התמודדותם של תושבי בני ברק השבוע עם תופעת נוער השוליים שלהם יכולה לעורר קנאה. רבני בני־ברק ופרנסיה לא התבלבלו לרגע. הם גינו בריש גלי ובלי לגמגם את תקיפת נהג האוטובוס, תקיפת השוטרים, הפגיעה ברכוש ובסמלי השלטון והעלאת האוטובוס באש. כן, גם לתושבי בני־ברק יש בטן מלאה על הרשויות בכלל ועל המשטרה בפרט. כן, גם להם יש טענות מכאן ועד הודעה חדשה על יחס מפלה, על חוסר הבנה ועל אכיפה בררנית. אבל הם גם יודעים לשים גבולות ברורים לנוער שלהם.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
צפו בדיון על בנט: הטראומה מאחוז החסימה והיחסים עם הציונות הדתית
בין איחודים לפיצולים: סופו של יעלון כבר נכתב מראש
רב גוני: המנהיגים הרוחניים הכי משפיעים בציבור הדתי
ההתפרעות של הנערים המוסתים בבני־ברק נבעה לכאורה מאידיאליזם טהור. היא נעשתה בשם אהבת התורה, לימודה ומסירות הנפש עליה, שמשטרת ישראל ו"שלטון הכופרים" ניסו לדעתם לפגוע בהם. אבל רבני בני־ברק מתחו קו ברור בין אהבת התורה ולימודה ובין אלימות כלפי השלטונות. "הפורעים בבני־ברק הם נוער שוליים מחללי השם ויש להתנער מהם. דרכם אינה דרך התורה… אין שום הצדקה למעשי אלימות ויש לחדול מכך מיד", הבהיר הרב יצחק יוסף, הרב הראשי לישראל. למנהיגים החרדים ברור שאם יראת השמיים, אהבת התורה והאידיאליזם של הנוער שלהם גוררים אותם לאלימות, הם לא כל כך טהורים ומבוררים כפי שהם מתיימרים להיות.
הגדיל לעשות ראש עיריית בני־ברק, אברהם רובינשטיין, שהצהיר ש"כל מקרה של אלימות המתועד במצלמות החירום הגלויות והסמויות יפורסם מעתה באופן מלא בהתאם להנחיות החוק ויטופל באופן ממוקד ומהיר. לא נרשה לגורמי שוליים להכתים את העיר ולפגוע במרקם החיים שלנו. בתיאום עם המשטרה, בנחישות אך ברגישות, נמנע אלימות ונשיב את הסדר לרחובות".
התגובה הזו לא נובעת רק מחשש לתדמית של תושבי בני־ברק. היא אפילו לא נובעת רק מהבנה שההתפרעויות הן כפיות טובה ונשיכת היד שמנסה להיטיב עמך. זו בעיקר הבנה למה שהיחס הזה כלפי המדינה והאלימות כלפי נציגיה מחוללים בנפש הנערים, כיצד הם משחיתים אותה ואיך הם יוצרים דינמיקה שתגבה מהם מחיר כבד בעתיד.
ראשי ישיבות בעיר הודיעו לתלמידיהם ולהוריהם שכל תלמיד שיתקרב להפגנות, ולו מתוך סקרנות, יסולק מהמוסד. בחורי ישיבות סיפרו שקיבלו הוראה שלא להתקרב להפגנות: "אמרו לנו שלא יתקבלו תירוצים, מי שצריך ללכת ממקום למקום ונתקל בהפגנה נדרש ללכת מרחוב אחר". הרב אליהו פרידלנדר, מנהל תלמוד תורה "תורת אמת" בעיר, הודיע להורים ש"הפגנות אלו אינן… אלא התרסה נגד הממסד ומשם זה גולש להתנגדות למשטרה הממונה על שמירת החוק… וכך זה מידרדר לממדים מכוערים, וחילול ה' הנגרם מכך ה' ישמרנו".
אפשר להתקנא בעומק ההבנה הזו של דרכה החינוכית של תורה וביכולת לראות למרחוק מה עתיד לקרות לנערים שגדלים בסביבה ששלטת בה בלי מצרים אידיאולוגיית "בשלטון הכופרים אין אנו מאמינים". לאן יגיעו הילדים שיתבגרו בהשפעת הפגנות אלימות כנגד המשטרה, ואילו אסונות עלולים לקרות להם. "אני פונה בתחנונים; הרבה מהמשתתפים הם ילדים טהורים שבאים מתוך סקרנות ושעמום שמביא איתו הסגר. גם אם ילדינו אינם שותפים להרס, עצם ההצצה למראות ההרס חורצים חריצים עמוק בנפשם ומשחיתים אותה", הודיע הרב פרידלנדר להורים. הרב יהודה סילמן, מרבני העיר, הזהיר: "תברחו משם כמו מאש. הבחור מסתכן בחוץ, גם מתרגל ליהנות מאלימות וגם מתרגל לחברה של אנשים אלימים… מתלהב מאותם 'אינשי דלא מעלי', שרבים עם המשטרה".
לאנשי בני־ברק ברור שאידיאליזם אינו תירוץ לפריקת עול. דיבורים על קדושה ואהבת התורה שמובילים להתפרקות יצרים, לשנאה, לזריקת אבנים ולפגיעה בשוטרים ובסמלי שלטון, מעידים שאהבת התורה הזו פגומה. הם מבינים שכשנערים צעירים ותמימים מוסתים לכל אלה בשם כל האידיאלים הקדושים, המבוגרים האחראים חייבים לשים לדבר סוף, כי אם בעקבות החיכוך עם המשטרה ייגרם אסון לאחד הנערים, חקירת התנהלות המשטרה לא תספיק. גם הם, הרבנים, המחנכים ופרנסי הציבור שאפשרו לאווירת ההסתה לשרור ברחובות ולחדור לליבות הנערים, יצטרכו לתת על כך את הדין.
