מדוע לא חוזרים להדליק את מנורת שבעת הקנים?

סמל מדינת ישראל הוא מנורת שבעת הקנים. הסמל חשוב למדינת ישראל עד כדי כך שנקבע עונש של שלוש שנות מאסר לפוגע בכבודו.

כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– געה: גנץ מנותק מהמציאות: אין קשר בין אחוזי הגיוס לקורונה
– החיקוי של הרב יישכח אבל "ארץ נהדרת" תמשיך להיות פופולרית
– הווריאנט הבריטי שולט: למרות החיסונים, התחלואה לא יורדת

אך אם הסמל חשוב כל כך, מדוע לא חוזרים להדליק את מנורת שבעת הקנים כפי שהדליקו אבות אבותינו? קיימות שתי סוגיות באי הדלקת המנורה בהר הבית –מדינית והלכתית. ובסופו של דבר קיים קשר הדוק בין שתיהן.

בשנת 2001 ביקר בישראל פרופסור מומחה בעל שם בינלאומי במדעי המחשב מיפן. טיילתי איתו בירושלים ועברנו ליד הכותל והר הבית. הוא ראה שם כלות ותיירים מצטלמים ושאל אותי מהו המקום הזה.

סיפרתי לו שהיה על ההר הזה מקדש יהודי שעמד מאות שנים והרומאים החריבו אותו. לאחר שהמוסלמים כבשו את ירושלים הם הקימו מסגד במקום המקדש. הצלבנים הפכו את המסגד לכנסייה והציבו עליה צלב גדול עד שהמוסלמים כבשו שוב את ירושלים והחזירו אותו לשמש כמסגד. לבסוף, בשנת 1967, כבשו היהודים את המקום. אחרי ההסבר שאל אותי לפתע הפרופסור: אז למה לא בניתם מחדש את המקדש היהודי לאחר שהשטח עבר לידיכם?

השאלה שלו מצוינת, אבל לא רק אנשים חסרי ידע בהיסטוריה של ארץ ישראל שואלים אותה. בין 330 מיליון אזרחי ארה"ב, 90 מיליון מגדירים את עצמם נוצרים אוונגלים. הנצרות האוונגלית קוראת במפורש להקמת בית המקדש בהר הבית, אבל אצלנו אין רצון אפילו להתיר ליהודים להדליק נר בהר הבית.

התירוץ בדרך כלל מנוסח בניסוח חילוני: "למה אנחנו צריכים את כל הוותיקן הזה?" כדברי משה דיין ז"ל, או אותו התירוץ בניסוח הדתי: "לעתיד לבוא, בימות המשיח, כאשר האומה תתרומם לעילא ולעילא", כדברי הרב שלמה אבינר.

בסופו של דבר, כשבאמת לא רוצים, מוצאים את הבריון הטרוריסטי שיאיים באלימות וקוראים לזה "בעיה מדינית".

במקום הר הבית מצאו לעם תחליפים בדמות עלייה לרגל למירון ולעוד קברי צדיקים ואפילו לאומן שבאוקראינה, ושם מדליקים מנורת שמן באורח קבע מעל הציון הקדוש, ואפילו מקפידים להשתמש במינוח שנלקח ממנורת בית המקדש, "נר התמיד".

אומרים לנו: תדליקו מנורות במקומות אחרים. בהר הבית אסור ליהודים להדליק נר כי זו "בעיה מדינית". התחליפים להר הבית מזכירים את הניסיונות למצוא תחליפים לארץ ישראל. הקונגרס הציוני השישי הצביע בשנת 1903 ברוב של 295 נגד 178 בעד התוכנית להקים את המדינה היהודית באוגנדה. מה יצא מההחלטה האומללה הזו – כולם רואים היום. אין תחליף לארץ ישראל וגם אין תחליף להר הבית.

הסוגיה ההלכתית קשורה קשר עמוק לסוגיה המדינית. "המזבח, מקומו מכוון ביותר ואין משנין אותו ממקומו לעולם" (הרמב"ם), אבל המזבח יוצא דופן ושאר כלי המקדש אין מקומם מדויק. זאת אף על פי שלמדנו "שולחן בצפון משוך מן הכותל שתי אמות ומחצה ומנורה בדרום משוכה מן הכותל שתי אמות ומחצה" (יומא ל"ג ע"ב), זה רק לכתחילה, אבל אם לא ידוע מקומם "כל ההיכל כשר להושיב שם שולחן" (זבחים י"ד ע"א). ואכן למדנו מה עשו החשמונאים: "ואחר כן באו בניך לדביר ביתך ופינו את היכלך וטהרו את מקדשך והדליקו נרות בחצרות קדשך".

היו מגדולי ישראל ובראשם הרב צבי קלישר זצ"ל שפעלו לחידוש עבודת הקורבנות, והשיקול ההלכתי היה שבעבודת הקורבנות קיימות עשרות מצוות לעומת מצוות הדלקת המנורה. אבל מבחינה ציבורית בדורנו, הדלקת נרות נתפסת כמשהו רוחני וראוי הרבה יותר משחיטת בהמה.

בכל מקרה, גם עבודת הקורבנות וגם הדלקת המנורה לא מחייבים בית מקדש. צריך רק מזבח לקורבנות ומנורה לנרות. בניית בית המקדש היא מצווה נפרדת.

מובן שהמתנגדים לכל דבר שקשור לבית המקדש לא אוהבים את הרעיון, וכך במפורש כתב רב בכיר ממתנגדי העלייה להר הבית: "והדליקו נרות בחצרות קדשך – לא מסתבר שהכוונה להדלקת המנורה במקדש, אלא נראה שכתגובה ספונטנית לחידוש העבודה במקדש הדליקו בכל החצרות נרות". תמוה ש"חצרות קודשך" אלו חצרות של אנשים פרטיים, ובנוסף אנו יודעים שבית המקדש נקרא "חצרות א־לוהינו" כמו בפסוק "שתולים בבית ה' בחצרות א־לוהינו יפריחו" (תהילים צ"ב י"ד).

החידוש הזה הזכיר לי את ה"חידוש" של האדמו"ר מבעלזא כמה שבועות לפני השמדת יהדות הונגריה בשואה, כששלח את אחיו לומר לחסידיו על הפסוק "וירא מנוחה כי טוב ואת הארץ כי נעמה" (בראשית מט, טו). וכה אמר: "וירא מנוחה – שהצדיק האדמו"ר מבעלז רואה שתשרה לכל תושבי מדינה זאת, הונגריה, מנוחה ושלווה. כי טוב – שהצדיק רואה שכי טוב וכל טוב ואך טוב וחסד ירדוף וישיג את אחינו בני ישראל בני מדינה זאת". לך תתווכח עם "אבל מורי ורבי פסק". כך דעות מדיניות ופוליטיות הופכות ל"חידושי תורה", כמובן ללא שום מקור.

עם ישראל רוצה ואוהב להדליק נרות הן בטקסים חילוניים והן בטקסים דתיים. מהנרות שהודלקו לזכר ראש הממשלה רבין ז"ל, דרך הפופולריות העצומה של נרות החנוכה בכל המנעד וכלה במיזמים להדלקת נר זיכרון לנספים בשואה ביום הזיכרון הבינלאומי לשואה שהתקיים השבוע.

היכן ההנהגה שתנתב את חיבוב הדלקת הנרות בעם ישראל למסורת ולתרבות היהודית המקורית של הדלקת הנרות בהר הבית? היכן?

ד"ר יאיר ויסמן הוא איש המחלקה למדעי המחשב באוניברסיטת בר־אילן