"ישראל לא מבצעת פשעי מלחמה בשטחים, אבל השטחים הם האתגר המדיני־ביטחוני והמוסרי החשוב ביותר לעתידנו. יותר מאיראן, יותר מהכלכלה, יותר ממשבר הקורונה שיחלוף, שאלת השטחים והאוכלוסייה הפלסטינית הענקית, תקבע את עתידה של ישראל. לא נתחמק מזה, ולבית המשפט בהאג אין שום קשר לעניין". (יאיר גולן, טוויטר 6.2.2020)
לסגן הרמטכ"ל לשעבר יש יכולת ידועה לעורר עליו זעם ותרעומת בעיקר מצד הימין והמרכז במפה הפוליטית. יאיר גולן, איש מרצ, שזיהה בחברה הישראלית תהליכים המזכירים לו את גרמניה הנאצית, נוהג לשחרר את לשונו ולהשתלח בימין. כך למשל, אמר לפני מספר חודשים שבתי הקברות הצבאיים מלאים יותר באנשי שמאל מאשר אנשי ימין. באחד מויכוחיו הרבים צייץ כי רק הוא וחבריו "הם אלו שבנו באמת את הארץ הזו, ואלה שבאמת נלחמים עליה ובונים אותה גם כיום", בניגוד לחלקים אחרים בחברה הישראלית.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
פניית הפרסה של שרון: הכוחניות הייתה שם תמיד
הגולן צריך להתעורר: הרמזים מהממשל האמריקני מדאיגים
כשביידן ביקש ממני ברכה
אבל יש פעמים שגולן מעצבן מאוד גם את השמאל הישראלי. כן, זה קורה. זה קרה עם הציוץ המצוטט למעלה. בעיקר בגלל המילים הראשונות: "ישראל לא מבצעת פשעי מלחמה בשטחים", קבע האיש שבילה את רוב חייו במערכת הצבאית ובלחימה ביהודה ושומרון. הקביעה הקטגורית הזו שישראל איננה מבצעת פשעי מלחמה מעבר לקו הירוק הכעיסה רבים בשמאל הישראלי וגם לא מעט מבוחרי מרצ. מספיק לעבור על הטוויטר של גולן לאותו ציוץ ולראות את התגובות שמגיעות בעיקר מהשמאל הזועם.
בהמשך הוא מסביר שלמרצ יש דימוי פחות "לוחמני" והרי הדבר לא נכון שהרי יש "אנשי שמאל ממלאים את החלקות הצבאיות הרבה יותר מאנשי ימין". בהמשך השיחה הוא מסביר שהתפיסה הפרקטית שלו לגבי הסכסוך היא בדומה לתפיסה של אריאל שרון. לא חייבים ואין צורך להגיע להבנות, אפשר להתנתק מהפלסטינים. pic.twitter.com/hzo8yLHtZ9
— ישי פרידמן (@IshayFridman) January 25, 2021
אצל זהבה גלאון דברי סניגוריה מאופקים על ישראל לא היו יוצאים לעולם. "ישראל שולטת 53 שנים בשטחים על מיליוני בני אדם ויצרה שם מציאות של אפרטהייד, אז שלא תתפלא שהיא תידרש לשלם על מעשיה", צייצה גלאון על פרשת האג, כמעט בהנאה גלויה.
יאיר גולן בנאום ה"תהליכים", יום השואה 2016. צילום: אסף שילה, ישראל סאןפעילי ארגוני שמאל שפועלים כבר עשרות שנים עם הפלסטינים לא התחברו לטקסטים של גולן. "אולי כדאי שתשוחחו על מה העמדה של מרצ", פנה בכיר בארגון "בצלם" למוסי רז, "כי יש פער מסוים בין מה העמדות שאני זוכר שכבר הובעו בעבר על ידי מנהיגי.ות מרצ לבין הקולות שיוצאים ממנה עכשיו מפי מי שייצגו אותה בכנסת – אם תעבור את אחוז החסימה".
במפלגת מרצ לא הדהדו את המסר של גולן. אף אחד מחבריו למפלגה לא שיתף את הציוץ הנ"ל ובתא הכתבים של המפלגה בווטאספ התעלמו לחלוטין מהקביעה של הקצין הבכיר לשעבר. המסר של גולן היה מרוכך מדי כלפי ישראל, סנגורי כלפי היחס לעצם ההימצאות ביהודה ושומרון. בעיני רבים ממצביעי מרצ הדברים הללו היו כפירה בעיקר ועמודי הטוויטר של חברי המפלגה נדרשו להסביר את דבריו של מספר 3 שלהם.
מספר 6 במרצ, מוסי רז, אכן מיהר להגיב לציוץ שהוטח בו לאור דבריו של גולן. לשאלה האם דברי גולן משקפים את עמדת מרצ קבע מוסי רז נחרצות: "לא. ממש לא עמדת מרצ". גורם אחר במרצ ששוחחתי איתו אמר כי עמדתו של גולן "אינה מקובלת על מרצ שתמיד סברה שההתנחלויות הן העברה של אוכלוסייה לשטח כבוש המנוגדת לאמנת ג'נבה ולאמנת בית הדין הפלילי הבינלאומי".
לאור כל זה, נראה שהפעם יאיר גולן לא עצבן את רוב החברה הישראלית, אלא את השמאל הישראלי. השבוע, אגב, חזר על דבריו בשיחת זום עם חברי קבוצת הפייסבוק "הקהילה הדמוקרטית". שם אפילו העז להצביע על הצביעות של בית הדין הבינלאומי בהאג.
