גיורים רפורמיים וקונסרבטיביים שנערכו בישראל יוכרו לצורך זכאות לאזרחות ישראלית על פי חוק השבות, פסק בג"ץ, ועורר גל צפוי למדי של מתקפות על בית המשפט והשופטים. אחד המתקיפים הזריזים היה יו"ר הקואליציה מיקי זוהר. "החלטת בג"ץ שערורייתית, היא עוד תביא עלינו אסון", צייץ זוהר. "כל אדם ברחבי העולם ייגש לרב רפורמי ויקבל אישור לעלות ארצה בתוך 30 ימים. ברור שבתוך זמן קצר ישראל כבר לא תהיה יהודית ודמוקרטית. היום יותר מתמיד הציבור חייב להכריע מי ינהל את המדינה, אנחנו או בג״ץ".
נשמע מלחיץ, נכון? אבל כבר לפני עשרות שנים קבעו שופטי בג"ץ כי מי שהתגייר בחו"ל בגיור רפורמי או קונסרבטיבי זכאי לעלות ארצה ולקבל אזרחות ישראלית על פי חוק השבות. יתרה מזו, לפני 16 שנה קבע בג"ץ שגם מי שגויר בתנועה הרפורמית או הקונסרבטיבית בישראל, וטס לחו"ל רק לזמן קצר כדי לעבור שם את המכה בפטיש של הגיור (הליך שזכה לכינוי "גיורי קפיצה"), זכאי למעמד עולה ולאזרחות ישראלית.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– הכוכב הבא לנשיאות: מושל פלורידה מלהיב את הדמיון הרפובליקני
– כשגם ד"ר סוס עולה על המוקד, התרבות בסכנת הכחדה
– הפלסטינים והרשימה המשותפת מברכים על החלטת האג
האם נתקלתם אי פעם ברבבות העולים שהתגיירו בגיור קונסרבטיבי או רפורמי והציפו את מדינת ישראל? גם אני לא. מתברר שלמרות ההפחדות וההיסטריה, לא משתרך פה תור ארוך של גרים לא אורתודוקסים המבקשים אזרחות ישראלית. גם אחרי פסיקת בג"ץ השבוע לא צפוי תור כזה. משמעות פסק הדין של בג"ץ היא הצהרתית, וביטוייה המעשיים צפויים להיות שוליים.
הנתיב המשמש רבבות בני אדם שאינם יהודים על פי ההלכה לקבלת זכויות עולה ואזרחות ישראלית, אינו עובר דרך גיורים לא אורתודוקסיים. הפתח לכניסת רבבות הגויים הללו לארץ מצוי בחוק השבות, וליתר דיוק ב"סעיף הנכד" המפורסם. לפי החוק גם בן של יהודי או נכד של יהודי, שאינם יהודים על פי ההלכה, זכאים למעמד עולה ולאזרחות. לא זו בלבד שאם הם יגיעו לארץ הם יקבלו את כל הזכויות הללו, מדינת ישראל והסוכנות היהודית אף פועלות כל השנים במלא המרץ כדי לעודד את עלייתם של "זכאי השבות" הללו, שאינם יהודים כלל.
התוצאה היא שבשנים האחרונות, כמחצית העולים לישראל אינם יהודים לפי ההגדרה ההלכתית. במציאות הזו לא אשמים הקונסרבטיבים, הרפורמים או שופטי בג"ץ. בפרצה הזו אשמות כנסת ישראל וממשלת ישראל זה יובל שנים, כשנמנעו בעקביות מלגבש מדיניות הגירה רצינית. לעיסוק בגיורים לא אורתודוקסיים יש "רייטינג", אך האיום על שלמות עם ישראל לא מגיע משם.
וכך, בעוד חברי הכנסת הדתיים והחרדים עסוקים בהחרפת הטונים מול בג"ץ, איש לא עוסק בבעיית העלייה הלא יהודית לארץ. מלבד כמה אמירות באוויר, אין בכנסת מי שיפעל באופן מעשי לביטול סעיף הנכד ולהחלפתו, נניח, בחוק לאיחוד משפחות מצומצם בהרבה. במקביל, גם מערך הגיור הממלכתי, שאמור לסייע לפחות לחלק מהעולים הלא־יהודים הרבים החיים כבר בישראל להתגייר ולהפוך ליהודים, לא מצליח למלא את ייעודו. אם יש בישראל בעיית גיור היא נעוצה במסלולי הגיור הללו, שלא מצליחים לתת מענה לציבור רחב של עולים, גם לא בגיורים הרפורמיים והקונסרבטיביים.
התערבות בג"ץ בסוגיית הגיור אינה ראויה ואינה חכמה. סוגיית הגיור אינה עניין משפטי אלא שאלה של מדיניות, וזו צריכה להיות מסורה לנבחרי הציבור בלבד. אך ההתמקדות במתקפות על בג"ץ מסייעת לחברי הכנסת להשכיח מכולנו שבמבחן השמירה על זהותה היהודית של המדינה גם הם נכשלים. האתגרים האמיתיים שסוגיית הגיור מציבה מול עם ישראל ומדינת ישראל נותרים ללא מענה.
