משבר הקורונה פגע משמעותית בכלכלה הישראלית. לפי נתונים שפרסמה דן אנד ברדסטריט, למעלה מ-37,000 עסקים ישראלים נסגרו במחצית הראשונה של שנת 2020, וכ-50,000 עסקים נוספים היו בדרך לסגירה במהלך המחצית השנייה של שנה זו. במהלך המשבר היקף האבטלה טיפס למעלה מ-20%, כאשר עסקים רבים הוציאו עובדים לחל"ת ונסגרו. משמעות העלייה באבטלה היא ירידה משמעותית במכירות של העסקים שעדיין פתוחים וכתוצאה מכך גידול חד בעסקים שאינם יכולים לעמוד בתשלומי ההלוואה שלהם. המצב הנוכחי גם גרם לבנקים הישראלים להירתע מלהאריך או להעביר הלוואות לעסקים קטנים.
נתוני דן אנד ברדסטריט מראים בנוסף כי עד לפני הקורונה, מספר העסקים הישראלים שנפתחו מדי שנה עמד על כ-55,000, בעוד 45,000-40,000 עסקים נסגרו, כך שבפועל מספר העסקים בישראל היה בצמיחה של 10,000-15,000 לשנה. דן אנד ברדסטריט צופים כי שנת 2020 תהיה השנה הראשונה מזה למעלה מעשור בה יותר עסקים נסגרו מאשר נפתחו, דבר שעלול לשנות משמעותית את פני הכלכלה הישראלית.
אמנם קצב הצמיחה הכלכלית יוכל לחזור תוך כמה שנים לרמות בהן היה לפני המשבר, אך האובדן של רמות התפוקה במשק לא יוכל לחזור ויהפוך לקבוע. קצב הצמיחה העתידי ישקף כלכלה מצומצמת יותר, כלכלה לאחר משבר.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– מתווה פורים: פחות מסיבות, יותר הגבלות
– הכרעת בג"ץ בנושא תפילת היהודים בהר הבית
– הקניונים חזרו אבל הקשישים נשכחו נעולים בבתי האבות
משבר הקורונה אילץ את המדינה לפעול באופן ספונטני ולקבל החלטות כלכליות רבות משמעות "תוך כדי תנועה". קבלת ההחלטות ה"ספונטנית" שהייתה ניכרת במדיניות הממשלה במהלך המשבר, עלולה להיות בעייתית בתקופת ההתאוששות שצפויה לבוא לאחר המגפה. על המדינה להתחיל להיערך כבר אתמול לתקופה שאחרי הקורונה, בתקווה שזו לא רחוקה. ההתאוששות הכלכלית צפויה בהחלט להיות איטית, מורכבת ומאתגרת, אך על ידי הסתכלות קדימה ותכנית ממשלתית ארוכת טווח, הכלכלה הישראלית תוכל לצלוח את האתגר.
על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מאז אפריל 2020 ישראל נמצאת בתקופה של דפלציה מתונה, כלומר ירידה ברמות המחיר הכלליות במדינה. בעוד הצרכנים הישראלים עשויים להיות מרוצים ולראות בירידת המחירים הזדמנות, עבור העסקים מצב זה מהווה איום ומעמיד אותם בסכנת קריסה. אחת הסיבות לירידה במחירים היא התחזקות השקל לעומת הדולר. על מנת למנוע מהשקל להתחזק יתר על המידה, בנק ישראל קנה יותר מ-40 מיליארד דולר, מאז פרוץ המגיפה.
מטבע חזק פירושו שהייצוא הישראלי יקר יותר מייצוא מתחרה ממדינות אחרות. ייצוא זה משפיע על תחרות המחירים של ישראל בשווקים הבינלאומיים. אם השקל יתחזק יותר מדי, ישראל עשויה למצוא את עצמה מול גל פיטורים בענף הייצוא במקביל להתאוששות הכלכלה מהמגפה.
בטווח הקצר של 5-3 השנים הבאות מצב זה של דולר חלש, ידרוש את התערבותו של בנק ישראל בשוקי המט"ח בכדי שערך השקל ישמר ברמה סבירה.
מה אפשר לעשות בכדי לעצור את הדימום הכלכלי?
המדיניות הנוכחית של בנק ישראל היא להבטיח נזילות בשוק ההון. במהלך החודשים מרץ עד אוקטובר של שנת 2020, רכש בנק ישראל איגרות חוב ממשלתיות בסך 188.7 מיליארד שקלים כדי להזרים מזומנים למשק, ו-6.7 מיליארד ₪ אגרות חוב קונצרניות בכדי לספק נזילות לשוק האג"ח הקונצרני.
המהלכים הללו שהוביל בנק ישראל אמנם סייעו משמעותית לייצוב הכלכלה, אך לא פתרו את האיום ארוך הטווח: אובדן מעסיקים במשק הישראלי ועלייה בשיעור האבטלה.
העסקים הקטנים הנסגרים בהמוניהם ובעקבותיהם מקומות העבודה, מאלצים את הבנקים להגדיל את ההפרשות שלהם להלוואות מפוקפקות. רבות מההלוואות הללו מגובות על ידי תכנית ההלוואות לעסקים קטנים מטעם משרד האוצר. המשמעות לכך היא שאם הלווים לא מסוגלים לעמוד בהחזר ההלוואה, הממשלה היא שמתמודדת איתן ושדואגת לפירעונן.
הצעד המתבקש הוא שבנק ישראל תקנה את תיקי ההלוואות האלה מהבנקים. פעולה זו תספק לבנקים נזילות ותפחית את האיום על יציבותם. קניה שכזו תאפשר לממשלה לבנות מחדש מערך הלוואות כך שעסקים יוכלו לשרוד את המיתון.
לצד המשבר הכלכלי הבלתי נמנע שהביאה איתה המגפה, מחובתה של מדינת ישראל להיערך כבר עכשיו ליום שאחרי הקורונה. תכנית כלכלית ארוכת טווח, במסגרתה בנק ישראל יקנה מידי הבנקים את תיקי ההלוואות ובכך ישמור על נזילות בשוק ההון, היא קריטית להתאוששות הכלכלה הישראלית מהמשבר. כמו כן, הקמת מערך הלוואות גמיש ומותאם המנוהל על ידי בנק ישראל, זהו צעד מתבקש בכדי שעסקים חדשים ייפתחו, עסקים קיימים לא יקרסו, ומאות אלפי מקומות עבודה בישראל יישמרו.
