בתחילת ינואר 2008 מצאתי את עצמי יושב בקריה בתל אביב, יחד עם עורך מעריב בשעתו, יואב צור בבירור עם ראשת הצנזורה הצבאית, תא"ל סימה ואקנין. העילה הייתה מאמר ביקורת שפרסמתי על המתקפה הצבאית שביצעה ישראל על הכור הסורי בדיר א-זור חמישה חודשים קודם לכן, בתחילת ספטמבר 2007. במאמר טענתי כי בלשכת ראש הממשלה אהוד אולמרט ובסביבה הקרובה שלו עושים שימוש ציני בפעולה, כדי לשפר את דימוי קבלת ההחלטות של אולמרט לפני פרסום דוח וינוגרד הסופי אודות המחדלים במלחמת לבנון השנייה. הדו"ח אמור היה להתפרסם בסוף ינואר 2008.
ראש הממשלה אולמרט רתח מזעם, ושיגר את המאמר שכתבתי לעורכים במעריב עם העתק לצנזורה. "מר ירושלמי מנצל את מצע הדמה שיצר כדי לבצע מספר עבירות", כתב אולמרט ודחק בצנזור להעניש אותי. בפגישה לא קיבלתי שום נזיפה. כולם הבינו כי בשטח עובדים מדליפים ומתדרכים ברשות ובסמכות, שבאו להיטיב עם ראש הממשלה שכשל בלבנון.
בסוף ינואר, שבוע לפני פרסום דו"ח וינוגרד התראיין לערוץ 10 המשנה לראש הממשלה באותם ימים, חיים רמון, וכה אמר: "מה שהיה, לפי מקורות זרים היה כתוצאה מתהליך מסוים של קבלת החלטות. התהליך לקראת האירוע היה יוצא דופן לדעת כל מי שהיה מעורב בו במחשבה, בסדר, בהכנות, באלטרנטיבות, בכל. אני לא מדבר על משהו תיאורטי אלא על משהו שהיה מעשי לפי מקורות זרים".
מלחמת לבנון השנייה ריחפה אכן מעל תקיפת הכור בסוריה, וגרמה להיסוסים רבים בקרב השרים. באחד הדיונים בקבינט שאל השר שאול מופז את אולמרט "תגיד לי, מה אתה רוצה? מועד ב'? לא הספיק לך?". אולמרט גילה נחרצות ולא ויתר. מבצע התקיפה נוהל היטב וקבלת ההחלטות הייתה מרשימה, ועל כך אנחנו למדים בימים האחרונים. כל אלה לא מנעו ולא שינו את דו"ח וינוגרד הסופי, שהציג שוב את אולמרט כאיש יהיר שלא שקל חלופות, כשל בקבלת ההחלטות והוביל לקטסטרופה בלבנון.
עשר שנים חלפו ואולמרט מבקש לעצמו רהביליטציה נוספת באמצעות המבצע בסוריה. ראש הממשלה התפטר כזכור מתפקידו שנה אחרי תקיפת הכור בידי ישראל, הועמד לדין, הורשע ונשלח למאסר ממושך על עבירות שוחד ומרמה.
במהלך סדרת המשפטים נגדו התגלה לפנינו אדם שהגיע למערכת הציבורית כדי לעשות מכה כספית הגונה, ועל הדרך השחית מערכות שלמות בכל מקום שבו דרכה רגלו הגסה.
היום, גם בחסות המבצע בסוריה, בעזרת עיתון גדול שעומד לימינו, יחד עם ספר אוטוביוגרפי מגוחך שבו הוא משכתב לטובתו את ההיסטוריה – זוכה אולמרט ליחס של גיבור.
אולמרט מסתובב ברחובות עם צוותי טלוויזיה, נפגש עם אנשים, זוכה לראיונות מפנקים בתקשורת עם מראיינים נוחים במיוחד ומקבל תמונות מחמיאות בעמודים הראשונים.
העבריין המורשע והאסיר המשוחרר, ראש הממשלה לשעבר, הפך לצדיק וראש הממשלה הנוכחי, שעוד לא הוגש נגדו כתב אישום הפך לפושע.
Your Content Goes Here
אני לא בא להגן כאן על בנימין נתניהו. הוא צריך לסיים את תפקידו בגלל ההתנהלות וההתנהגות ובלי שום קשר לחקירות שמתנהלות נגדו. אבל אולמרט? מי שלא היה ראוי לדרוך בשערי הכנסת והיום הוא צריך להתחבא בבית ולשקוע בבושה גדולה. זה האיש שהפך אצלנו למודל? חרפה.
