השנה האחרונה הציפה בעיות של מגוון ציבורים – המשבר הולך ומעמיק ככל שעובר הזמן, שאת סופו לא רואים, וכעת בעיותיהן של אוכלוסיות מתקשות צפות כלפי מעלה, וסופסוף מתחילים לשמוע אותן. אך ישנו ציבור שלם שכולנו שוכחים, כולל מקבלי ההחלטות. ציבור שלם של אוכלוסייה בסיכון שנכנסת לקטגוריה של "אוכלוסייה מושתקת" – אלו הם צעירים חולי סרטן, אשר בעיותיהם שקופות למחוקק ולציבור הישראלי.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– מורשת ינקלביץ': לייצג בגאווה את משרד התפוצות
– "אבן נגף": בימ"ש מחק הישענות על חוק הלאום מפסק דין
– סגרו אופציות: המפלגות שלא רצו להתאחד
על פי הנתונים שברשותנו, בישראל מידי שנה מאובחנים כ-3,800 צעירים חולי סרטן אשר מהווים יותר מ-13% מכלל חולי הסרטן בישראל. צעירים אלה שואפים לחזור למעגל העבודה בהקדם האפשרי, הם חולמים על זוגיות והקמת משפחה. הם ממלאים אחר כל חובותיהם האזרחיות, ולא מחפשים הקלות. אך עובדתית צריך להבין שכן, צעירים חולי סרטן הם אוכלוסייה בסיכון עם מערכת חיסון מוחלשת, אוכלוסייה אשר מנסה להמשיך ולקיים אורח חיים רגיל ככל הניתן, אך זה לא תמיד מתאפשר להם.
השבוע (ביום חמישי), יצוין יום הסרטן הבינ"ל. מעבר לשיח התקשורתי שיקרא לכולם להגיע להיבדק, חשוב לזכור את האוכלוסייה השקופה. מידי יום 10 צעירים מאובחנים בסרטן, זו אוכלוסייה שהולכת וגדלה ונדרש להכיר בה כקטגוריה נפרדת, על אחת כמה במציאות הקורונה החדשה. מה הסיכוי של מחלים צעיר מסרטן למצוא מקום עבודה? מה הסיכוי שמעסיקים ישכילו להבין את הכישורים הייחודיים שהתווספו לאותו אדם צעיר שהתמודד עם סרטן? מה הסיכוי של מחלימה צעירה למצוא לעצמה חיי אהבה? מה הסיכוי של מחלים צעיר לקבל ביטוח לחיים לטובת משכנתא?
האבסורד הוא שדווקא ישראל נשארה מאחור. במרכזי סרטן ברחבי העולם, קיימת הבנה והתייחסות נפרדת לצעירים הכוללת מחקר, טיפול וניטור תופעות לוואי המכבידות בעיקר על הצעירים כי להם צפויה תוחלת חיים ארוכה ממבוגרים, בעוד שבישראל החלוקה במערכות המטפלות הינה דיכוטומית, ילדים (0־17) ומבוגרים (18־120). מה בין נערה בת 20 ומגוון הצרכים שלה, אל מול אישה בת 60 נשואה עם ילדים גדולים. שתיהן מטופלות באותה הדרך על אף ולמרות צרכים השונים, מאוד. זה מספיק כדי לשקף את האבסורד כראוי. החל מהרובד הנפשי והחברתי ועד למערכת ההורמונאלית והביולוגית.
הצעירים הללו נבלמים בנקודת הזינוק לחייהם הבוגרים: צבא, לימודים, אהבה, קריירה, זוגיות, פוריות והורות צעירה. הם "משוחררים" במידי משירות צבאי ואז הם פוגשים את המעסיקים שיעדיפו ברוב המקרים לא להכניס ראש בריא למיטה חולה. צעירים שמחלימים מסרטן נתקלים בחומות של תסבוכות בירוקרטיות ונופלים בין הכיסאות. כל זמן שאין הכרה מדינית רב מערכתית בקטגוריה זו של צעירים, הם נלחמים – בסרטן ולא פחות מכך – במוסדות ובבירוקרטיה.
על ישראל להכיר בקטגוריית החולים הצעירים בהקדם. חשוב לזכור שהעולם כבר שם, תוכניות טיפול בצעירים כבר הוקמו ברחבי הארץ, מעל 27 אלף חולים ומחלימים פועלים כדי להתאים את המציאות עבורם ולחזור לפעילות מלאה ככל הניתן בכל מישורי החיים. הם יוזמים קהילות סגורות, קבוצות צמיחה, תכנית לחזרה לעבודה, פודקסטים, קבוצות לספורט ואורח חיים בריא, מעגלי תמיכה להורות צעירה, קבוצות לריטריטים במדבר ועוד. הם חלק בלתי נפרד מהציבור, אך הם לא רוצים להיכלל תחת הקטוגריה של אוכלוסייה "חלשה", אנו מצפים ממקבלי ההחלטות ומערכת הבריאות לא להתעלם מהצרכים של הצעירים הללו, להתעדכן ולעדכן את ההתייחסות כלפי אוכלוסיות שונות ולהכיר בהם ובצרכיהם היחודיים כקטגוריה נפרדת.
