בפברואר 1951, לפני 70 שנה בדיוק, הגיעו ראשוני המתיישבים למעברת תל־ירוחם בנגב. במשך כחצי שנה התגוררו העולים החדשים מרומניה ללא חשמל, עד הקיץ, אז זכו להתחבר לגנרטור.
ביום חמישי שעבר נזכרו בירוחם בסיפור הגנרטור, בעקבות הפסקת חשמל חריגה שנמשכה למעלה משבע שעות. יונה שפגעה בקו מתח גרמה להשבתתם של שבעה שנאים. כעבור כשעתיים הצליחו צוותי חברת החשמל להחזיר לפעולה שישה שנאים והחשמל חזר לרוב הבתים, אלא שבשנאי אחד הייתה תקלה מורכבת ונדרש להביא גנרטור. כשרצו להביא גנרטור מבאר־שבע, התברר שיש תקלה ברמסע, שבאמצעותו משנעים את הגנרטור, והוחלט להביא רמסע מאשדוד. החשמל נותק בארבע אחר הצהריים, הגנרטור הגיע בחצות, והתקלה תוקנה רק לפנות בוקר. כמאה בתי אב בשכונת בנה ביתך, ובתוכם גם נופשים שאכלסו צימרים בשכונה, חוו לילה חשוך במיוחד.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– הקומנדו נגד מבריחי סמים: באים ללכוד חוליות טרור
– מצפה רמון, ירושלים ובגולן: צפו בשלג ברחבי הארץ
– גורמים מדיניים: החיסונים שהועברו לעזה לא קשורים לישראל
אילו היה מדובר בתקלה חד־פעמית, התושבים היו סלחניים. הבעיה היא שתושבי ירוחם, כמו כל תושבי הנגב, חווים הפסקות רבות במשך השנה, ולא רק במזג אוויר סוער, יותר מכל אזור בארץ. לפי חברת החשמל, הזמן שבו תושב הנגב שרוי בחושך עקב הפסקת חשמל, גבוה פי ארבעה מתושב תל־אביב ופי שלושה מתושב חיפה.
"זו סאגה שנמשכת שני עשורים", אומר ערן דורון, ראש מועצת רמת הנגב. "הקו שמוליך אצלנו חשמל לכיוון פתחת ניצנה, הוא הקו עם הכי הרבה הפסקות חשמל בארץ. אמנם ההפסקות הארוכות פחתו באופן משמעותי, אבל אנחנו עדיין סובלים מעשרות הפסקות חשמל של שניות, שדופקות מכשירי חשמל ומשבשות את העבודה בכל פעם שיורד גשם או שנושבת רוח. זה נכון שיש לנו קווי הולכה ארוכים, אבל זה קורה גם ביישובים כמו טללים ואשלים שסמוכים לתחנת המשנה (תחמ"ש) של החברה".
ברק אדרי, נתיבות: "אצלי התקלקלו מכונת כביסה וטלוויזיה כתוצאה מהפסקות החשמל. אנשים נתקעים במעליות, ובבניינים חדשים זה משבית גם את המים"
דורון מציע לצמצם את קווי ההולכה על ידי הקמת תחנות משנה נוספות, להטמין יותר קווים מתחת לקרקע, ולמצוא פתרונות אגירה לחשמל סולארי שמיוצר בהיקפים עצומים בנגב. "זה מתסכל שאנחנו מייצרים חשמל שמספיק ל־600 אלף תושבים, אבל לא מצליחים לתת מענה ל־8,500 התושבים שלנו. אנו מרגישים השתדלות, אבל במבחן התוצאה לא רואים שיפור מספק. רק בשבוע שעבר היה פה גיהינום של הפסקות חשמל קצרות. אנחנו במאה ה־21, והמצב הזה לא מידתי ולא סביר".
גם בנתיבות סובלים מהפסקות חשמל מרובות, בעיקר בשכונות החדשות. ברק אדרי, שגר בשכונה החדשה נתיבות מערב, מדווח על הפסקות חשמל קיצוניות. "אצלי התקלקלו מכונת כביסה והטלוויזיה כתוצאה מהפסקות החשמל הקצרות, אבל יש גם ארוכות. לפני כמה חודשים חווינו הפסקת חשמל ארוכה ממש בליל שבת, והממוצע הוא של שלוש־ארבע הפסקות משמעותיות בחודש. אנשים נתקעים במעליות, ובבניינים חדשים זה משבית גם את המים שמסופקים על ידי מערכת חשמלית". אדרי מוביל מחאה בנושא, ולשלוש קבוצות הווטסאפ שפתח לשם כך לפני כחודש, הצטרפו כ־700 איש בתוך פחות מיממה.
