גם אם הכור הגרעיני הסורי הושמד, איום הגרעין לא נעלם. מצבה האסטרטגי של ישראל יכול היה להיות גרוע יותר במקרה של פצצת גרעין סורית, אבל הוא איננו טוב היום יותר משהיה בספטמבר 2007. יותר מעשר שנים אחרי, מרוץ החימוש האזורי והעולמי צובר תאוצה עצומה, כפי שאמר השבוע בגלוי גם נשיא החברה הביטחונית 'אלביט מערכות' בצלאל (בוצי) מכליס, בסקירה מאלפת ומעוררת מחשבה. בין ספטמבר 2007 למארס 2018, כמה הערות על המצב:
לקחי דמשק
מבחינת ישראל, איום הגרעין הסורי ואיום הצבא הסדיר שכבר אינו קיים נעלמו. אולם, חיל האוויר שלנו איבד את העליונות האווירית המוחלטת שממנה נהנה בעבר, וזאת עקב השקעה מסיבית באמצעי נ"מ רוסיים מתקדמים, שהיא תוצאה ישירה של לקחי דמשק מהתקיפה.
סוריה שאחרי מלחמת האזרחים הפכה למעוז רוסי־איראני, ולמרות כל האיומים והתקיפה שביצעה ישראל לפני כחודש על קרון המל"ט, היא אינה יכולה לגרש את איראן משטח סוריה. המשוואה משחקת לטובת האיראנים: הם יכולים לתקוף את ישראל באופן ישיר ובאמצעות שליחים, אבל ישראל אינה פועלת בשטח איראן.
הקשר האיראני
מה שמדאיג במיוחד בסיפור פרויקט הגרעין הסורי, שנחשף כעת (כמעט) במלואו, הוא העובדה שהכור היה מבוסס על ציוד וידע מקוריאה הצפונית. השאלה המתבקשת היא זו: אם קוריאה הצפונית סייעה כך לסוריה, האם יכול להיות שהעבירה ידע ואמצעים דומים, ואולי אפילו פצצה, ישירות לאיראן? האם לצד פרויקט הגרעין שמתנהל תחת פיקוח מסוים על אדמת איראן, קיים גם מיזם צפון קוריאני־איראני הרחק מכל פקח?
ועוד משהו: כמו במקרה של סוריה ותקיפת הכור העיראקי ב־1981, שוב הוכח כי הדרך היחידה לעצור פרויקט גרעין פעיל היא באמצעות כוח או איום תקיף. האם איומי ממשל טראמפ יעשו את העבודה סוף־סוף גם בקוריאה הצפונית?
באחרונה פורסם כי הנשיא קים ג'ונג־און הזמין את הנשיא דונלד טראמפ לפגישה על תוכנית הגרעין של מדינתו. היועץ לביטחון לאומי של השכנה, קוריאה הדרומית, הודיע כי במכתב ששלח לטראמפ ביקש קים להזמינו לפגישה, וכי התחייב שארצו תימנע מכל ניסוי גרעיני במהלך השיחות. לדברי היועץ, טראמפ נענה בחיוב להזמנה והודיע כי ייפגש עם קים עד מאי. הבית הלבן אישר כי הנשיא אכן הוזמן ונענה להזמנה, אך הבהיר כי כל הסנקציות שהוטלו על פיונגיאנג נשארות בתוקף בינתיים.
קוריאה הצפונית נראית רחוקה, אך גורל פרויקט הגרעין שלה קשור קשר ישיר לפרויקט האיראני. בטהרן עוקבים בעניין רב אחר מהלכיו של טראמפ, לקראת היום שבו הוא צפוי להכריז על נסיגתו מהסכם הגרעין עם איראן ועל חידוש הסנקציות הכלכליות עליה ב־12 במאי – ארבעה חודשים אחרי שהאריך צו נשיאותי שמשעה את הסנקציות, כנראה בפעם האחרונה. לחץ אמריקני מסיבי על קוריאה הצפונית יכול להיות אפקטיבי גם במקרה של איראן.
יירוט בחלל
אחת הדרכים הנוספות של ישראל להיערך לאיום הגרעין האיראני היא האצת הפיתוח של מערכת ההגנה נגד טילים, שאמורה להיות שכבת יירוט ראשונה של כל טיל איראני, מחוץ לאטמוספירה.
