, סגירת סניפים מאושרת רק לאחר בדיקות כמו מיקום הסניף החלופי הקרוב ודרכי ההגעה אליו, מתקיימות הדרכות לשימוש בדיגיטל ולשימוש בסניפים ניידים ועוד. במקביל, גם מהגופים הפיננסיים מצופה להפנות חלק מהמשאבים שנחסכו בזכות המהפכה הדיגיטלית, כדי להבטיח את המשך השירות גם לאלו שאינם יכולים או יודעים להשתמש באמצעים הדיגיטליים. הטכנולוגיה יצרה שיפור אדיר עבור מרבית האוכלוסייה, אך במקביל עלינו לוודא שאנחנו מחברים למהפכה גם את אלו שבינתיים מתקשים ליהנות ממנה, וממשיכים להעניק שירות מיטבי גם למי שמסיבות שונות מנועים מלקבל את השירותים באופן דיגיטלי. מערכת פיננסית יעילה ומקיפה היא תנאי הכרחי לכלכלה מתקדמת ולרמת חיים גבוהה, ומחובתנו לוודא שהציבור כולו מקבל שירותים פיננסיים איכותיים.

המהפכה עודנה בעיצומה. בימים אלו מוקם בישראל בנק דיגיטלי חדש. בקרוב תושק מהפכת הבנקאות הפתוחה, שבה יבוצעו השוואות מחיר באונליין בין גופים פיננסיים, ויתאפשר מעבר מהיר בין בנקים שונים. חברות פינטק מאתגרות את המודל העסקי של הגופים הפיננסיים המסורתיים, ואלו כבר מבינים שכדי לעמוד בכבוד בתחרות מול ענקיות הטכנולוגיה מצד אחד, והסטארטאפים הזריזים מצד שני, הם מוכרחים להשקיע בחדשנות ולאמץ טכנולוגיות מתקדמות, תוך הקפדה על ניהול סיכונים קפדני ומבלי להזניח את השירות ללקוח.

גם עולם התשלומים עובר תהליך מואץ של שינוי. מדינות מתפתחות רבות "דילגו" על השלב של כרטיס האשראי, המקובל מזה כמה עשורים במשקים המפותחים, ועברו מהמזומן הישן היישר לעולם של תשלומים סלולריים. תהליך זה מאתגר גם את הבנקים המרכזיים. בעתיד ייתכן שיתעורר צורך להנפיק מעין מטבע דיגיטלי של הבנק המרכזי, שיאפשר לציבור לשלם באמצעות כסף שהבנק המרכזי הנפיק, אך באופן וירטואלי. בנקים מרכזיים בעולם בוחנים אפשרות זו, וגם אנחנו, בבנק ישראל, החלטנו להאיץ את תהליך הבחינה של עולם מרתק זה. הנפקת מטבע דיגיטלי על ידי הבנק המרכזי נראית כרגע כתרחיש עתידי מאוד, אבל כפי שכבר למדנו, לפעמים העתיד מגיע מהר מאוד.

אנדרו אביר הוא המשנה לנגיד בנק ישראל