מי אתם, אנשים שמתכננים בפורים השנה לחגוג במסיבת תחפושות המונית מחתרתית? הייתי רוצה לראות את הפנים שלכם, מתחת לאיפור ולמסכה, לקבל את רשימת השמות שלכם, להסתכל בתמונות שלכם חוגגים, כי גם ליותר מחמשת אלפים ישראלים שנפטרו עד כה מנגיף הקורונה, יש פנים ושמות ומהם נשארו רק התמונות.
פורים דאשתקד היווה קו פרשת מים במדינה מבחינת תחלואה בקורונה בעקבות מסיבות שהפכו את הנגיף מקוריוז סיני במרק עטלפים להרפתקה מפוקפקת שמסרבת להתפנות מפה. אתם, החוגגים, כך אני מבינה, תעשו את הכול כדי לדפוק את כולם וכך נמשיך להיות בהולד בכל כך הרבה ספירות חיים. מאיפה האומץ?
בתוכנית שלכם תחפושות שמחות, מאגרי אלכוהול, שעל פי מהדורות החדשות נקנו מחנויות, נהנתנות ראוותנית במחתרת, לופטים מפוארים או מסיבה ארוכה באתרים סודיים שגם העוצר הלילי המסתמן לא יעצור אותה. עד דלא ידע, עד דלא אכפת. מה ההיפך מערבות הדדית? אטימות רצחנית?
במהדורות החדשות של הערוצים 13 ו-12 הובלט אמש באיזו קלות ניתן למצוא ברשת מסיבה מחתרתית כזו. אגב, סתם שאלה, איך מקבלים את מפת ההגעה? מחליפים ביצה בחנות נוחות בתחנת דלק על הכביש המהיר כמו שאנדריאה זקרמן וסטיב סנדרס ניסו לעשות בשנות התשעים בסדרה בברלי הילס 90210 כדי להגיע למסיבה הסודית של אמילי ולנטיין?
לגבי מסיבה אחת נכתב שאם יגיעו גורמי אכיפה מיד באי המסיבה יניפו שלטים ויגידו שמדובר בהפגנה. לא חשוב על מה. במסיבה אחרת אפילו הזהירו את המשתתפים שלא יעזו להביא טלפון, וכי מי שייתפס עם טלפון יגורש מבלי שיקבל את כספו בחזרה. המטרה היא שלא יוכלו לתעד את המסיבות או לאכן הבאים לאותו תא שטח. זה מרגיש כאילו מנסים להחתים את המשתתפים בחטא הקולקטיבי הזה על איזה דיסקליימר להבטיח שלא יעשו דבר שיפגע בזכותם של המחופשים להפר תקנות כדי לחגוג.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– צפו בדיון: האינטרסים המשותפים והסותרים של מפלגות הימין
– הקניונים חזרו אבל הקשישים נשכחו נעולים בבתי האבות
– בלי שנשים לב: ישראל מיישמת את ההסדרה מול עזה
את המשתתפים במסיבות כאלה אני רואה כמי שמתייחסים אל הקורונה כסוג של מוצר צריכה ואל עצמם כלקוחות של המגפה, ברצותם ייקחו אותה ואת ההשלכות שלה בחשבון וברצותם ידמיינו כאילו היא רעש לבן. זאת כמו שהם מתייחסים אל החיסונים כאל ברירה שהם עוד צריכים "לשקול" ולראות אם מתאימה להם, במקום להבין שמדובר בחובה חברתית.
איך אתם יכולים להתרכז בלחגוג כשידוע למשל על ילדים במצב קשה בגלל הקורונה? או כששומעים על עוד הריוניות שמחוברת לאקמו? איך אתם יכולים לדפוק את הראש כשבביתה של אסנת בן שטרית ז"ל, אם בת גילכם לארבעה שנפטרה מקורונה בחודש השביעי להריונה, יש עכשיו יתום שאביו מספר בריאיון בטלוויזיה שהוא מחבק את הבגדים של אמא שלו שלא תחזור ושגם העובר שבבטנה לא שרד?
כמובן שגם הממשלה לא חפה מאחריות בהתנהלות המאנית-דיפרסיבית שלה: פעם מכריזה על אפוקליפסה מבחינת מצב תחלואה ואי-ספיקת בתי החולים ובאותה נשימה פותחת את המשק ומספקת אשליה קצרת מועד ומתעתעת של חזרה לשגרה שמיד מופרת עם הכוונה לעוצר לילי במהלך ימי פורים.
התנהלות הממשלה ממשיכה להיות מבוססת שליפות מהמותן ומונעת מגחמות ולא מראייה כוללת קדימה. אזרחים רבים לא יודעים מה הולך להיות איתם עד לדקה התשעים. זה מבלבל, זה מתעתע וזה משחק לציבור בראש, עד שכמעט מתבקש להתחפש כדי להיות מישהו אחר, לשתות, לרקוד ולשכוח.
אם למשל ניתן היה לדעת ולסמן מי הדביק את מי, כך שמי שחגג במסיבה כזו יקבל את הנתיב שעשה הנגיף ממנו אל מי ששילם את המחיר בגללו – האם עדיין אותם אנשים היו יוצאים לחגוג? הרי זה כמו לרקוד עם דם על הידיים. דם אמיתי, לא קטשופ של פורים. אז מי שיוצא השנה למסיבה כזאת שלא ישכח לשאול את עצמו ביום שאחרי, עם האיפור המרוח וההנגאובר – איזה חלק יש לו בשרשרת השכול הזו, והאם זה שווה את זה.
