בשבוע שעבר העלתה כתבת החינוך של חדשות 12 כתבה על דו"ח הממונה על השכר שהתפרסם באותו היום. היא סקרה בה את הנתונים שהוצגו בדו"ח, והציגה את הנושאים שהועלו בו. הדו"ח מתפרסם מדי שנה על ידי אגף השכר במשרד האוצר, והוא מפרט את הוצאות השכר של מדינת ישראל: כיצד מתחלקת כמחצית מתקציב המדינה המשולמת לעובדי המדינה, בשכר ובהוצאות נלוות לשכר. ככתבת חינוך יעל אודם התמקדה בחלק שעסק בשכר עובדי ההוראה במדינת ישראל, ופרסה בכתבתה את השכר הממוצע של עובדי הוראה (13,688) וכן השוואות רלוונטיות שערכו במשרד האוצר, למשל השוואה של מספר השעות ומספר ימי החופשה העלתה שמורים בישראל עובדים פחות ממקביליהם ממדינות מפותחות אחרות. בדו"ח, ובכתבה של אודם, הודגש כי "קיים פער מובהק בין השכר שמקבלים מורים ותיקים לאלו הצעירים והוא מתבטא בכל אחד מן המוסדות – מהיסודי ועד החטיבות".
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
מהמיטה לחדרי החקירות: מחבלי בקת"בים ואבנים נעצרו במבצע לילי נרחב
האנטי־ביביסטים הם החברים הכי טובים של נתניהו
ארץ עיר: ישראל חייבת למצוא פתרונות דיור יצירתיים
אבל מיד עם הפרסום – נתונים רשמיים מאומתים של גורם מוסמך – היא התחילה לחטוף ביקורת נוקבת. עשרות דיונים בקבוצות חינוך וקבוצות מורים תקפו אותה באופן אישי. "יעל אודם, את מוזמנת לעבור על התלוש שלי ולהגיד לי איפה אני טועה. איך אני לא מרוויחה 13,000 שקל מכיוון שלא הבנתי מאיפה הנתונים שלך", אמרה מורה וצירפה את תלוש השכר שלה (שאגב, הציג שכר הקרוב לממוצע במשק: 10,450 שקלים). מורים אחרים כתבו תגובות זועמות על כך שכתבת חינוך הציגה, ברוב חוצפתה, נתונים לגבי החינוך. עד כדי כך הייתה גדולה המתקפה שיעל אודם כבר למחרת פרסמה מאמר התנצלות.
במאמר שכותרתו היתה "סליחה מהמורים שמאחורי המספרים המעוותים", אמרה יעל אודם כי "הלילה תיבת המייל שלי הופצצה בתלושי משכורת. מורים עם ותק של 14 שנים במקצוע, בעלי תואר שני שמרוויחים 8,000 שקלים. אלו משכורות מעליבות ומשפילות שמוציאות את החדווה מההוראה", וגם הוסיפה כי "אתמול פרסמנו את דוח משרד האוצר השנתי שסוקר את תנאי ההעסקה של המורים – משכורות, חופשות וכולי. זו חובתנו העיתונאית ויש בכך עניין לציבור, אך הדוח קובע שהשכר הממוצע של מורים הוא 13 אלף שקלים למשרה מלאה. זה כנראה נתון נכון – אבל זה גם נתון מאוד מעוות".
האמת היא, ואין שום צורך להתנצל עליה, שכל הנתונים שפרסמו משרד האוצר היו מדויקים. זהו אכן השכר הממוצע למשרת הוראה בישראל. כמו כל ממוצע – הוא אינו מציג תמונה מלאה, אלא, ובכן, ממוצעת. לכן מפרסמים במשרד האוצר גם את השכר החציוני של עובדי הוראה בישראל – כלומר השכר שמחצית מהעובדים מקבלים שכר גבוה ממנו ומחצית מקבלים שכר נמוך ממנו. נחשו מה? הוא לא כל כך רחוק מהשכר הממוצע ועומד על 12,282. פרסום תלושי שכר הוא גם בעצמו סוג של הטעייה, כיוון שמי שמציג תלוש הוא בדרך כלל מי שמקבל שכר נמוך, אבל מי שמקבל שכר גבוה לרוב לא טורח להתפאר בזה.
נכון, הרבה מורים לא מרוויחים את השכר הממוצע, הרבה מורים מרוויחים פחות ממנו, אבל יש גם מורים – ואת העובדה הזאת אי אפשר להכחיש, מרוויחים יותר, אפילו הרבה יותר. למשל, מי שעובד משרה חלקית ואינו ממלא תפקידים ויש לו ותק נמוך – יקבל שכר נמוך. אבל מי שעובד משרה מלאה, קיבל גמולי השתלמות, מבצע תפקידים ויש לו ותק גבוה – יקבל שכר כפול מהשכר הממוצע במשק, ויותר ממנו, ויש לא מעט מורים כאלה. וטוב שכך. שכר נאה למורים הוא דבר רצוי ולא סיבה להעניש כתבים שפרסמו את הנתונים אודותיו.
במקום אחד יש בעיה גדולה בשכר המורים, וגם את זה הדגישה יעל אודם וכל שאר כתבי החינוך: שכרם של המורים המתחילים בבתי הספר היסודיים. השכר שלהם לא התעדכן שנים רבות והוא מתחיל משכר נמוך של כ-5000 שקלים. כשלוקחים בחשבון שמורים מתחילים גם עובדים לרוב במשרה חלקית, מבינים שהשכר שהם מקבלים הוא אכן "מעליב". הוא גם מייצר בעיה מערכתית כיוון שקשה מאוד למצוא צעירים איכותיים שיבואו לעבוד במקצוע שזהו השכר ההתחלתי שלו. אבל כשמבינים ששם נמצאת הבעיה, מבינים גם מה צריך להיות הפתרון. הוא לא יגיע מתוספות שכר גורפות לכל המורים שמגיעות באחוזים, ומגדילות עוד יותר את הפערים בין מורים צעירים וותיקים, אלא יגיע מתוספת ממוקדת למורים מתחילים בבתי הספר היסודיים (בבתי הספר העל-יסודיים השכר למתחילים טוב הרבה יותר ומתחיל מכ-8,500 שקלים).
אותו משרד האוצר שהמורים ויעל אודם האשימו ב"נתונים מעוותים", הוא זה שמתריע כבר שנים על הפער הזה, והוא זה שדורש שאת עיקר תוספת השכר יקבלו מורים מתחילים – ולא כלל המורים. לא היינו יודעים לפתור את הבעיה הזאת אם לא היינו מכירים את הנתונים לאשורם. הכחשת העובדות כדי לשמר את הנרטיב לא מאפשרת תיקון אמיתי של הבעיות אלא רק הסתרה שלהם כדי להישאר פופולריים ולא לקבל מבול מיילים, את הבעיה היא לא פותרת.
