הניסיון להחיות את בלוק הימין ז"ל באמצעות החתמה על עוד פתק התחייבות בפעם המי יודע כמה, חשף דווקא את התפוררות מחנה השותפים הטבעיים של נתניהו. ההשוואה בין הנוסח הפושר שנציגי המפלגות החרדיות חתמו עליו השבוע, ובין הנוסח הקודם והיצוק שחתמו עליו חברי הבלוק בשתי מערכות הבחירות הקודמות, מעידה שגוש הימין הוא כבר לא מה שהיה.
שני סעיפים עקרוניים עמדו בעבר בלב ההסכם: התחייבות מפורשת לשבת אך ורק בממשלה בראשות בנימין נתניהו, וניהול מו״מ משותף דרך נציגי הליכוד בלבד. הטיוטה ההיא עדיין קיימת במחשבי הליכוד, אבל החרדים ניאותו לחתום כעת על מסמך דל בהרבה. נתניהו לא מוזכר כמועמד הבלעדי לראשות הממשלה, ולמעשה אינו מוזכר כלל. רק האפשרות של "ממשלת שמאל בראשות לפיד" מופיעה כאיום, שמולו החותמים מתחייבים ״להקים יחד ממשלה משותפת. ממשלת ימין אמיתית״.
זו הצהרה חסרת משמעות. אם תוצאות הבחירות יאפשרו ממשלת 61 לנתניהו, יחד עם החרדים, סמוטריץ' ובנט, אין ספק שהחרדים יהיו שם. אבל אם אין לו ממשלת 61, החתומים על המסמך לא כבלו את עצמם לשום שותפות בעלת ערך. גפני כבר הספיק להבהיר שהבחירות בפעם החמישית הן האפשרות הגרועה ביותר בעיניו, וגם הפגין בפומבי אי נחת מעצם ההחתמה.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– הערכות: אם גנץ יישאר על סף אחוז החסימה, הוא יפרוש מהמירוץ לכנסת
– משושן ועד ווהאן: לקחת את גורלנו בידינו
– יותר ימינה: סמוטריץ' דורש מקק"ל לא להנציח את הגושים ביו"ש
תהליך איסוף החתימות מלמד על האווירה בשורות מחנה נתניהו. את דרעי לא היה צריך לשכנע. הוא חיכה בעט שלוף להזדמנות הראשונה להלחים את עצמו שוב לנתניהו ולחסן את בוחריו מזליגה אל הליכוד. כשנתניהו מדבר על יעד של 40 מנדטים, דרעי מבין שש״ס תיאלץ לתרום את חלקה ובוחריו ייקראו להציל את ביבי. הוא מעדיף לשלם בהצהרות נאמנות ולא במנדטים.
ביהדות התורה היו נלהבים פחות. הם כבר הודיעו שסיימו עם החתימות והניירות, אבל נתניהו לחץ. ראש הממשלה התקשר לגפני ואז לליצמן. ואז עוד פעם. הם משכו את הזמן, כל אחד קיווה שחברו יסרב. אחרי כמה טיוטות ומחיקות, שניהם נאותו לחתום בחוסר חדווה. סירוב להיענות למסמך שאין להם התנגדות עקרונית לתוכנו היה גורר גל של ספקולציות במוחו של ראש הממשלה ובמערכת הפוליטית כולה. כבר עדיף לספוג את ההשפלה הקצרה שבעצם החתימה, ולוותר על מראית עין של עצמאות פוליטית
ח"כ בכיר ביהדות התורה התלונן באוזני ידיד מהליכוד: "ברור מה ביבי מרוויח, ברור למה זה כדאי לדרעי; אבל איפה העסק הזה משתלם לנו?". בבחירות הקודמות הקמת הבלוק הייתה צעד נבון ששבר את גנץ והשתלם לחרדים: ההתחייבות הייתה הדדית, ומנעה תרחיש של ממשלת אחדות חילונית מהסוג שליברמן ניסה לכפות. לחרדים ממילא לא הייתה חלופה עם גנץ־לפיד. הפעם, כשבנט וסער על המגרש, המצב שונה; מה גם שבאגף האשכנזי הצטננה האהדה לנתניהו ברחוב החרדי.
סירובו המפתיע של סמוטריץ' לחתום על המסמך רק הגביר את התוגה ביהדות התורה. הידיעה שיו"ר הציונות הדתית לא נכנע למכבש של לשכת ראש הממשלה חידדה את ההשפלה. כמי שמצהיר שישב רק בממשלת ימין אין לסמוטריץ' חלופה, אבל הוא לא שכח ולא סלח לנתניהו על השלכתו (עם בנט וימינה) ממשרד התחבורה אל ספסלי האופוזיציה. נתניהו לא יקבל ממנו משלוח מנות חינם. בליכוד מחקו את שמו של סמוטריץ' מהמסמך ושלפו במקומו את הסכם העודפים שחתמו עם הציונות הדתית, כדי להראות שכבר חתם על התחייבות לתמוך בנתניהו לראשות הממשלה. אם הם בטוחים בה כל כך, קשה להבין מדוע לחצו כדי שיחתום על צעטלה חדש.
אפקט אחד כן היה למסמך ההתחייבות: בנט הודיע שלא ישב "בממשלת שמאל תחת לפיד". זהו תמרון טקטי מחושב כדי לחמוק מאש הקמפיין של נתניהו, שמאשים את יו"ר ימינה בהעברת השלטון לשמאל. אך בנט לא נסוג מהאסטרטגיה שלו לשמש כלשון מאזניים: הוא לא שולל אחדות ורוטציה אלא רק תרחיש בלתי אפשרי ממילא, שבו ישב תחת לפיד כראש ממשלה מלא.
