התלבטתי אם לכתוב על הנושא הזה. אני לא שש לשלוף חומרים מהתיק הרפואי הפרטי שלי, אבל במקום של פיקוח נפש דרבים אני חש שמוטלת עליי החובה לעשות גם דברים פחות נעימי ם. המפגש הראשון שלי עם הרב יובל אשרוב היה דווקא חיובי. זה היה ימים ספורים אחרי תשעה באב תשס"ו, ישראל הייתה שקועה עמוק בתוך מלחמת לבנון השנייה, ואנחנו היינו בשטחי הכינוס. לאחר ימים ארוכים ומייגעים של המתנה, הגיעה סוף סוף פקודת ההפעלה ללילה. תוך כדי סגירות אחרונות של הכלים והציוד, התחלתי לחוש כאבים גוברים והולכים במותן. הכרתי את הממזרים. היו אלה ה"רולינג סטונס", האבנים המתגלגלות מהכליה וחוסמות את דרכי השתן בהתקף של כאבים מהגיהינום.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– בתי חולים ומסגדים נוצצים: כך מתכננת קטאר לשקם את עזה
– הזעזוע של טיבי: כשח"כ שמספיד רוצחים מטיף על קיצוניות
– מתנחלים? אולי גם אתכם יזמנו לבית הדין בהאג
לאחר כשעה החריף הכאב, ואיתו הדילמה. מצד אחד, אין סיכוי שאוכל לתפקד כך בארץ הארזים. מאידך גיסא, איכה אשא פניי לחבריי בשעת המבחן האולטימטיבית של כל לוחם באשר הוא. קרובת משפחה שאליה טלפנתי ייעצה לי לנסות טיפול חירום אצל הרב אשרוב. הוא הסכים לקבל אותי, קפצתי על הג'יפ הצה"לי ודהרתי אליו ליישוב אור־הגנוז. הוא נעץ לי כמה מחטים ברקה, והפטיר, זו עזרה ראשונה, בוא אחרי המלחמה ונעשה טיפול מסודר. מה שקרה לי שעתיים לאחר מכן היה כמעט בגדר נס. חמש אבנים קטנות נפלטו, החיוך חזר אליי והייתי אסיר תודה, תרתי משמע.
אחרי המלחמה הכאבים חזרו, והפעם קבעתי פגישה מסודרת בתשלום מלא. הגעתי אליו, ובעקבות החוויה הקודמת שמתי בו מבטחי והייתי פתוח לכל מה שהוא יציע. הרב אשרוב היה נחרץ: אסור לך ללכת לבית החולים לניתוח של ריסוק האבנים בלייזר, כי הניתוחים הללו עלולים להרוס לך את הכליות. הדרך היחידה לפתור את הבעיה מהשורש היא ניקוי טבעי עמוק. הוא רשם לי תפריט טבעוני: פירות וירקות חיים בלבד במשך שישה שבועות, פחות שליש מסוגי הפירות והירקות שנפסלו והוצאו מהרשימה. במהלך התקופה הזאת השלתי מספר קילוגרמים דו־ספרתי מהמשקל, אולם הכאבים לא פסקו. הגעתי אליו לביקור נוסף בשבוע השישי.
דיווחתי לו שבכל יום אני סובל כשלוש־ארבע שעות מכאבים עמומים שמרתקים אותי למיטה, ושאלתי אם לא כדאי בכל זאת ללכת לבית החולים. לא, הוא השיב בהחלטיות, אל תלך. הוא נתן לי מרשם לתמיסה חריפה במיוחד של ירקות שורש, ועל זה הוסיף הנחיות לצום רפואי של שבוע: שלושה ימים על מים בלבד, ועוד ארבעה ימים על מיצים טבעיים. סיימתי את הצום. שבוע לאחר מכן, כשהכאבים הפכו בלתי נסבלים, נסעתי לבית החולים.
אני זוכר שהתמוטטתי בכניסה בהכרה מעורפלת, מישהו הביא כיסא גלגלים והכניס אותי. צילום הסי־טי הראה שהכליה התנפחה בשל חסימה באורטר המקשר בין הכליה לשלפוחית. היה זה יום שישי והכירורג התורן, בחור עם פתיל קצר, צעק לי במבטא רוסי "אל תשאל למה, אין היום רופא מרדים בכל הדסה עין־כרם". הוא הציב לי שתי ברירות: להמתין לניתוח ביום ראשון, לקבל בינתיים מורפיום ולהתפלל שהכליה תשרוד עד אז. אפשרות שנייה – להסכים להחדיר נקז אל הכליה דרך הגב ללא הרדמה. בחרתי באפשרות השנייה.
"הרסת 400 שקל", צעק עליי הכירורג אחרי הניסיון הראשון. התברר ששרירי הגב התכווצו מהכאב ועיקמו את הצינור המתכתי לפני שהגיע לכליה. זה היה רגע של ייאוש, אבל גם של נפילת אסימון. אם אין אני לי מי לי. "תן לי כמה דקות להיכנס למדיטציה עמוקה, וכשאסמן לך עם האצבע תכניס", הצעתי לו. כעבור חמש דקות הנקז השני נכנס, והשקית המחוברת אליו התמלאה בתוך רגע. הכליה ניצלה.
