כבר שנה שיהודים מרחבי העולם אינם יכולים להיכנס לגבולות מדינת ישראל, למעט חריגים ויוצא דופן. להחלטה למנוע את כניסתם יש השלכות רבות, בין אם מדובר באנשים שאינם יכולים להיפגש עם בני ובנות משפחותיהם בישראל, ובין אם מדובר בארגונים שפועלים רק על בסיס קיום של ביקורים, סיורים או משלחות לישראל – יהודי העולם מרגישים בפעם הראשונה, אולי מאז הקמת המדינה, שישראל רחוקה וסגורה, והם לא יכולים להגיע אליה. לכך, השלכות פסיכולוגיות ואישיות גדולות עוד יותר.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– "אני לא באה לעשות מהפכה": דבורה עברון מונתה למנהיגה רוחנית בבר-אילן
– פרק נוסף של "רצח לבנון": מי הרג את לקמאן סלים?
– דעה: נתניהו יכול לנצל לטובתו את מאמצי ביידן לפגוע בו
כאן בישראל אנחנו רואים את האור בקצה המנהרה, או לפחות חושבים כך בשבועות האחרונים. בשאר מדינות העולם, בוודאי במדינות מערביות בהן ריכוזים יהודיים גדולים כגון ארה"ב, צרפת ובריטניה – אנשים לא רואים שום אור ושום מנהרה. הם שקועים עמוק מאוד במשבר הקורונה, ולא יודעים מתי ואיך הם ייצאו ממנו.
"שלח את עמי (לישראל)", כך כותב הרב שאול רובינסון מבית הכנסת לינקולן סקוור במנהטן בפייסבוק. הוא קרא לממשלת ישראל לשקול לאפשר את כניסתם של יהודים מהעולם לישראל. הרב רובינסון המשיך וכתב, "אני קורא בחדשות על דיונים המתקיימים בין ישראל ליוון, על כך שיתאפשר לישראלים מחוסנים לבקר ביוון וליוונים מחוסנים לבקר בישראל – לצורך חופשות קיץ. לטעמי, ממשלת ישראל צריכה לתת עדיפות שכזו דווקא ליהודי התפוצות המעוניינים לבקר בישראל". ניתן להעריך שהוא מתייחס ליהודים מהתפוצות שכבר התחסנו, וגם אם לא – לכאלה שיהיו מוכנים להיכנס לבידוד הנדרש, לפני שייצאו לרחובות.
"כבר שנה לא מאפשרים לנו להיכנס", הוא כותב בדרמטיות, "ואני לא רואה שום אופק לכך שזה צפוי להשתנות. יש לנו קשרים יום-יומיים עם ישראל: פיננסיים, תרבותיים, דתיים – וחשוב מכך קשרי משפחה. אנו שולחים את ילדינו (או את הורינו) לעלות לישראל, מתוך ציפייה שנוכל להתראות לעתים קרובות". הוא פונה לממשלת ישראל ואומר "אני מקווה שמישהו בממשלת ישראל יראה את הקשר שלנו כלא פחות חשוב מנסיעה ליוון".
לדבריו, "שנים שבהן יוזמות כגון 'תגלית' ואחרות לא יתקיימו, יפגעו באיזון שמשקל העדין הזה שבין ישראל ליהודי התפוצות. אם 'חגים ביוון' יהפכו לעדיפים יותר מאשר 'ביקור של יהודים מהתפוצות בישראל' – ביקורים שמאפשרים לנו להיפגש עם בני משפחתנו ולבלות בארצנו האהובה – זו תהיה מכה אכזרית למיליוני היהודים שנאמנותם לישראל אינה מעורערת".
רוביסון מסכם ש"אנו נלחמים עבור ישראל. אנחנו הלובי של ישראל. אנחנו שולחים מאות מיליוני דולרים של צדקה לישראל. אנו מאפשרים לפוליטיקאים, גם אלה ה'פחות מרשימים' שלכם להופיע ולדבר באירועים שלנו בכל פעם שמתחשק להם להגיע לסוף שבוע בניו יורק. אז פשוט תנו לנו כבר להיכנס לגבולות ישראל".
סרטונים שונים רצים ברשתות החברתיות של עולים ועולות אשר מדברים בכאב על כך ש"מדינת ישראל מאפשרת ל-600 ספורטאים מהעולם להגיע לישראל לצורך תחרות ספורטיבית, אבל לא את בני ובנות משפחותינו היהודיים מהעולם".
בראיונות בחלק מהאתרים היהודיים מדברים על כך שאיסור הכניסה לישראל הוא "סכנה קיומית" ליהודי התפוצות, בוודאי הציוניים שבהם. מאידך, נשאלת השאלה: כיצד תוכל מדינת ישראל לאפשר כניסתם של אנשים לישראל רק על בסיס דתם ומוצאם? תהליך שכזה יהיה ככל הנראה בלתי אפשרי ויקר בצורה יוצאת דופן, שכן לא מדובר בבירור יהדות כפי שמתקיים לפני פתיחת תיק עלייה, אלא בסך הכול, על טיסה למדינה אחרת.
