מאות אלפי אנשים איבדו את מקום עבודתם בעקבות משבר הקורונה באופן זמני או קבוע, ועשרות אלפי עסקים נקלעו לקשיים משמעותיים. עד כה מרביתם מצליחים "לצוף מעל המים" בזכות דמי האבטלה והמענקים של הממשלה ובזכות הקפאת תשלומי החזר הלוואות המשכנתא והלוואות מסחריות וגישה סבלנית יחסית מצד הבנקים, ואולם לא לעולם חוסן. ניתן להעריך כי במהלך החודשים הקרובים המצב יחמיר: היקף התשלומים והמענקים הממשלתיים צפוי לפחות, וגם הנכונות של הבנקים לדחות או למחזר הלוואות מסחריות עשויה להשתנות.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– יהודי התפוצות זועקים: אפשרו לנו להיכנס לישראל
– הפופוליזם של הבטחות הבחירות הבריאותיות
– הקרב בין בנט לסער הוא על חמישה מנדטים מכריעים
ראוי לציין כי בקריסה של עסק מתרחש אפקט של כדור שלג, שכן בדרך כלל עסק שקורס מותיר חובות גדולים לעסקים אחרים, ואי-תשלומם של חובות אלו עלול לגרור אחריו קריסה של עסקים נוספים.
נשאלת השאלה מה ניתן לעשות כאשר הקושי הכלכלי של העסק מתחיל לסכן את עצם קיומו, במיוחד כשמגיע מצב של הגשת תביעות משפטיות בגין חובות ו/או איומים בתביעות. במקרה זה קל להתפתות ולפנות להליך משפטי של חדלות פירעון. הליך כזה מקנה הגנה מפני תביעות משפטיות, ובמקרים מתאימים עשוי לאפשר שיקום של העסק תוך הפחתה משמעותית בנטל החובות. ההערכה היא כי במהלך השנה הקרובה יחול גידול משמעותי במספר הליכי חדלות הפירעון הן של יחידים והן של תאגידים.
יחד עם זאת, לפני שפונים להליך של חדלות פירעון כדאי למצות תחילה את כל האפשרויות האחרות ולפנות אליו רק כשאין ברירה, בשל חסרונותיו הרבים.
חסרונו הראשון של ההליך הוא שבעל העסק מאבד שליטה על המשך ניהול העסק. בית המשפט ממנה לחברה נאמן, כשברוב המכריע של המקרים מדובר בנאמן חיצוני השולט בעסק, שבידיו ההחלטה אם להיעזר במידה כזו או אחרת בבעל העסק.
שנית, במקרים רבים של הליכי חדלות פירעון, ההליכים מסתיימים במכירת הפעילות או הנכסים של העסק לצד שלישי, כך שבעל העסק מאבד את העסק לצמיתות. אמנם ייתכן שרוכש הפעילות יעדיף להמשיך ולהעסיק את הבעלים הקודם, ברם הדבר אינו מובטח, ובכל מקרה מדובר בעבודה כשכיר בלבד ללא שליטה ממשית על העסק ובלי הנאה מרווחיו.
מעבר לכך, בחברה, הליך של חדלות פירעון לא מביא בהכרח לפריעת חובותיו האישיים של בעל השליטה, כאשר במקרים רבים הוא חתום על ערבויות אישיות כלפי בנקים ולעיתים גם כלפי ספקים מרכזיים, ונושים אלה צפויים לדרוש ממנו לממש נכסים ולבצע תשלומים באופן אישי. לעתים בעל השליטה בחברה מצליח לגבש הסדר נושים משולב עם החברה, ואולם בדרך כלל הוא נדרש להביא תרומת בעלים משמעותית שתואמת את שווי המימוש של נכסיו האישיים. במקרים אחרים בעל השליטה נדרש לנקוט בהליך נפרד של חדלות פירעון אישי, וגם בו הוא חשוף למימוש נכסים אישיים כולל דירת מגורים.
מלבד חסרונות אלה, להליך של חדלות פירעון יש עלויות שונות לרבות שכר טרחת בא כוח החברה ושכר טרחת הנאמן, וכדאי להביא זאת בחשבון בטרם נקיטה בהליך זה.
מסיבות אלה ואחרות, רצוי להותיר הליך של חדלות פירעון כמוצא אחרון ורק כשאין ברירה כאמור. במידת האפשר מומלץ לבעל העסק ליזום פגישות ושיחות עם בנקים ועם ספקים עיקריים בניסיון לקדם הסדרי פריסה נוחים. במקרים מתאימים מומלץ לפנות לייעוץ משפטי שעשוי לסייע בניהול מגעים ובקידום הסדרים מיטביים. רצוי להיות מהצד היוזם את הפניה לנושים בטרם נוצרים פיגורים משמעותיים בתשלומים.
במקביל, אם העסק נקלע לקשיים, חשוב להיזהר מיצירת חובות חדשים שאין ביטחון באשר ליכולת להחזירם, כיוון שהתנהלות כזו עשויה להטיל על בעל העסק חבות אישית. גם לעניין זה מומלץ לפנות לייעוץ משפטי עם גורם שבקיא בסיוע לעסקים בקשיים.
לסיכום, הליך של חדלות פירעון, הן לגבי חברה והן לגבי יחיד, מאפשר לעצור כדור שלג מתגלגל והתמודדות עם הליכים משפטיים שונים, אבל הליך זה טומן בחובו לא מעט חסרונות ובעיות, ובהתאם לכך כדאי להתייעץ ולפנות לנתיב זה רק כמוצא אחרון ושעה שאין כל ברירה סבירה אחרת. ככל שקיימת אפשרות להגיע להסדרים פרטניים עם בנקים וספקים עיקריים, הרי שבמרבית המקרים אפשרות זו עדיפה ומומלצת, רצוי בעזרת סיוע משפטי הולם.
