כולנו הזדעזענו מהסיפור על מכונת ההנשמה שנותקה בטעות ממשה חרזי ז"ל, שחלה במחלת הקורונה. משפחתו טוענת שאם הייתה לצידו, זה לא היה קורה.
בשנים האחרונות, עולם הרפואה עבר שינוי מהותי. אם בעבר רופאים היו מקבלים לבדם את ההחלטות על המשך הטיפול בחולה, כיום לאוטונומיה של החולה יש משקל משמעותי מאוד בקביעת המשך הטיפול. ניתן לראות זאת בפעולות רפואיות רבות הדורשות את חתימתו של החולה או בני משפחתו.
כל מי שחווה אי פעם מצב בו בן משפחה חולה, ודאי כשמדובר בחולה במצב קשה, יודע שהמשפחה מתגייסת ועושה את המקסימום כדי לשהות לצידו ימים כלילות. חשיבותה של מצוות ביקור החולים נלמדה מחז"ל, ואומרת שעיקרה של המצווה הוא להשגיח על החולה שיקבל את הטיפול המתאים לו. עד כדי כך חשובה הימצאותו של בן משפחה ליד החולה, שישנם פוסקים שהתירו לנסוע בשבת על מנת לשהות ליד חולה הנמצא לבדו בבית חולים.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– תמונת הסקרים העדכנית: תנודות מימין ומשמאל
– דעה: גם בג"ץ לא יכול לתת כשרות ציונית לאבתיסאם מראענה
– מאפס למאה: העו"ד שייצג את טראמפ והיהדות
במדינת ישראל, כמו במקומות רבים בעולם, אין ביכולתם של הצוותים הרפואיים לשהות לצידו של החולה בכל רגע נתון. בדרך כלל, בני המשפחה הסועדים אותו מנתרים אף הם את מצבו ושמים לב לכל שינוי.
בתקופה האחרונה אני חש שמגפת הקורונה, ששינתה את עולמנו, העמידה את משפחות החולים במצבים בלתי אפשריים. יום יום אנו מקבלים שיחות קורעות לב ממשפחות שמנותקות מיקיריהן בעקבות הריחוק החברתי שהנגיף כופה עלינו. פעמים רבות הסיפור לא נגמר אצל חולה הקורונה עצמו, כיוון שמשפחתו נכנסת בעקבותיו לבידוד וגם הם שרויים בהתמודדות גדולה.
כשאנו מדברים על חולים שמצבם קשה, ולעיתים אפילו קשה מאוד, המצוקה של בני המשפחה גדלה שבעתיים. כמו תמיד הם נדרשים לקבל החלטות על המשך הטיפול ביקירם, אך הפעם הכול נעשה בשלט רחוק, וללא אופציה לשהות לידו.
על אף מאמציהם האדירים של צוותי הרפואה והרופאים שנלחמים כאריות ועושים מאמצים גדולים לדבר עם בני המשפחה, לאור העומס הכבד בבתי החולים, משפחות רבות ממתינות לעיתים שעות רבות עד שמתפנה גורם רפואי איתו יוכלו לדבר. התחושה הרווחת בקרב המשפחות היא של חוסר אונים, תסכול ומצוקה גדולה מאוד.
פעמים רבות הקשר איתנו, מיזם "קדושת החיים" במכון פוע"ה, נוצר כאשר הרופא הבכיר קורא לבני משפחתו של החולה הסופני ומבקש מהם לקבל החלטות הרות גורל. משפחות רבות מתייעצות איתנו כדי לשמוע מהי דעת ההלכה וכיצד ראוי לנהוג במצבים קשים אלה. זו זכות גדולה עבורנו ללוות את המשפחות בשעת מצוקתם, ולתת להם את תחושת הרווחה שעשו כל מה שיכלו על מנת לסייע ליקירם.
אני חושב שהצוותים הרפואיים עושים כל שביכולתם בשביל לסייע למשפחות החולים. רק השבוע נתקלתי בעבודתי במצב בו משפחה, הנמצאת בבידוד, קיבלה אישור מיוחד לבוא לבקר את אימם שהייתה על ערש דווי. אומנם הביקור היה חטוף אך גם אם מפאת המחלה בני המשפחה לא סעדו את אמם במיטת חוליה הם לפחות זכו להיפרד ממנה, לומר וידוי ולסגור את המעגל.
לצערי אין לי פתרון קסם לבעיית שהיית המשפחות לצד יקיריהן. אך אני מזמין את כל מי שזקוק ומעוניין בליווי הלכתי רפואי לחולים סופניים לפנות אלינו. אם אצליח לגרום, ולו במעט, למשפחה אחת נוספת לחוש שעשו כל שיכלו למען יקירם, אני את שלי עשיתי.
