ילד דתי שאוהב ממתקים יודע בדיוק איך להשיג אותם. מלבד הסבא הקבוע בכל בית כנסת שמחלק את הסוכריות תמורת זה שאומרים לו "שבת שלום", יש מספר דרכים שבהן אפשר להתארגן: לפעמים זה בלימוד המשותף של ההורים והילדים אחרי התפילה, כשבסוף הלימוד מקבלים ופל וטרופית, לפעמים זה חבורת שינון "תהילים" ולפעמים על כל פרק משניות שלומדים בעל פה.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– היחידים שבאו לבני־ברק בגלל הטשולנט הם כלי התקשורת
– בחסות הקורונה: הכלכלה השחורה התרחבה
– "אני ואתה נשנה את העולם", גרסת האר"י
אבל יש גיל מסוים שקרמבו כבר לא עושה לך את זה. יש גיל מסוים, שמצופה ממך ללמוד תורה ולשנן משניות כי אתה מבין את החשיבות בלימוד תורה. אתה כבר ילד גדול. זה מאוד מביך נניח, אם נער הבר מצווה שעולה לראשונה בחייו לתורה כאדם בוגר, יתכופף כדי להרים את הסוכריות שזרקו עליו לפני רגע.
ובדיוק על המבוכה הזו צריך לדבר, כי זו התחושה העיקרית שהרגשתי אחרי שפרנסי בני־ברק דיווחו בהתלהבות על מבצע עידוד החיסונים בעיר: בוא להתחסן וקבל מנת צ'ולנט, חלה, ערבאס וקולה. כי בגיל מסוים, מצפים ממך ליותר. המוטיבציה העיקרית שלך צריכה להיות שסבא שלך יוכל לחבק אותך ולהישאר בחיים. תודו שזו סיבה לא רעה, ואפילו טובה יותר מפחית משקה מתוק.
כל גדולי ישראל בציבור החרדי קראו לציבור להתחסן. חכמי התורה מכל הגוונים חזרו והדגישו את חשיבות החיסונים והחובה ההלכתית הכרוכה בהם. בכל מערכת בחירות משננים לציבור החרדי לשלשל את הפתק הנכון לקלפי בבחינת "ועשית ככל אשר יורוך" ורק בנושא החיסונים צריך "לשחד" אותם?
בחודשים האחרונים מתנהל קמפיין צבוע ומכליל נגד הציבור החרדי שקובע כי כולו מצפצף על ההנחיות. הטענה מנגד של דוברי הציבור החרדי, כי מדובר בחלקים מסוימים מאוד שלא מקבלים את ההנחיות כחלק מאיזה מרד, אמינה בעיניי. אבל בסופו של יום, הפנינג כזה, שמעודד אנשים לקבל חיסון תמורת מנת חמין, גורם לציבור החרדי, שעבר בשנה האחרונה קשיים בלתי אנושיים, להיתפס כילדותי ולמעשה אינו הולם את השכליות שלימוד התורה ומצוותיה אמורים לייצג.
קמפיין לעידוד חיסון זה דבר מבורך, אך בכל קמפיין מפלחים את קהל היעד על פי השפה והתרבות שלו. בחולון הקימו קופות החולים מתחם המיועד לחיסון בני נוער. במודעות הבטיחו די.ג'יי ועמדת צילום סלפי. ככה חשבו בקופות החולים שצריך לשכנע בני 16 ומעלה להתחסן. האם ההקבלה בין הצ'ופרים בשני קהלי היעד, מכבדת אותו? עמדת סלפי לחילונים וחלת ויז'ניץ לחרדים?
לו הייתי שייך לציבור החרדי, דרך השכנוע שהייתה מכבדת אותי היא הצגת מחקרים ומשמעותם, ציון אנשים אמינים ומכובדים שכבר התחסנו. גם סלוגן שאומר "אם תתחסן תוכל לשבת עם סבא בליל הסדר, ושניכם תישארו בחיים", או הדגשת החיסון כצעד של ערבות הדדית, שבני־ברק כל כך מתפארת בה ובצדק – היו מסייעים לי להחליט נכון.
זה אולי נשמע חמוץ או זקן אבל זה נובע רק מציפיות גבוהות. אם לי היו מציעים להתחסן בתמורה למשולש פיצה הייתי מרגיש שמזלזלים באינטליגנציה שלי.
