הסדרה הדוקומנטרית על אריאל שרון (כאן 11), טיפלה אמש, בפרקה האחרון, בתפוח האדמה הלוהט של תוכנית ההתנתקות. בבואו להסביר את פניית הפרסה של אבי ההתנחלויות עם החלטתו לעקור את גוש קטיף, הבמאי לוי זיני יכול לכאורה להתהדר בכך שהביא למסך קולות שונים. לצד אנשי הלשכה של שרון ובנו גלעד, הוא הושיב מול המצלמה גם את חברי הכנסת לשעבר אריה אלדד ואפי איתם שנאבקו בכנסת נגד התוכנית. אלא שבפועל, זיני מוביל קו ברור לאורך הפרק.
ההחלטה על העקירה מוצגת מסיבות ביטחוניות. שרון, על פי זיני, החליט שהוא רוצה לקבוע את גבולות המדינה, ובהמשך להקמתו את גדר ההפרדה, הגיע למסקנה שצריכים 'לצאת מעזה'. המרואיין המרכזי שמאשש את התזה בפרק הוא גלעד שרון, שמוצג כראשון שהעלה את הרעיון בפורום החווה. "אין לנו מה לחפש בעזה'", אומר שרון הבן למצלמה. האמירה הזאת חוזרת שוב בהמשך הפרק, ולא מאותגרת בכלל על ידי הבמאי.
והרגע הזה, שבו גלעד שרון שב ואומר את המשפט הזה, שנולד בשמאל, כסוג של אקסיומה, הוא רגע מקומם. כי שרון הבן יודע היטב שיצאנו מעזה כבר בהסכם "עזה ויריחו תחילה" באמצע שנות התשעים. ושרון הבן יודע גם שגוש קטיף לא היה בתוך עזה, וגם לא בתוך חאן יונס. אולי נצרים וכפר דרום היו מובלעות, אבל הגוש עצמו, כשמו, היה גוש ישובים לצדה של אוכלוסייה פלשתינית ולא בתוכה. אפילו יצחק רבין ז"ל, הביא את גוש קטיף כדוגמה לגוש התיישבות שאמור להישאר על כנו גם במסגרת הסכם קבע עם הפלשתינאים. כל זה לא מפריע לשרון הבן לחזור שוב ושוב על השקר, ש'אין לנו מה לחפש בתוך עזה', וזיני, כאמור, לא מנסה להקשות עליו. (אגב, שווה להרהר איך השמאל היה מגיב היום אם תוכנית מדינית של נתניהו הייתה נהגית על ידי בנו בפורום מקביל לפורום החווה של שרון…)

זיני יכול לטעון שהוא נתן מקום בפרק גם לתיאוריית 'עומק העקירה כעומק החקירה', שכן אריה אלדד טוען זאת במפורש, אבל התזה הזאת מקבלת דקה מתוך פרק של 53 דקות, ולא זוכה להתייחסות רצינית.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– קלף שחור: החרדים הם אלה שגרמו לפסיקת בג"ץ
– נתניהו בכנס הליכוד: המאבק הוא ביני לבין לפיד
– מה כואב יותר, רמיסת השבת או מותו של הדיאלוג?
והיו עוד דברים שהיו חסרים בפרק אתמול. לא הוזכרו פיטורי השרים ליברמן ואלון מהממשלה על ידי שרון, כדי ליצור רוב לתוכניתו. לא הוזכרה 'פשרת לבני' השקרית שחילצה את שרון מההפסד במשאל מתפקדי הליכוד ונזרקה לפח דקה לאחר מכן, וכמובן שלא הוזכר הקמפיין הציני והשקרי שהגה אייל ארד, אחד המרואיינים בסדרה – 'יש פתרון לכל מתיישב', שלא היה קרוב לעמוד במבחן המציאות.
זיני בוחר לסיים את הפרק ואת הסדרה כולה בהצגת המאבק בין אסכולת "מאמיני ארץ ישראל" של המתנחלים, לבין אסכולת "נאמני מדינת ישראל" ששרון, לפי זיני, ייצג אותה במהלכים המדיניים שהוביל. גם הבחירה הזאת היא בחירה לא הגונה. תומכי ההתיישבות, בהתנגדותם לעקירת ישובים, נאמנים ודואגים לקיומה של מדינת ישראל לא פחות מדאגתם לארץ ישראל.