משבר הקורונה טרף את הקלפים של כולנו ושינה את אורחות חיינו. מושגים כמו ריחוק חברתי, בדיקות אפידמיולוגיות, בדיקות סרולוגיות ומטושים, הפכו לחלק מהשיח היומיומי שלנו למרות שלפני שנה רובנו לא ידענו שהם קיימים בכלל ובוודאי שלא הבנו את משמעותם. אחת ההשפעות של מגפת הקורונה באה לידי ביטוי גם בעלייה במקרי האלימות במשפחה.
על מנת לסבר את האוזן, מתחילת משבר הקורונה ועד לחודש אוקטובר 2020 חלה עליה של 18% במספר כתבי האישום שהוגשו בנושא אלימות במשפחה, זאת לעומת התקופה המקבילה אשתקד.
בואו נשים את הקלפים על השולחן. מרבית קורבנות האלימות במדינת ישראל הם נשים וילדים, שהאלימות נגדם מתבטאת בדרכים רבות. כנגד אלימות פיזית, מילולית ונפשית כבר חוקק החוק למניעת אלימות במשפחה המגן על קורבנות האלימות המפורטות בחוק. אולם, דרך נוספת וחמורה לא פחות היא אלימות כלכלית.
שלא נתבלבל. למרות שמדובר באלימות שהשכנים אינם שומעים ולא יכולים להיחלץ לעזרת הקורבן, ועל אף שהיא איננה מותירה צלקות על הגוף, מדובר באלימות קשה לכל דבר ועניין, שלרוב מלווה גם באלימות מילולית ופיזית, ובוודאי מובילה אליהם.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
עמיר פרץ מנסה לייצר מציאות אלטרנטיבית
פסיקת הגיור: בג"ץ מנצל את הכאוס במערכת הפוליטית
מהעבר לעתיד: מסע בנתיב חייו של הרב אלימלך מלר
אלימות כלכלית מאופיינת בעיקר בשליטה בקרבן האלימות והתוצאה היא שלילת עצמאותו, רמיסת דימויו העצמי והפיכתו לכלי נזקק בידו של בן הזוג האלים.
אלימות כלכלית באה לידי ביטוי בכך שעל הקרבן נגזר לחיות חיי צניעות ועוני והוא מקבל את צרכיו הבסיסיים על פי שיקולו ורצונו של בן הזוג האלים. דרך אחרת לאלימות כלכלית היא כאשר בן הזוג האלים מונע מהקרבן לנהל את ענייניו הכספיים ובוודאי את ענייני הבית. לשם הדוגמה, אחת מלקוחות משרדי שיתפה אותי בכך שבמהלך נישואיהם בעלה היה נותן לה כרטיס אשראי נטען, שהוא כמובן היה טוען אותו על פי ראות עיניו, כדי שתוכל לעשות קניות הביתה. כשחשב שהיא "מתפרעת" עם הקניות, התחיל להקציב לה סכום לקניות, וכאשר חשב שהיא אינה מנהלת את הכסף בתבונה, התחיל לעשות לבדו את הקניות.
קרבן לאלימות כלכלית לא יודע מהו מצב חשבונות הבנק, אינו מודע למשכורתו של בן זוגו, אינו יודע מהו המצב הכלכלי בבית. הוא רק שומע שהוא עצמו הגורם למצוקה בה חיה המשפחה, הטחה שלרוב אינה משקפת את המציאות, שכן בן הזוג השני מסתיר את הכנסותיו ואת חסכונותיו וגוזר על בני הבית משטר של טרור כלכלי.
לאחרונה הונחה על שולחן הכנסת הצעת חוק למניעת אלימות כלכלית במשפחה. מטרת החוק היא מיגור תופעת האלימות הכלכלית בין בני זוג ובני משפחה כדי להגן על הכבוד ועל האוטונומיה הכלכלית של אדם וכדי לקדם שוויון בין המינים.
מיותר לציין שהצעת החוק נדחתה בקול גדול. בין שלל הטיעונים המביכים שהעלו נבחרי הציבור, נטען כי החוק יגביר את המתח בתוך התא המשפחתי, ובכלל שהחוק יפרק משפחות.
המשמעות היא שהחברה הישראלית אינה מכירה בקרבן של אלימות כלכלית כקרבן אלימות. מצער לדעת, כי ניתן להגן על נפגע של אלימות פיזית, אך מצב בו אדם חי תחת טרור מתמשך בו הוא נתון לחסדיו של בן זוגו, הוא לגיטימי ומאפשר עצימת עיניים.
