אהוד ברק הבטיח בבחירות 1999 להעלים את הזקנה מהמסדרון, בני גנץ הבטיח במערכת הבחירות האחרונה לבנות ארבעה בתי חולים חדשים. עכשיו תורו של גדעון סער, שבמסגרת קמפיין הבחירות הנוכחי שלו מציע תוכנית ביטוח סיעודי ממלכתי כדי להעניק טיפול סיעודי מבלי להביא את החולים הסיעודיים ואת משפחותיהם לקריסה כלכלית. עוד מציע סער להעלות את קצבת הבטחת ההכנסה לקשישים במטרה להוציאם ממעגל העוני.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
"אני לא באה לעשות מהפכה": דבורה עברון מונתה למנהיגה רוחנית בבר-אילן
פרק נוסף של "רצח לבנון": מי הרג את לקמאן סלים?
נתניהו יכול לנצל לטובתו את מאמצי ביידן לפגוע בו
כאשר אני שומע התחייבויות כאלו מפוליטיקאים אני תמיד שואל את עצמי האם ההתחייבויות הללו הן שרלטנות לשמה או שמא חוסר הבנה, האם ההתחייבויות הללו נובעות מבורות או מדרך סדורה של הונאת הציבור.
אהוד ברק ידע שאת הזקנה אי אפשר להעלים על ידי הבטחת בחירות ולראיה עד היום היא שם. אני מקווה שבני גנץ ידע שמדינת ישראל לא צריכה עוד ארבעה בתי חולים ואין שום דרך לקיים את ההבטחה שלו. גם גדעון סער יודע שלא יהיה חוק ביטוח סיעודי ממלכתי, כי אין דבר כזה.
מערכת הבריאות של מדינת ישראל צריכה אסטרטגיה ולא הבטחות. הפעם האחרונה שמערכת הבריאות שלנו נהנתה ממהלך אסטרטגי, מהלך גלובלי שעשה סדר במערכות יחסים בין הגופים שונים וקבע מסגרות תקציב ונוהלי עבודה בראיית מקרו, הייתה כאשר חוקק חוק ביטוח בריאות ממלכתי בשנת 1994.
מאז מערכת הבריאות שלנו חיה מחלטורות, מהבטחות בחירות חסרות תוחלת ומכיפופי ידיים בין משרד האוצר למשרד הבריאות. המזל הגדול של מערכת הבריאות הוא הרמה המקצועית הגבוהה של הרופאים שנובעת בעיקר מהמוטיבציה האישית שלהם ולא חלילה מתמיכה של המערכת וכן מהרבה מוטיבציה של הצוותים הפרא-רפואיים.
להבטיח ביטוח סיעודי ממלכתי זה להבטיח אוויר. קצבת הזקנה מעניקה פיצוי כספי לקשישים, הביטוח הלאומי, מכוח חוק הסיעוד, מעניק סיוע למי שמוגדר סיעודי על פי הקריטריונים שהוא קבע וקופות החולים מעניקות פיצוי למי שהוגדר סיעודי על פי הקריטריונים של הביטוח הסיעודי. כך שלמעשה קיימים 3 מסלולים שמספקים מעטפת לקשישים.
מכאן שהבעיה אינה עם הביטוח הסיעודי, אלא בחלוקה ובשאלה למי נותנים את הכסף.
אם סער רוצה לחלק כסף לקשישים, הוא יכול למשל להציע להעלות את קצבת הזקנה. אם הוא רוצה לחלק עוד כסף לקשישים חולים, שיקל את הקריטריונים של הביטוח הלאומי, אבל לספר סיפורים על חוק סיעוד ממלכתי רק כי זה נשמע טוב באוזניים של הדיוטות, זו שרלטנות ופופוליזם זול, דרך נוספת לעשות הון מסבלם של אחרים.
הגדרה של חולה סיעודי היא מורכבת מאוד. מצב סיעודי מוגדר כקושי תפקודי וניתן לקבוע את דרגת הקושי על פי מספר רב מאוד של קריטריונים. באופן כללי, ככל שאדם מתבגר התפקוד היום יומי שלו הופך קשה יותר. אבל המדידה האובייקטיבית כאמור מאוד קשה ומושפעת ממספר פרמטרים המשולבים לעיתים האחד בשני: המצב הרפואי-תפקודי של האדם יחד עם המצב הנפשי והמוטיבציה.
אמנם קיים קושי להגדיר באופן אובייקטיבי מיהו סיעודי, ולכן לעיתים מוצאים המבוטחים את עצמם נאלצים להתמודד מול חברות הביטוח כדי לממש את זכותם אלא שזו לא סיבה מספקת לחקיקת חוק שיקבע מסגרת נוספת לחלוקת כספים לקשישים מעבר למסגרות הקיימות.
בקליפת אגוז הדרך לטפל בקשישים היא לאחד את כל הגורמים השונים שעוסקים בנושא במדינת ישראל תחת מנהלת אחת ולקבוע זכאות לסיוע כספי לקשיש שתיקח בחשבון את מכלול הפרמטרים של הקשיש: מצב רפואי, מצב תפקודי, מצב נפשי, מצב תפקודי ומצב כלכלי.
מכאן שהבטחה שבה המיועד לראשות ממשלה אומר 'אני אעשה עוד ביטוח סיעודי' היא הבטחה על הקרח.
טוב יעשה גדעון סער אם יכנס לעובי הקורה ילמד את הבעיות האמיתיות של מערכת הבריאות, ויוביל מהלך אסטרטגי גדול ואמיתי ולא ימכור לנו עוד לוקשים.
ד"ר אודי פרישמן, מומחה למדיניות בריאות העומד בראש 'קבוצת ד"ר פרישמן' וחברת הייעוץ 'פרש קונספט', לשעבר סגן מנהל בית החולים אסותא, סמנכ"ל חברת הפניקס, מנכ"ל החברה הכלכלית של קופ"ח לאומית יועץ לשר הבריאות.
