התוכנית "עובדה" בשבוע שעבר, בה זכינו לראיונות בלעדיים עם שני בכירי האוצר שפרשו מתפקידיהם במחאה על התנהלות הדרג הממשלתי, נועדה (פרט להישג העיתונאי) לגלות לעם ישראל כי דרך קבלת ההחלטות בתקופת הקורונה נעשתה באופן שערורייתי. מבלי להתייעץ עם הפקידים הבכירים, שדאגתם העיקרית היא לשמור על הקופה ומלמנוע מהפוליטיקאים למשכן את עתידה של המדינה לדורי דורות.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– הנציגים החרדים מאבדים שליטה על האירועים בבני ברק
– לפני עתירה לבג"ץ: ארגוני ימין במכתב התראה לחיות ולגנץ
– מול החרדים יעבוד רק מאזן אימה חוקי וכלכלי
גם ראש אגף התקציבים שאול מרידור, וגם המנכ"לית המוכשרת קרן טרנר העידו מכלי ראשון כי נדהמו בכל פעם מחדש לגלות כי חרף המלצותיהם, נתניהו וכץ הרעיפו על ההמונים שטרות כסף ממרומים. הם סיפרו שהדבר נעשה בלי חשבון, בין אם צריך ובין אם לא, מבלי לקחת בחשבון את ההשלכות החמורות שיהיו לכך בעתיד על מצבה הפיננסי של ישראל, ושהורסות כל חלקה טובה במוסכמות שהתגבשו פה במשך שנים. מוסכמות, לפיהן הדרג המקצועי יודע היטב מה טוב למדינה, ושיקוליו נעדרים לחלוטין כל אספירציות פוליטיות, שעלולות לעוות את שיקול הדעת ואת תהליך קבלת ההחלטות.
מרידור וטרנר הם אנשים טובים. אני מאמין באמונה שלמה שכוונתם טהורה והם באמת חסרי אג'נדה פוליטית. הם תוצרי התרבות הפוליטית בישראל שנוצרה בשבעים ושלוש שנות קיומה, שינקה את יסודותיה מהבירוקרטיה הבריטית ומהדמוקטטורה ההסתדרותית של מפא"י שקבעה במסמרות איך צריך להתנהל שלטון.
ארבעים שנות השלטון של הליכוד לא הצליחו לעקר את יסודותיה של אותה תרבות, וספק אם עוד ארבעים אכן יצליחו. טרנר ומרידור מאמינים כי הם פועלים לטובת המדינה, דואגים לעתידה ונחרדים למראה הפרצות ההרסניות שלפתע הפוליטיקאים מחוללים בה. וכאשר הדאגה שלהם, האמיתית והכנה, מטרידה את הנפש, הם נענים לאתגר שהציבה להם אילנה דיין ורצים לאולפן "עובדה" להשיח את דאגת ליבם בפני האומה.
אבל בואו נתבונן כעת במי שיושב מהעבר השני של המסך. מה בעצם ראו המוני בית ישראל? אלה שהקורונה הושיבה אותם בבית לחודשים ארוכים, מנעה מהם לצאת לעבודה, סגרה את החנויות והמסעדות שלהם, שלחה אותם לחל"ת אינסופי שסופו אינו נראה באופק, שהילדים שלהם מטפסים על הקירות כי נמאס להם משיעורי הזום, אלה שאולי איבדו לקורונה את מי שדאג להם וכלכל אותם ועתה נותרו ללא מקור פרנסה.
ברור שבין הצופים נמצאו רבים שצקצקו בלשונם ונדו בשאט נפש להתנהלות הנפשעת של ראש הממשלה ושר אוצרו. בדרך כלל, יהיו אלה אנשי כנסיית "רק לא ביבי", מוחי בלפור או אנשים שלא נפגעו מהמשבר. יתר המוני בית ישראל ראו משהו אחר.