הפיתוח הוא אתגר עצום למנהלת 'חומה' של המנהל לפיתוח אמצעי לחימה ותשתיות טכנולוגיות במשרד הביטחון (מפא"ת), בשיתוף הסוכנות נגד טילים של ארה"ב. הקבלן הראשי של הפרויקט הוא התעשייה האווירית, ושותפות עמה בואינג ותעשיות נוספות. הניסוי האחרון במסגרת פיתוח הטיל, ב־19 בפברואר, הוגדר כהצלחה. במערכת הביטחון מעריכים כי הפרויקט היומרני מתקדם במסלול הנכון, לקראת פיתוח טיל יירוט שידע להתמודד עם טיל אויב גם אם ראש הביות שלו יתפצל לכמה חלקים לצורך הטעיה.
המטוס הבא
כפי שפורסם השבוע, בתקיפה בדיר א־זור השתתפו ארבעה מטוסי F16I ('סופה') המצטיינים ביירוט, וארבעה מטוסי F15I ('רעם') שמצטיינים בהפצצה. בשבועות הקרובים יצטרך חיל האוויר להכריע על עסקת רכש של טייסת חדשה בעשור הבא – 'רעם' מתוצרת בואינג, או 'אדיר' (F35), שכמו ה'סופה' גם הוא מתוצרת לוקהיד מרטין. לאחר שרכש בשני העשורים האחרונים מטוסי 'סופה' ו'אדיר' של לוקהיד מרטין, הבחירה הפעם צפויה להיות בטייסת 'רעם' מתוצרת בואינג.
מה מחמיץ המודיעין
התקיפה בדיר א־זור מעוררת שאלות רבות גם בתחום המודיעיני. כפי שחשף ראש המוסד לשעבר תמיר פרדו, הגילוי הראשוני של הכור לא היה תוצאה של יעילות מערכתית אלא הישג מזהיר של לוחמים בודדים. לאחר הגילוי, המערכת המודיעינית כולה פעלה בצורה מרשימה.
בלי קשר לקבלת האחריות מצד ישראל על התקיפה, ביום שני השבוע התקיים ערב ראשי אגף המודיעין לדורותיהם בראשות ראש אגף המודיעין אלוף הרצי הלוי, שיעביר בשבוע הבא את הפיקוד על אגף המודיעין לידי אלוף תמיר היימן.
בכנס השתתפו האלוף היימן, בכירי אגף המודיעין וראשי האגף בעבר: סגן הרמטכ"ל אלוף אביב כוכבי, הרמטכ"לים לשעבר אהוד ברק ומשה (בוגי) יעלון, והאלופים (במיל') שלמה גזית, יהושע שגיא, אורי שגיא, עמוס מלכה, אהרן זאבי (פרקש) ועמוס ידלין. האירוע התקיים בסימן יום העצמאות השבעים למדינת ישראל.
במפגש הציג ראש אמ"ן את עיקרי ההתפתחויות במערכי האגף, לנוכח המגמות באזור ואתגרי העידן הדיגיטלי. הלוי אמר כי "אגף המודיעין של צה"ל הוא נכס לאומי, רכיב מפתח בעוצמתו של צה"ל ובעוצמתה של ישראל. בבסיס עוצמתו מצוינות אנושית, מצוינות טכנולוגית ושותפות – בצה"ל, בקהילת המודיעין הישראלית ועם שותפים ברחבי העולם. אתגרי התקופה מחדדים את חשיבותה של הידיעה ואת מרכזיות המודיעין. השילוב של יכולת מבצעית ועליונות מודיעינית הוא סוד עוצמתו של צה"ל. בימים אלה, של מתיחות באיו"ש ובעזה ועם דינמיות גבוהה בזירה הצפונית, אני מציע לכל מי שחושב לאתגר אותנו, בפרט לקראת החגים הקרובים, לשקול היטב את מעשיו".
ראש אגף המודיעין ציין כי במצטבר יש בחדר 32 שנים וחצי של כהונת ראשי האגף: "תבונה של דורות. אין יום בחייו של ראש אגף המודיעין שדומה לקודמו. בחדר הזה קובצו יחד כמעט 13 אלף ימים", הוסיף. לדבריו, "ארגון בריא הוא ארגון השומר על מתח נכון בין שמרנות לחדשנות. המפגש הזה הוא הזדמנות לספר על מה ששימרנו ועל מה שמתחדש, ולשמוע את הדברים מנקודות המבט של בעלי הניסיון".
ולמרות כל זאת, ייתכן שהמודיעין הישראלי מפספס איומים אסטרטגיים, כפי שלא ידע על פרויקט הגרעין שממנו התפרקה לוב מיוזמתה בתחילת העשור שעבר.
