"ידוע שהתיירים הישראלים לא משלמים על שירותים שהם מקבלים משליחי חב"ד", סיפר לי לאחרונה שליח בכיר באחת המדינות אליהן מגיעים הרבה מאוד ישראלים בשנים האחרונות, בעיקר לצורכי תיירות. כאדם שמבקר בקהילות יהודיות בעולם (לפחות עד לפני שנה) הופתעתי מדבריו. הכרתי היטב את ההתנהלות של בתי חב"ד השונים: כשמדובר בסעודת שבת בבית הכנסת או במרכז היהודי – או שתשלם לפני, או שתתרום כסף אחרי השבת.
לבתי חב"ד רבים בעולם יש חברות קייטרינג או מסעדות, ויש מחיר קבוע לכולם, ולעיתים תוספת עבור משלוח. אבל בתי חב"ד הם לא רק חברות קייטרינג. כנראה שלאחרונה, בשל העובדה שישראלים רבים "תקועים" בחו"ל, יש עומס גדול יותר על אותם שליחים וחייהם הפכו ללא פשוטים בכלל.
תייר ישראלי שתקוע במדינה של השליח הבכיר עימו שוחחתי, חושב שהשליח, או יותר נכון, אשתו, עובדת בשבילו. הוא אמר לאחרונה לשליח, "תשמע, התבשיל שהבאת לי בשבוע שעבר לא היה כל-כך לטעמי, תוכל לדאוג שהשבוע תבשלו אותו אחרת?". השליח סיפר לי בתגובה כי "מילא היה מתלונן על הבישול, אבל הוא לא שילם על האוכל בשבוע שעבר ולא מתכוון לשלם על האוכל שביקש מאיתנו לשבוע הקרוב".
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– לא רק השכלה תיכונית: גלגולה של הזפת לים התיכון
– "קַרְיָנוּת הִיא אָמָּנוּת": דן כנר תולה את המיקרופון
– ממשל ביידן: הפלסטינים עדיין לא נושא משמעותי
מתברר שאותו סיפור הוא רק קצה הקרחון של תקריות דומות – ולעיתים יותר דרמטיות – של ישראלים הדורשים משליחי חב"ד הרים וגבעות, מבלי לתת להם ולו סנט או אגורה אחת בתמורה לכך. "יש הרבה ישראלים שפשוט תקועים כאן, והפכו לנטל על הקהילה היהודית", אומר שליח נוסף. "אם פעם הייתה לנו חברת קייטרינג שסיפקנו דרכה אוכל עבור תיירים המבקשים מזון כשר, כעת אין תיירות, ואת האוכל שיש, אנחנו מבשלים בבית. כשליח אני רואה את עצמי כאדם שצריך לעזור לכל יהודי במצוקה, אבל לאחרונה זה כבר עבר כל גבול".
כדי להבין למה שליחי חב"ד כל כך מתוסכלים מהסיטואציה, יש להבין דבר אחד פשוט: רוב בתי חב"ד בעולם הם לא אותם בתי חב"ד המיועדים לתרמילאים ישראלים במזרח או בדרום אמריקה. רובם המוחלט של השליחים והשליחות פועלים בתוך הקהילות היהודיות, והם ה"קליינטים שלהם". השליחים משמשים לעיתים כגורם הרוחני היחיד באזור, ואם יש עוד רבנים בסביבה, הם לרוב יבקשו להגיע ליהודים שאינם מחוברים לקהילות הוותיקות. בתי חב"ד הם הרב, משגיח הכשרות, השוחט, החזן, הגבאי, הפסיכולוג והמגשר של חברי וחברות הקהילה. ולא, הם לא מחכים בכליון עיניים שאיזה תייר ישראלי יסתבך. ההפך הוא הנכון.
אגב, רוב השליחים לא יודו במה שאני כותב כעת, שכן זה נוגד את תפיסת עולמם. הם תמיד יהיו בעלי סבר פנים יפות ומאירות, וישתדלו לסייע בכול, אך לאחרונה, חלקם מרגישים שהישראלים "מכבידים עליהם".
אלמנט נוסף שהישראלים חייבים להפנים, הוא שאין מיליארדר מסוים שעומד מאחורי מפעל השליחות ומממן את כלל פעילות השליחים. כל שליח משמש כישות נפרדת, מקומית, וּמְפתח מודל כלכלי כדי לממן לא רק את הפעילות, אלא אף את הרב, אשתו וילדיהם (ולעיתים מספר משפחות). מילא היינו מדברים על ישראלים מסכנים שבאמת "אין להם שקל", אבל במקרים רבים זה ממש לא כך. שליח אחר מספר על ישראלי שהשתכן במלון יוקרה, וביקש להזמין סעודה לשבת. "אין לי כסף כדי לשלם את המונית שתביא את האוכל, תוכלו להקפיץ לי אותו?" שאל. השליח האדיב הבין שאם הוא שואל על משלוח, כנראה שהישראלי לא מתכוון גם לשלם לו על האוכל עצמו, כך שהוא נאלץ להפריש, במלוא מובן המילה, מנה מהבישולים של משפחתו לאותה השבת.
התרגלנו שיש דברים שאנחנו מקבלים בחינם. התרגלנו לכך שהחב"דניקים יסייעו לכל אחד מאיתנו בעת צרה, בכל מקום בעולם. אבל הם לא צריכים לעשות זאת בהתנדבות, ובוודאי שלא חייבים לבשל לנו ארוחות שבת בזמן שאנחנו בחופשה מפנקת מבלי שנפצה אותם על כך.
זו ההזדמנות שלנו לומר תודה לאלפי השליחים והשליחות ברחבי העולם, ולחזק אותם בתקופה כה קשה זו שמשפיעה עליהם לעיתים יותר מאשר על הישראלי הממוצע. וכאן יש גם פנייה לישראלים, בין אם הם כעת תקועים במדינות ברחבי העולם, ובין אם הם יטוסו בקרוב: קיבלתם שירות? תשלמו.