עשה זאת בעצמך
משה כהן, מנהל אגף רשת ירושלים והנגב בחברת החשמל, מתייחס לטענות. לדבריו, "בשנת 2020 לא חלה הרעה באספקת החשמל או החמרה במספר האירועים. בגלל הקורונה, אנשים נמצאים יותר בבית ומרגישים יותר את ההפסקות הקצרות כי הן פוגעות באינטרנט ומפילות את הזום. אנחנו מנסים למצוא פתרונות להפסקות הללו, ויש לנו כמה פתרונות בקנה". כהן טוען דוחה את הטענות לאפליה של תושבי הנגב, ומספר שמאז כניסתו לתפקיד לפני כשנה וחצי הוא הכפיל את מספר עובדי הביצוע בנגב ותגבר את צוותי תחזוקת הרשתות.
עם זאת, הוא מזכיר שבנגב יש יותר אתגרים באספקת החשמל. "המרחקים גדולים יותר, יש הבדלי טמפרטורה של יום ולילה, אבק, חבלות ברשת ועוד. המרחקים יישארו, אבל יש לנו פתרונות כמו בניית קווים נוספים, הטמנה מתחת לקרקע, או הכנסת אמצעים מתוחכמים במקומות בעייתיים שיעצרו את ההפסקות הקצרות. קיבלתי משאבים וכסף לתעדוף בהורדת דקות אי־אספקת החשמל בנגב".
בנוגע להפסקה הארוכה בירוחם בשבוע שעבר, כהן מסביר שמדובר בצירוף מקרים של קצר שהביא לפגיעה ברכיב משמעותי בתחנת טרנספורמציה, ואליו התווספה התקלה ברמסע בבאר־שבע. "זה לא נובע מהזנחה. זו תקלה נקודתית, מקומית, שטופלה והלקחים נלמדו". בנוגע לתקלות בנתיבות, כהן מציין שלעירייה יש דרישות מחמירות לשיפור תשתיות שאינן מקובלות במקומות אחרים.
יחיאל זוהר, ראש עיריית נתיבות, מודה שיש לו ויכוח עם חברת החשמל על אופן ביצוע העבודות. "חברת החשמל מנצלת את העובדה שהם מונופול, ודורשת לחפור ולהרוס לנו מדרכות בשכונות חדשות שהקמנו. אם הם לא מתקדמים בקצב הפיתוח שלנו, אני לא אתן להם לעבוד אחר כך בצורה כזו. הצעתי להם לבצע את העבודות באמצעות קידוח אופקי תת־קרקעי, כמו שמקובל במקומות אחרים. זה יותר יקר, אבל אין לי בעיה לשלם את הפער ולתבוע אותו מהם אחר כך בבית המשפט".
כיוון אחר וחדשני לפתרון בעיות החשמל בנגב מגיע מכיוון החשמל הירוק. אלעד שביב, מנהל האיגוד הישראלי לאנרגיה חכמה, מקדם מול משרד האנרגיה ורשות החשמל רעיון שלפיו עיירה כמו ירוחם תהיה ספקית החשמל של עצמה. "בעולם האנרגיה העולמי יש מעבר מייצור אנרגיה בצורה מרוכזת עם תחנות כוח גדולות, לייצור מבוזר. זה מהפך ענק שמשנה את השחקנים והשוק, ודומה למהפך שהביא האינטרנט לעולם התקשורת. אם עוברים לשוק כזה, ערים יכולות להיות עצמאיות מבחינה אנרגטית. כשם שעיר מספקת לעצמה שירותי תברואה ואיסוף אשפה, היא יכולה גם לספק אנרגיה ולדאוג לחשמל עבור התושבים שלה".
בשטח יש כבר ייצור נרחב של אנרגיה חכמה בנגב, אבל התשתיות הן עדיין אותן תשתיות של חברת החשמל. שביב מסביר שכדי לממש את החזון שיישוב בנגב ייצר חשמל עבור עצמו, צריך להתמודד גם עם סוגיית התשתיות וגם לשנות את הרגולציה ולאפשר לערים להיות ספקיות. בארה"ב כבר קיים מודל שבו עיר מספקת לעצמה חשמל, תוך שהיא משתמשת בתשתית הפנימית של חברת החשמל. כדי לממש את המודל הזה צריך לעבור לשימוש במונים חכמים, שמדווחים מרחוק על ייצור החשמל וצריכתו. שביב מאמין שהסיכוי למימוש החזון שלו בשנים הקרובות גבוה מאוד. "בסוף זו בעיקר החלטה רגולטורית, אבל בכל העולם הרגולציה כבר זזה לכיוון הזה".
