"מהדורות החדשות אמש (ג') נפתחו עם תמונות מלוויית ענק שנערכה בשיא הסגר" – זה משפט שראוי היה שישקף את המציאות, אבל דווקא אתמול לא ראו חשיבות בתמונות כאלה באולפנים. בדרך כלל אנחנו מדברים במדור הזה על מה ששודר בערוצים המרכזיים, היום נדבר דווקא על מה שלא שודר.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– עם חוש טעם ובתוספת כאבים: תסמיני הנגיף הבריטי
– הצצה ראשונית ליומניו של מושקו ז"ל
– אופציות, איומים ורבנים: המו"מ בציונות הדתית תקוע
אמש לא שודרו התמונות של רבבות אנשים שהולכים בדבוקה אחת אחרי ארונו של המת. מסתבר שהם כבר לא אייטם פותח, הם כבר לא אייטם בכלל. אולי בגלל שצילמו אותם הפעם בטמרה ולא בירושלים והמת אותו ליוו היה הצעיר הערבי אחמד חיג'זי ולא רב חרדי חשוב. אגב גם הלוויה ההמונית ביפו שהתקיימה במקביל ללוויות החרדיות בירושלים נמחקה כמעט לחלוטין מהליינאפ של החדשות. כנראה שיש לוויות מדבקות ויש שלא, יש מגזרים שלעבריינות שלהם מודבק תג מחיר ציבורי גבוהה ויש כאלה שחותכים לכבודם את המחיר. הפרת הסגר הבוטה אמש לא זכתה לסיקור תקשורתי דומה לזה שראינו בתחילת השבוע בלוויות של הרב סולובייצ'ק והרב שטיינר, אם נדייק היא זכתה כמעט להתעלמות.

באולפנים זכרו לעסוק בבעיית האכיפה הפלילית במגזר הערבי, במוות המיותר של הסטודנט הצעיר ובמורכבות היחסים עם המשטרה ומערכת אכיפת החוק, אבל התפלקה להם התרומה הנאה של המגזר להפצת הנגיף בלוויה ההמונית בעיצומו של הסגר. יש מצב שבאולפנים מעדיפים לכעוס על חרדים אבל פחות נוח לעשות את זה עם הערבים?
מספר החולים והמתים מטפס. למרות הסגר, הנגיף משתולל ועושה בנו שמות ואת האדוות הכלכליות, החינוכיות והחברתיות עוד נספוג שנים ארוכות. אף לוויה המונית לא מוצדקת, אין מגזר שלגיטימי שיצפצף על ההנחיות. אבל שוב ושוב מתברר שיש מגזרים שמותר לבקר ואחרים שמשטר הפוליטיקלי קורקט לא מאפשר להגיד עליהם מילה שלילית.
טמרה הערב pic.twitter.com/e5G51t3hCl
— אסף גבור assaf gibor (@assafgibor) February 2, 2021
ההתעלמות הזו משקפת חוסר שוויוניות בניחוח גזעני. בין השורות אומרים לציבור הערבי שלא באמת ציפו מהם שינהגו אחרת וגם שלא אכפת להם שידביקו אחד את השני. זו אותה התעלמות שגרמה למשטרת ישראל להעלים עין במשך שנים ארוכות מפריחת האלימות והעבריינות במגזר הזה ולהעלים עין מעבירות מכל סוג, החל בעבירות בנייה וכלה ברצח. זו אותה גזענות שעל פי פרסום של ג'וש בריינר בהארץ, גרמה לשוטרים לעלות על אוטובוס ולחלק דו"חות רק לנוסעים הערבים – הסלקטיביות עובדת לשני הצדדים.
במהדורה של חדשות 13 דיבר בדמעות הכתב עלי מוגרבי על כך שהוא רוצה לחנך את ילדיו במקום בטוח, ושהם כבר יודעים להבדיל בין זיקוקים לירי. הוא התחנן בגרון חנוק לפני המשטרה שתגיע כבר ותפעל למיגור נהרות הדם שזורמים ברחובות של הערים והכפרים הערביים. המצב שם עגום ונדרש טיפול מעמיק אבל האחריות לא מונחת רק על כתפי המשטרה, היא תלויה גם בשיתוף הפעולה והנכונות של האזרחים הערבים, וכן, היא תלויה גם בכלי התקשורת שבוחרים לעצום עין מול ההתנהלות הפושעת ולתת הנחות איפה שהן ממש לא נצרכות.