המערכת הפוליטית רותחת, ובעקבותיה גם החברה הישראלית. עלבונות רצים מצד אחד לשני כמעט בלי מעצור, ההבדלים מתחדדים והכידונים המילוליים נשלפים. ויכוח ודיון הם חלק מאושיות הדמוקרטיה, אבל גם אותם צריך לדעת לנהל. ולתקשורת, מה לעשות, יש חלק באחריות הקולקטיבית הזו.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– ללא צל של ספק: החיסון נגד קורונה בטוח
– המוות היכה בפעם השלישית במשפחת משי זהב
– בתי החולים הציבוריים הודיעו למד"א: מיום א' אל תביאו לנו חולים
ב"פגוש את העיתונות" העניקו אמש (שבת) בין השאר פתחון פה לעו"ד איתמר בן גביר העומד בראש מפלגת עוצמה יהודית. הדבר כמובן ראוי ורצוי. במקביל, הוחלט גם לראיין את ח"כ אחמד טיבי מהרשימה המשותפת. גם זה רצוי וראוי. אבל מה שלא ראוי ולא רצוי היא ההחלטה התמוהה של עורכי התוכנית להושיב את השניים באולפן יחד.
איתמר בן גביר VS אחמד טיבי@itamarbengvir @RMatsliah pic.twitter.com/iWCpuxvltt
— Drum (@dogly1900) January 23, 2021
אם רצו שם לקיים עימות בין קצוות שמתואם מראש, הדבר עוד היה מתקבל על הדעת. אבל לשניים אין דבר במשותף, אף נושא שהם יכולים להתחיל ולדון עליו בלי שהדבר יגלוש לנאצות, ולכן איש לא חשב שבין השניים יתפתח דיון פרודוקטיבי כלשהו. מדובר בשני ריאיונות נפרדים שכמו קווים מקבילים לא יכולים ולא צריכים להיפגש. אם כן, מדוע לתת בכלל את האופציה ליצירת עוד אירוע גידופים מיותר בשידור חי? התשובה, כמובן – תאוות רייטינג. ואיך לא, הדבר קרה גם קרה. בסיום הריאיון עם בן גביר, שרואיין ראשון, התנהל בינו לבין המנחה, רינה מצליח, הדיאלוג הבא, שבמהלכו טיבי לא פצה את פיו ולו למילה אחת:
בן גביר: "גדעון סער גם יכול ללכת לממשלה עם הזה שנמצא כאן לידינו אדון טיבי"
מצליח: "יש לו שם"
בן גביר: "אחמד טיבי, נו אנחנו לא יודעים מי זה?"
מצליח: "חבר הכנסת"
בן גביר: "חבר הכנסת, שעושה נזק לעם ישראל, ששונא ישראל, ששונא את החיילים שלנו, שבז לחיילים שלנו"
מצליח: "איתמר אני אוציא אותך מהאולפן"
בן גביר: "מה, אסור לי להגיד ביקורת?"
מצליח: "לא, זה אורח שלי באולפן. אני אוציא אותך"
בן גביר: "תפסיקי רינה את לא מחנכת, יש חופש ביטוי. אסור לי להגיד שהוא בז לחיילים שלנו?"
מצליח: "הייתי עושה אותו דבר אם הוא היה תוקף אותך כשאתה אורח שלי"
בן גביר: "אני תוקף אותו על דברים אמיתיים, הוא בז לחיילים שלנו"
אחרי שאלת סיום נפרדה מצליח מבן גביר, ואז פנתה לטיבי, שכאמור שתק עד אז. אבל לא עוד:
טיבי: "בן גביר, אני בז לך, זה באמת, תודה רבה"
בן גביר: "אנחנו בזים אחד לשני, זה בסדר. אתה אויב. אתה אויב של עם ישראל, אתה אויב של החיילים שלנו"
טיבי השיב בתנועת יד מבטלת, ולזכותו ייאמר שלא המשיך את מופע הצעקות המיותר הזה ופנה לענות לשאלותיה של רינה מצליח שעסקו במצב החברה הערבית. אבל לשם מה, תגידו לי אנשי "פגוש", היה צריך להפגיש את השניים האלה מלכתחילה ולגרום למופע הנ"ל להתקיים?