סקרי העומק של ימינה מראים שזהו האזור הפריך ביותר בקרב מחנה תומכי בנט האפשריים: מצביעי ימין שאינם להוטים לעוד קדנציה של נתניהו, אבל נרתעים עוד יותר מצירוף המילים "ראש הממשלה יאיר לפיד". חסם העורקים הזה, בדמות התחייבות שלפיד לא יהיה ראש הממשלה, נועד למנוע את זליגתם בחזרה לליכוד, ואולי אפילו למשוך כמה ליכודניקים לימינה.
הצהרה דומה סיפק גם גדעון סער. אחרי ההתכתשות עם בנט בשבוע שעבר, שני הטוענים לכתר מימין התעשתו וחדלו אש. שני הצדדים מכחישים כל תיאום בנחרצות זהה, עד כדי חשד קל שאפילו ההכחשה מתואמת. אבל גם בלי שיח ישיר בין שני האישים המתחרים כעת על אותם מנדטים, אין ספק שאחרי הבחירות שיתוף הפעולה ביניהם עשוי להפוך לציר החשוב ביותר במשא ומתן הקואליציוני, אולי עד כדי חבירה לסיעה אחת שתכפה על לפיד להצטרף לממשלה גם בלי רוטציה: הוא ירוויח את החלפת נתניהו אבל לא ייהנה מהשלטון. הברירה האחרת תהיה עוד בחירות.
לפיד לא יוותר בקלות, אבל כבר עכשיו הוא מבין את הבעיה: הוא יו"ר המפלגה השנייה בגודלה אחרי הליכוד, אבל בשמאל – גנץ, מיכאלי ואפילו הורוביץ מסרבים להתחייב להמליץ עליו באופן נחרץ.
בסקרי ההתאמה לראשות הממשלה הוא שני, אחרי נתניהו ולפני בנט וסער, אבל כשעורכים את הסקרים הללו ראש בראש – נתניהו מול כל אחד מהמועמדים האחרים – המצב משתנה: בנט וסער מתקרבים לנתניהו, שנהנה מיתרון קל בלבד בשאלת ההתאמה לראשות הממשלה. מול לפיד הפער מתרחב ושיעורי התמיכה בנתניהו מזנקים גם בקרב מי שמעדיפים את בנט או סער על פניו. לכן מסע הבחירות של יש עתיד לא מבליט מועמדותו של לפיד לראשות הממשלה, אלא מתמקד בממשלה עצמה. הם מבטיחים ממשלה שפויה, בלי להתעכב על השאלה מי יעמוד בראשה.
עם כל הכבוד לבנט, לפיד וסער, היריב היחיד שבאמת מאתגר את נתניהו הוא נגיף הקורונה. כשעקומת התחלואה עולה, עמודת המנדטים של הליכוד יורדת. כשהמשק נפתח, מפלגת השלטון מתחזקת. שני תרחישים מטרידים מאוד את נתניהו, גם בדיונים המקצועיים עם בכירי משרד הבריאות וגם בישיבות הליליות עם צוות הקמפיין: עליית מקדם ההדבקה וגילוי מוטציה עמידה לחיסון. זו הסיבה להחלטה הלא פופולרית על עוצר לילי בפורים, ולמדיניות הנוקשה של סגירת הגבולות אפילו בפני אזרחי ישראל, שמתקשים כעת לשוב מחו"ל למדינתם.
מגמת הירידה במספר הנדבקים היומי, שהושגה בזכות הסגר והחיסונים, נבלמה שבועיים בדיוק אחרי תחילת הסרת ההגבלות. מקדם ההדבקה שב לטפס, ותכף המגפה עלולה לשוב ולהתפשט. מלכתחילה נתניהו העדיף לא לצאת מהסגר כשהמספרים גבוהים כל כך. בכל יום מאותרים אלפי מאומתים. הודות לחיסונים גילם צעיר יותר, ולכן המשמעות דרמטית פחות מבחינת העומס על בתי החולים. אבל הצטברות וחדירה לשכבות שלא התחסנו עלולה להעלות שוב את מדד החולים במצב קשה.
מפורים תש"ף, שהיה החג האחרון ללא מגבלות, ועד לפורים תשפ"א, שנועד להיות החג הראשון ללא מגבלות, שנה תמימה חלפה בצל הקורונה. חוסר הציות של הציבור נובע גם מקוצר רוח, אבל גם מהעבודה הקשה של משרד הבריאות בעידוד ההתחסנות. לא קל לשכנע את הציבור באותות ובמופתים שהחיסון יעיל ב־99 אחוזים, ואז לדרוש משלושה מיליון בעלי תעודת מתחסן להיכנס לעוצר לילי במקום לחגוג.
בליכוד גנזו את התוכניות למסיבות אביב סוערות ערב הבחירות. הם יסתפקו בכך שלא תהיינה הגבלות חריפות עם אופציה לסגר רביעי. העוצר הלילי בפורים נועד למנוע את סגר פסח. כשאזרחי ישראל ילכו לקלפיות, ארבעה ימים לפני ליל הסדר, הם ישאלו את עצמם את מי הם רוצים בראשות הממשלה, אבל יחשבו גם על ארוחת החג עם המשפחה המורחבת.