אחרי האירוע הזה הרמתי טלפון לרב אשרוב, וסיפרתי לו שה"טיפול" שלו סיכן את חיי. מה שהפתיע אותי בתגובתו היה מה שנעדר ממנה: שום התנצלות, שום הסתייגות, שום סימני שאלה, אפילו לא בקשת סליחה. מאוחר יותר אמר לי קרוב משפחה העוסק בדיקור סיני, שכל מי שלמד דיקור סיני יודע שדיקור ותזונה לא יכולים להעלים אבנים קיימות, אולי להרחיב טיפה את הצנרת כדי לאפשר לאבנים גבוליות לעבור. להציע למטופל משהו אחר – זו שרלטנות.
ניפוח מוגזם
בתוך תוכו, הרב אשרוב לא תופס את עצמו כשרלטן. הוא באמת מאמין למה שהוא אומר. חלק ניכר מהדרכותיו – שרובן עוקבות אחרי משנתו של יצחק בן אורי ז"ל שהיה מטפל טבעוני קיצוני – יכול להיות יעיל ומועיל לאנשים מסוימים. לא צריך הרבה יותר משכל ישר כדי להבין שתזונה טבעית עדיפה על מזון תעשייתי, ושלזמני האכילה וליחס הכמותי שבין אבות המזון יש השפעה על הבריאות.
אשרוב משוכנע שהוא השפוי האחרון בעולם. הוא לא מאותת כשהוא עובר בין טיפים לתזונה בריאה לבין סיפורי קונספירציה על הממסד הרפואי
אני מאמין גדול ביחסי גוף־נפש, ובהכרה שדיס־הרמוניה בשני משפיעה על הראשון. אני מאמין גם שחלק מחוכמות הרפואה המשלימה מביאות מרפא לתחלואים מסוימים. אבל הרפואה הזאת היא משלימה, וכלל לא מחליפה את הצטברות הידע האנושי שמשתקף ברפואה הקונבנציונלית, שהוא, ורק הוא, אחראי לטיפוס התלול בתוחלת החיים במערב.
הבעיה הגדולה של אשרוב היא לא רק הערבוב שבין המציאות והבדיה, האמת והשקר, הביקורת והקונספירציה. אלא גם הביטחון התהומי בדרך שבה הוא מציג תיאוריות קצה תלושות. כמו בסיפור החיטה המשוגעת של ר' נחמן, הוא משוכנע שהוא השפוי היחיד שנותר בעולם. הוא לא מאותת כשהוא עובר בין טיפים מועילים לתזונה בריאה לבין סיפורי קונספירציה חובקי כול על הממסד הרפואי וחברות התרופות.
בעיה נוספת שלו היא הפרופורציות המעוותות. צפיתי בסרטון שבו הוא מתאר את סכנת ה־ADE בחיסון הקורונה (תופעה שבה עם ירידת רמת הנוגדנים לאחר כמה חודשים, הגוף מאבד את יכולת ההגנה מפני זנים אחרים של הנגיף), והאזנתי גם לתגובה המנומקת שנתן בגל"צ ד"ר אורן קובילר, וירולוג מאוניברסיטת תל־אביב. אשרוב לקח את פסקת הסיכונים שנמצאת בכל תווית תרופה בעולם, וניפח אותה לרמות לא פרופורציונליות, תוך גימוד הצד השני במשוואה. מי שמאמין לו מתחיל לחשוב שהקורונה היא סוג של שפעת לא מזיקה, ומנגד שהחיסון עלול להוביל למוות אחרי כמה חודשים, "כמו הקופים בניסוי שנפלו אחד אחרי השני".
אשרוב הוא אחד הרבנים הבודדים שיש להם גם "חלוקא דרבנן" והדרת פנים של תלמיד חכם, וגם שיח שמשדר רציונליות ורקע עמוק בהוויות העולם. איזה עוד רב יודע לפלפל בסעיף קטן מעמוד 40 של דוח ה־FDA האמריקני? הדברים שלו מהלכים קסם על אנשים שכמהים לאורח חיים הרמוני והוליסטי יותר, חיים שיש בהם קשב לגוף ולנפש וליחסים שבין האדם לסביבה. הבעיה היא שנורא קשה להבחין בהם בין תכלת לקלא אילן. לרוב שומעי לקחו בלתי אפשרי כמעט לאכול את תוך הרימון ולזרוק את קליפתו. עד לקורונה, פִּגעו של אשרוב היה תחום למטופלים שבחרו בו מרצונם. זה לא המצב כעת. הסרטונים שבהם הוא מטיף נגד חיסון הקורונה, זוכים למאות אלפי צפיות והופכים אותו מסוכן לציבור כולו. סתימת פיות עלולה להיות מסוכנת, גם במקרה הזה, אבל כן צריך לעמוד מולו ולצעוק המלך עירום.