המראיינת, העיתונאית הוותיקה ענת סרגוסטי, שאלה את גולן האם ישראל "מבצעת פשעי מלחמה בשטחים?" ואף קבעה שנעשים שם "דברים איומים" והאם הוא חש מאוים. חבר רשימת מרצ ביקש להנמיך להבות: "קורים דברים לא טובים", ענה גולן ביובש, "אבל 'איומים' אני חושב שזה תיאור קצת מוגזם".
"אני לא חש מאוים למרות שהייתי מפקד איו"ש (אוגדת אזור יהודה ושומרון, י"פ) למעלה משנתיים. הייתי מח"ט בכל התקופה של חומת מגן ואני מכיר את העניין לפני ולפנים", הסביר. גולן אכן קבע שמדובר בבשורה מדאיגה אבל גם לא התרגש יתר על המידה. "אני מכיר היטב את הצ'ארטר של בית הדין הפלילי הבינלאומי. אני חושב שישראל לא צריכה להגיע לבית המשפט. אני יודע גם מה קורה בשאר העולם. יש מקרים, זוועות לא עלינו, הרבה יותר חמורות. אנחנו כמדינה צריכים להילחם נגד הבאתנו לבית המשפט הבינלאומי." גולן סיים את דבריו בכך שאמר שאת "הצרות שלנו" – ישראל צריכה לפתור בעצמה ו"לא לחשוב שהצרות שלנו מתחילות בבית המשפט או במוסד כזה או אחר".
במרצ לא ענו לשאלה האם עמדתו של ח"כ יאיר גולן ש"ישראל איננה מבצעת פשעי מלחמה ביהודה ושומרון" היא עמדת המפלגה.
בניגוד למשותפת: אבתיסאם לא מתחנפת למחבלים
טקס פסילת המשותפת התקיים השבוע בוועדת הבחירות, שם בעקבות היעדרות נציגי הליכוד נקבע כי הבקשה לפסילה נדחית. לעומת זאת, לגבי מספר 7 במפלגת העבודה, אבתיסאם מרעאנה, בקשת הפסילה התקבלה על ידי ועדת הבחירות מה שיצר תוצאה מגוחכת ומעוותת למדי.
אבתיסאם מראענה לא קרובה במעשיה לחברי מפלגת בל"ד, חד"ש, התנועה האיסלאמית ומפלגתו של אחמד טיבי. היו לה התבטאויות שחלקן מבישות ומזעזעות. אבל בניגוד לחברי המשותפת היא איננה נפגשת עם מחבלים ובני משפחותיהם, היא איננה סוגדת לאנשי טרור ולא מעניקה להם אותות הוקרה, בניגוד לרבים מחברי המשותפת.
היא מבטאת עמדות פוסט לאומיות, חלקן ביקורתיות מאוד כלפי ישראל אבל על ביקורת ועל אמירות מטופשות לא פוסלים מתמודדים. אבתיסאם מראענה היא בעיקר הבעיה של מפלגת העבודה והשמאל הישראלי, לא של ועדת הבחירות. חיבורה למפלגה שבנתה את המדינה הוא ביטוי למסלול החדש, ובעיקר המבוי הסתום, אליו הגיעה מפלגתו של בן־גוריון.
מראענה איננה מפלגת בל"ד. היא בחרה ללכת למפלגה המגדירה את עצמה כציונית. כשנשאל יו"ר בל"ד, סאמי אבו שחאדה, מה דעתו על הליכה משותפת עם מפלגת מרצ הוא לא ידע את נפשו מרוב שעשוע ואף היה צריך להחזיר את נשימתו מרוב צחוק. מה לו וליישויות ציוניות?
קטע היסטרי בו המראיין מעז להציע שיתוף פעולה ברשימה אחת בין המשותפת ל- @meretzparty. קבלו את תגובתו של @ShahadehAbou pic.twitter.com/Lli89GiUyz
— ישי פרידמן (@IshayFridman) February 11, 2021
אבל בל"ד מאוד מושקעת בסוגיות לאומיות פלסטיניות. ההזדהות עם אנשי טרור, אנשים שבצעו מעשים אלימים נגד אזרחים ישראלים חפים מפשע, היא חלק מאבני הבניין של בל"ד וגם של נציגים אחרים במשותפת. כך למשל, בל"ד שלחה שני נציגים לוועדת הבחירות שלקחו חלק בהצבעה על השאלה האם המשותפת, לאור גילויי תמיכתה בטרור, פסולה מלרוץ לכנסת. השניים: עלי ג'סר וממלא מקומו ריאד מחאמיד.
רק בשביל להבין כמה בל"ד מושקעת בסוגיית המחבלים הפלסטינים: אותם נציגי בל"ד בוועדת הבחירות מתועדים במפגשים עם מחבלים והזדהות עם אנשי טרור. עלי ג'סר, נציג בל"ד, שהצביע נגד פסילת מפלגתו מתועד ביחד עם חברי בל"ד מתא הסטודנטים של האוניברסיטה העברית במפגש עם איש החזית העממית עלאא עלי מסילוואן.
מיהו עלאא עלי? מחבל של החזית העממית שזרק רימונים על חיילי צה"ל ובתים של יהודים בראס אל־עמוד. עלי גם הורשע בזריקת בקבוקי תבערה על בתים של יהודים וחיילי צה"ל. איש מעורר השראה. מר עלי נעצר כחלק מתפיסה של חוליית החזית העממית שפעלה במזרח ירושלים כאשר ראש החוליה הציב מכונית תופת בלב שכונת מאה שערים. אחרי 12 שנה זורק הרימונים ובקבוקי התבערה משתחרר מהכלא וחוזר לירושלים. משום מה, סטודנטים באוניברסיטה העברית מוצאים לנכון לבקר את האיש ולהצטלם עימו מחויכים, ביניהם נציג בל"ד לוועדת הבחירות.
