יש ז'אנר שירים המכונה אצל רבים "שירי בר-מצווה" או "שירי מסיבת סיום". מדובר בשירים שהמילים שלהם מחדירות מוטיבציה ומניעות להצלחה ומתאימים להשמעה כשנגמר שלב בחיים ומתחיל אחד חדש. הדוגמאות רבות ("עוף גוזל", "מכתב לאחי" ועוד) וכך גם השיר שידובר פה.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– היכו בקצה העולם: כשחיילי ישראל משרתים בצבא השם
– אנחנו ואתם: מגלות מצרים ועד מסך הברזל
– נוף ילדות: בין שלמה ארצי למשה רבנו
את "שיר נבואי קוסמי עליז" כתבו ושרו יחד עלי מוהר ויוני רכטר. השיר נכנס לאלבומם המשותף "בגובה העיניים" שיצא ב-1985, ומציג בכל בית דוגמה מהחיים שאפשר ללמוד ממנה כיצד להתנהג ואיך להמשיך ולהתקדם.
"כמו עמוד ענן, כך תלך לפני העדר
תבין הכל, תדע, לא תאמר מילה אחת
כמו עמוד עשן תעלם בתוך החדר
משהו בך יאמר לך המשך בדרכך"
(מילים: עלי מוהר לחן: יוני רכטר)
הבית הראשון מדבר על עמוד הענן אותו אנחנו מכירים מהפרשה שלנו, בשלח: "וַה' הֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם יוֹמָם בְּעַמּוּד עָנָן לַנְחֹתָם הַדֶּרֶךְ, וְלַיְלָה בְּעַמּוּד אֵשׁ לְהָאִיר לָהֶם" (שמות י"ג כ"א). עמוד הענן מבין הכול, יודע את הדרך ובלי לומר מילה אחת מנהיג את עם ישראל בבטחה כמו רועה צאן את עדרו. הבית השני בשיר מדבר על שביל החלב שממשיך לנוע מבלי להתחשב בכוכבים שמפריעים לו בדרכו.
הבית השלישי מדבר על תופעת טבע מדהימה שהמדע לא יודע לתת לה הסבר מדויק עד היום – מעוף האווזים בנדידתם, כשאווז אחד בראש, המנווט את שאר האווזים שעפים אחריו בשני טורים ויוצרים צורה של חץ. במהלך המסע האווזים מתחלפים בתפקיד ראש החץ – אחד אחרי השני. הבית הרביעי, ובכן, מדבר על השחקנית בריז'יט בארדו (שהייתה מפורסמת בשנות החמישים) שעזבה את התעשייה. בזמן שהיא "צופה מן המרפסת" על כל השאר, היא פועלת לשיפור היחס לבעלי החיים ובנושאים חברתיים נוספים.
שם השיר "שיר נבואי קוסמי עליז" הוא חידה, אבל נראה שהשם מתאר כל בית בשיר. נבואי – כמו עמוד הענן שמקבל את הידע שלו מהאל, קוסמי – כמו שביל החלב ואווז הבר השואבים שניהם את כוחם מהטבע והקוסמוס, ועליז – ובכן, יש משהו עליז בשחקניות קולנוע.
כבר ראינו שהשיר נקשר לפרשה בכך ששאל את עמוד הענן, אבל ייתכן שקיים גם קשר לשיר אחר מתוכה – שירת הים. שירה שהיא בעצמה אולי קצת נבואית קוסמית ועליזה, שמתארת מציאות של תופעות טבע יוצאות מגדר הרגיל: "נֶעֶרְמוּ מַיִם! נִצְּבוּ כְמוֹ נֵד נֹזְלִים! קָפְאוּ תְהֹמֹת בְּלֶב יָם!". באופן נבואי השירה גם מתייחסת ליראתם העתידית של תושבי ארץ כנען: "תִּפֹּל עֲלֵיהֶם אֵימָתָה וָפַחַד", ואת השמחה והעליזות אחרי נס כזה לא קשה לדמיין: "וַתֵּצֶאןָ כָל הַנָּשִׁים בְּתֻפִּים וּבִמְחֹלֹת". האם עלי מוהר חשב על כך כשכתב את השיר? לא סביר. אבל כנראה שהקשר הזה לא מקרי. כמו ילד בר מצוה שמתחיל שלב חדש של עול מצוות או בוגר בית ספר שמתחיל את החיים האמיתיים, כך גם בני ישראל מתחילים מיד אחרי קריעת ים סוף שלב חדש בחיים – שלב החירות.
כפי שנהוג לשמוע שיר מעודד, נבואי, קוסמי ועליז במסיבות סיום, גם עכשיו בתחילת המסע של בני ישראל יש עניין לשיר שיר כזה, עם כל המוטיבים האלה. וזה אחד מתפקידיה של שירת הים: "לך ישר! אל תפחד! לך תמים! לך אחד!". מסע הנדודים במדבר לא הולך להיות קל, אבל אם העם ילך ישר אחרי עמוד הענן שה' נתן לו, לא יפחד ויישאר תמים עם ה' אלוקיו, אז גם המסע הזה יגיע ליעדו.
שבת שלום!