הם ראו ראש ממשלה ושר אוצר שיצאו מגדרם כדי לנסות לשפר, ולו במשהו, את מצב האזרחים. לתת להם אוויר לנשימה, לאפשר להם לצוף מעל המים או לפחות להוציא את ראשם בטרם יטבעו. הם ראו את נתניהו וכץ מתמרנים, טועים, שוב מתמרנים ומנסים לחלץ את אזרחי ישראל ממיצר, תוך שהם מתעמתים עם הפקידות הבכירה ושוברים את כל המוסכמות. כל זה בזמן שאותה פקידות ממשיכה להילחם את המלחמות הישנות ולקיים את סדרי הבירוקרטיה המקובעים בחוסר הבנה מוחלט למצב שבו נתונה המדינה, במשבר החמור ביותר בתולדותיה, שלא היא ולא הם אשמים בו.
את האנשים הפשוטים לא כל כך מעניין כרגע מהו דירוג האשראי של ישראל, למרות שלדירוג זה יש השלכה ישירה וגורלית על מצבם הכלכלי האישי. הם צריכים עכשיו לחיות והנה, יש כאן מי שדואג לזה. לדירוג האשראי נדאג אחר כך. הם גם שומעים, דרך אגב, שלמרות כל ההתנהלות השערורייתית הזו, הדירוג לא נפגע כלל. אם הם קוראים את המדורים הכלכליים הם נוכחים לדעת שבנק ישראל ממשיך לקנות דולרים בקצב מטורף עם השקלים שאין לו.
לפני שנמשיך – הבהרה: למקרא הדברים אתם עלולים חלילה לחשוד בכשר כמוני, כי ביביסט אני, המוכן להגן על נתניהו ומרעיו בכל עת ובכל מצב, אני מבקש לציין כי אני רחוק מכך. (אני גם לא שמאלן, אם כי היום נוהגים לתייג כך אוטומטית כל מי שאינו תומך בנתניהו מלא-מלא).
אני סבור שמחדליה של ממשלת נתניהו הם כה רבים ומחייבים את הקמתה של ועדת חקירה ממלכתית, אבל רק אחרי עבור זעם הקורונה. זו הרי ממשלה שנכנעה שוב ושוב לגחמות הפוליטיקאים, שלא הקימה בזמן מטה קורונה, שלא עשתה את מה שצריך בכל הקשור למערך בדיקות, איגום ודיגום אפידמיולוגי במשך חודשים על גבי חודשים, שעודדה מענקי אבטלה ממושכים שעודדו רבים לא לשוב לעבודה גם כאשר ניתן היה, שהפקירה את שער הכניסה בנתב"ג בתירוצים משפטיים עלובים שנשמעו מפי שרת התחבורה בנוסח "לא ידענו, לא הבנו".
מה עוד היה לנו? פוליטיקאים אפופי אגו כמו שאשא-ביטון או רם שפע. היה לנו ראש ממשלה שעירב שיקולים אישיים ופוליטיים בכל צעד ושעל. ראש ממשלה שלקח את תקציב המדינה כבן ערובה לצורכי הישרדות אישית, כששר האוצר ויתר השרים בליכוד רואים את החרפה ומשמיעים קולות של דגים. ראש ממשלה שמנע את אכיפת החוק על החרדים והערבים שחתונותיהם הפכו למוקדי מגפה ולאירוע רצח בפוטנציה.
כל אלה ראויים לבדיקה מקיפה בבוא העת. אלה היו הנושאים הראויים לתחקיר של "עובדה" או כל תוכנית תחקירים אחרת. לעומת כל המחדלים דלעיל, דבר אחד לא ייחשב לחובתה של הממשלה הרעה הזו – הצעדים והרצון למזער את התנגדות הפקידים ולנסות במשהו לאפשר לעם הזה לחיות ולהתקיים.
זה מה שאני ראיתי בתוכנית "עובדה". כלל לא בטוח שלזה התכוונה אילנה דיין כאשר עלתה לאוויר עם הראיונות האקסקלוסיביים האלה. אבל כמי שכשלה לאחרונה לא פעם ולא פעמיים בפספוסים עיתונאיים צורמים, עשתה זאת דיין שוב, והפעם על חשבונם של שני פקידים טובים וישרי דרך שהוצגו כמי שלא בדיוק רצו בטובת העם היושב בציון, על לא עוול בכפם.
