בכל פעם שאישה נרצחת על ידי בן זוגה הבטן מתהפכת מחדש והזעזוע עמוק מכדי להכיל. אף פעם אי אפשר להתקהות מול סיפור כזה, אי אפשר לחזור לישון בשקט. אבל ברצח של דיאנה רז נחצה קו שבו נראה שמנסים לגרום לנו להזדהות עם הרוצח.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– "איני אשם": ראש הממשלה יתייצב בבית המשפט בשנית
– בג"ץ: המדינה מתנגדת לעיון מחודש על תפילת היהודים בהר
– חיסונים וננו־כמוסות: חזית המחקר בדרך לניצחון על מחלת הסרטן
כל כלי התקשורת מסקרים את ההלם של הסביבה מהעובדה שאי אפשר היה למצוא רמזים לרצח הזה ומהעובדה שאמיר, בן זוגה של דיאנה, לא מתאים לטיפוס שירצח את אשתו. ודיאנה, כאחת שמעלה סרטונים של עצות לזוגיות טובה, לא מתאימה לפרופיל של האישה שנרצחת ע"י בעלה. לא צריך להיות בהלם מזה, צריך לחזור ולומר ולחדד: אין שום קשר בין מה שרואים בחוץ למה שקורה במציאות, בתוך הבית פנימה. אין שום ערובה לכך שמישהי שעוזרת לאחרות לזהות קשר לא טוב תדע לעשות את זה לעצמה.
הגדילו לעשות בתוכנית רפי רשף כששידרו ריאיון עם אמו של אמיר. היא סיפרה איך הוא התקשר אליה בקור רוח ושלווה ואמר לה להגיע, איך היא מצאה את שלושת הילדים קופצים שמחים בטרמפולינה כשהתינוק ישן למעלה, ואיך היא חיבקה אותו כשהוא סיפר לה שרצח את דיאנה, איך החיבוק שלו לא היה החיבוק החם שהוא יודע לתת ואיך היה לו מבט אטום בעיניים. זה נשמע כמו סיטואציה כמעט רגילה רק שבמקרה הזה שכבה גופתה של אשתו, אם ילדיו, בחדר הסמוך.
אני לא באה לשפוט את האמא, שלא נדע. אף אחד לא רוצה להיות במקומה. אבל הבחירה לשדר ריאיון איתה ולתת לה במה היא בחירה גרועה מאוד מאוד. אין שני צדדים בסיפור הזה, יש רק צד אחד של אישה שנרצחה באכזריות וילדים יתומים. אי אפשר ואסור לתת במה "לאחריות" של הרוצח בהתנהלות שלו. אין מקום לתת במה לפרטים אותם סיפקה הכתבת אודות הקשרים הטובים שנשארו בין המשפחות, לאחריות המשותפת על הילדים ועל כך שהילדה בת השבע רוצה להישאר דווקא עם ההורים של אמיר. זה מוריד מעוצמת הזעזוע, זה מציג באור נורמלי את הסיפור וזו תחילת הדרך לאדישות ציבורית במקרים כאלו.
אם לא די בכך, רואיין גם חבר של אמיר שסיפר שאי אפשר להאמין שכך הוא עשה, הרי הוא "חננה בננה". אמיר הוא לא משהו שמתחרז ונחמד. הוא רוצח מתועב ותו לא. יפה עשה משה נוסבאום שאמר באותה התוכנית שהוא לא ממהר לקנות את הסיפורים האלו, שנראה שכל מטרתם לחזק את הטיעון של אי שפיות זמנית. זה הזמן לשמור על השפיות שלנו, לא לקבל את הדבר המעוות הזה ולזכור שלעולם ועד לא יהיה אצלנו מקום לאיש שרצח את אשתו.
