השבוע מצוין בישראל השבוע הלאומי לגלישה בטוחה ברשת. כמנהל מוקד למתבגרים והורים, פונים אלי הרבה הורים בשאלות מהתחום הטכני: איזה סינון תכנים הכי יעיל? אלו הגנות להתקין על הטלפון של הילדים? איך להציב הגנה טובה על תכנים בנטפליקס? ובעיקר – איך לכל הרוחות מצליחים למנוע מהילדים המתוחכמים האלה שלנו לעקוף ולפרוץ בתוך שתי דקות (הגזמתי, דקה) את כל ההגנות האלה ביחד? אבל לא רק ההורים, גם הילדים עצמם מתקשרים ומתחננים: הצילו! הצלחנו לעקוף את הסינון, ועכשיו אנחנו שוב בבוץ טובעני של אלימות, תכנים מיניים, ועוד דברים מלחיצים.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– שאשא־ביטון טועה, עיצומים הם הדרך היעילה לעודד התחסנות
– אבו־מאזן מתקרב לחמאס, האירופים מברכים
– כיצד הקורונה הורידה את שיעורי הסרבנות בבקו"ם?
אנחנו רואים הרבה מאוד זעזוע מהתוכן שבני הנוער נחשפים אליו. פאניקה מוסרית היא מוצדקת כי יש המון רוע ברשת, אבל היא לא מועילה לנו, ובטח שלא לילדים. היא מעמיקה את הבור במקום לחלץ אותנו ממנו.
אני האחרון שמתנגד לתוכנות סינון. אבל לנוכח הפניות האלה אני אומר בצורה ברורה: עזבו את העיסוק הבלעדי בטכנולוגיה, והתחילו לדבר עם בני הנוער שלצידכם. באינטרנט יש הרבה סכנות, והמצב הזה לא ישתנה בקרוב, אבל האדם הצעיר שליד המקלדת לא צריך הרבה בשביל לחוות ביטחון. אוזן קשבת, סביבה מכילה, ותמיכה מלאה של האנשים שקרובים אליו יעזרו לו להיות יציב יותר ברשת.
לפעמים הגלישה ה"פרועה" מספקת רבע נחמה לילדים שמשהו קצת חסר להם. לא אוכל ולא כסף, אלא קשר קרוב ואמיתי עם דמות בוגרת, מהימנה, יציבה ומשמעותית. דברים שהם משיגים ברשת כמו אתגר, סיפוק, חיבה ומשמעות, יכולים לצמוח נהדר גם בבית, בשכונה או בקהילה.
הילדים שלנו יוצאים לאט לאט אל העולם ובכל גיל הם מגלים דברים חדשים, זה טבעי, רצוי ובלתי נמנע. מה שחשוב הוא לא מה שאורב בחוץ, אלא מי נמצא בפנים, בבית. האם ההורים הם דמויות שעסוקות בפיקוח, שיפוט והסתרה, או שהם מגלים הבנה לסקרנות הטבעית, משדרים חמלה ואמפתיה, מלמדים לעמוד על גבולות פנימיים וניצבים לצד המתבגר בכל מפגש שלו עם משהו חדש, מלחיץ או מאיים.
המון הורים שפונים אלינו למוקד נמצאים במצב של ייאוש וחרדה. הם שואלים: "מה לא בסדר עם הילד?" וגם: "איפה טעינו?". התשובה בדרך כלל היא שהכול בסדר עם הילד, וגם ההורים לא טעו יותר מדי. הסקרנות של הילדים כמו הדחפים שלהם – טבעיים, והגבולות שההורים מציבים חשובים. אבל כאן לא מסתיימת העבודה, בנקודה הזאת צריך לעמול על קשר קרוב שיקנה ביטחון. יש המון דרכים לעשות זאת, כל משפחה בדרך שמתאימה לה. האינטרנט הוא רק התחליף הסינתטי לאתגר, שייכות וסקרנות.
אל תסתפקו בשבוע אחד בשנה של מודעות לגלישה בטוחה. דברו עם הילדים, תהיו איתם באמת, ספקו להם תמיכה וגיבוי, וכל האינטרנט ואשתו לא יוכלו עליכם.
