שר הביטחון לשעבר, משה ארנס ז"ל, נהג לומר שאם לחיל האוויר הישראלי לא היה כל כך הרבה כוח, התעשיות האוויריות של ישראל היו עומדות בשורה אחת עם חברות תעופה ענקיות כמו לוקהיד-מרטין ובואינג. ארנס אמר את הדברים כביקורת על החיל, שלדבריו טרפד את ייצור מטוס הקרב הישראלי "לביא" כי רצה להמשיך ולהחזיק בכוח עצום המשפיע על קבלת ההחלטות הממשלתיות בכל הנוגע לעולם התעופה הצבאי.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– פחדנות גלותית: הממשלה משלמת פרוטקשן בריאותי בהר הבית
– בנט, עכשיו זה הזמן להוביל רפורמות בנושאי דת ומדינה
– חיסון תמורת טשולנט? במקום החרדים הייתי נעלב
בפעם השנייה תוך עשרה ימים התכנסה אתמול (ג') ועדת השרים לעניין אישור תוכניות פיתוח והצטיידות של מערכת הביטחון וגופי המודיעין, זאת כדי לאשר את דרישת חיל האוויר להמשך רכישת כלי טיס, טילים ומיירטים לעשור הקרוב. בסופה של הישיבה התקבלו ההחלטות שהומלצו על ידי חיל האוויר לרכישת עוד טייסת חמקנים ומטוסי תדלוק חדשים וכן שורה ארוכה של טילים, מיירטים ונשק שיכול לסייע בהכרעת חיזבאללה אם יפתח עימות צבאי אלים.
עם זאת, קבלת החלטה לגבי רכישה של טייסת מסוקי יסעור נדחתה כרגע, וזה אולי האבסורד הגדול ביותר. כבר עשר שנים זועקים בחיל האוויר "געוואלד" על מסוקי היסעור בני ה-50 שעודם משמשים להטסת לוחמים, והעובדה כי הם עוד טסים נחשבת כסוג של נס.
שלוש שנים רודפים בחיל האוויר אחרי הממשלות השונות כדי לאשר את עסקאות הרכש. האמריקנים מצידם, כבר הציבו אולטימטום: אם העסקה לא תיחתם בימים הקרובים, פסי הייצור של החברות המייצרות את כלי הטיס יעברו לשרת מדינה אחרת. רק אחרי האיום הזה הואילה ועדת ההצטיידות לקדם את העסקאות, ולכן תמוה מאוד מדוע חיל האוויר לא בחר להציב את המסוקים בראש סדר העדיפויות. האם צי המטוסים הקרביים של חיל האוויר לא מספיק למלחמה מול חיזבאללה? האם הפעילות של החיל במסגרת המלחמה בהתבססות האיראנים בצפון ומעבר לגבול לא מספיקה, עד כדי כך שעוד טייסת חמקנים מתועדפת על פני מסוקים, שבבטנם מובלים עשרות לוחמים לאימונים ולפעילויות, הפועלים במרחב יום ולילה?
לחיל האוויר הפתרונות.
ועדיין, נשאלת השאלה אם לא נכון היה להקים גוף ביקורת חיצוני על החיל שהפך למפלצת תקציבית. בצה"ל מגדירים אותו כצבא בתוך צה"ל עם יחס עודף, תקציב נפרד וקשב שונה לחלוטין מזה לו זוכים הזרועות והפיקודים האחרים בצה"ל.
