מהמשרד להגנת הסביבה נמסר:
"מפגע ריח נקבע בחוק למניעת מפגעים כריח חזק או בלתי סביר. לכאורה, גם ריח טוב יכול להיחשב למפגע"
בשכונת ילדותי, קריית־משה בירושלים, יש מאפייה מפורסמת למדי. הקרבה אליה שירתה אותנו כשרצינו לחם חם או סתם להתפנק עם בורקס. במיוחד זכורים לי מוצאי שביעי של פסח, כשעמדתי בתור ארוך כדי לזכות בכיכר לחם טעימה. אבל למגורים ליד מאפייה יש גם חסרונות, ואחד מהם הוא הריח הטוב של המאפים בתשעה באב, בזמן שהבטן נדבקת לגב. האם אפשר להגדיר ריח טוב בתור מטרד או מפגע?
מוזיקה טובה, כידוע, יכולה להיחשב למטרד על פי החוק למניעת מפגעים: סעיף 2 שלו קובע ש"לא יגרום אדם לרעש חזק או בלתי סביר, מכל מקור שהוא, אם הוא מפריע, או עשוי להפריע, לאדם המצוי בקרבת מקום או לעוברים ושבים". סעיף 3 קובע באותן מילים ממש את האיסור לגרום "ריח חזק או בלתי סביר", והמשרד להגנת הסביבה, האמון על טיפול במטרדי ריח – מביוב ועד ריח דגים עז – צריך להחליט איזה ריח מהווה מטרד לציבור.
"מפגע ריח נקבע בחוק למניעת מפגעים כריח חזק או בלתי סביר, העשוי להפריע לאדם", כך מסרו לנו מהמשרד להגנת הסביבה. "אין כל התייחסות בחוק לגבי טיבו של הריח ולכן, לכאורה, גם ריח טוב חזק יכול להיחשב למפגע ריח. במשרד יש צוות מריחים שתפקידם לזהות ריחות ולקבוע את עוצמתם. המריחים עוברים הכשרה מקצועית לכך, מכמתים את מפגע הריח ומגדירים מספרית את עוצמתו על פי קריטריונים קבועים. הריח נדרש לעבור סף גילוי, אבחון של עוצמתו, הטון ההדוני שלו ואופי הריח".
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– היפה והחנונית: הסטריאוטיפים מטשטשים את האמפתיה
– השתלטות הפלסטינים על שטחי C: "זו אסטרטגיה לחנוק את היישובים"
– צפו: איפה הילד? דור העתיד של הפוליטיקה הישראלית
מהו טון הדוני? במסמך נוהלי המשרד מוסבר כי זהו דירוג רמת הנעימות של הריח, על סולם שנע בין 4 למינוס 4. בימי הקורונה לא יכולתי לצאת עם צוות המריחים אל השטח ולרחרח את ההליך, ולפיכך הסתפקתי בשיחת טלפון עם שני בעלי תפקידים במשרד: גיא לסט, מנהל תחום צמצום זיהום אוויר מתעשייה, וד"ר עמית אופיר, ראש ענף איכות אוויר ומפגעי ריח. "לאחר שמתקבלות במוקד המשרד להגנת הסביבה תלונות על ריח רע, הצוות יוצא להריח את מקור הריח ולקבוע האם מדובר במטרד. המריחים פשוט משתמשים באף שלהם. אחרי שהות ארוכה בשטח הם ממלאים דו"ח שלם על מה שהריחו", אומרים השניים. הסמכת מריח מטעם המשרד כוללת מבחן תיאורטי ומעשי, שבו מריחים בקבוקים. "מנוזלים ונשים בהיריון לא יכולים לעבור את המבחן, וגם לא להיות חלק מצוות המריחים בשטח. גם חולי קורונה שחוש הריח שלהם נפגע לא יכולים להשתתף".
אמרתם שהצוות מגיע בעקבות פניות לגבי ריח רע. מה עם ריח טוב?
"זה לא משנה האם הריח נעים או רע. כדי להחליט שריח הוא מטרד לציבור אנחנו מסתכלים על התדירות ועל העוצמה שלו, וזה יכול להיות גם ריח נעים מאוד".
מאפייה יכולה להיות מפגע ריח?
"היה בעבר מקרה כזה, והמשרד טיפל בו. עיקר התלונות שמגיעות אלינו בשנים האחרונות הן על ריחות רעים – ביוב, שרפה או קוֹמְפּוֹסְט. היו תלונות ספורות על ריחות שמוגדרים טובים".
אין מכונה שיכולה לרחרח באופן אובייקטיבי יותר ממריחים אנושיים?
"יש אף אלקטרוני, אבל האף האנושי עולה עליו בכמה רמות. הוא רגיש מספיק לריחות שונים, בניגוד למכונה ששינוי קל במולקולה קטנה של הריח עלול לגרום לה לזייף בתוצאות. בנמל ברוטרדם משתמשים במכשיר כזה כשמחפשים ריחות של דלקים, אבל כדי לאתר ריחות מגוונים המכונה לא מדויקת מספיק".
מייפל אהובי
לפי נוהלי המשרד להגנת הסביבה, צוות מריחים חייב להיות מורכב ממספר זוגי, בדרך כלל ארבעה, כדי לאפשר ניתוח מתמטי־סטטיסטי שווה של הדו"חות שהם כותבים בשטח. מתברר שאפילו מריחים מקצועיים מתווכחים על טעם ועל ריח, והרבה מזה נובע מהזיכרונות האישיים שלנו. "ריחות טובים קשורים בדרך כלל לחוויות טובות", מסביר פרופ' יוג'ין רוזנברג מהפקולטה למדעי החיים באוניברסיטת תל־אביב. "לדוגמה, כאשר אנו חשים ריח של אוכל אהוב, זה יזכיר לנו כמה טוב טעמו של האוכל, וניזכר גם באדם שהכין אותו בעבורנו. הריח של האוכל יעודד את המוח שלנו לשחרר כימיקלים מסוימים שיגרמו לנו להרגיש טוב ובנוח.
"לעומת זאת, ריחות רעים יזכירו לנו חוויות רעות. לדוגמה, אוכל מקולקל משחרר כימיקלים נדיפים שאנו עלולים לקשר למזון רע שאכלנו בעבר, והתוצאה היא שנשנא את האוכל. זו הדרך של המוח שלנו להגיד לנו לא לאכול משהו שמזיק לנו".
ומה לגבי ריחות טובים, האם הם עלולים לפגוע בנו?
"ריחות טובים יכולים להסוות נוכחות של חומרים מזיקים, ולכן גם הם עלולים לאותת על סכנה. זה נכון במיוחד לגבי כימיקלים רבי ניחוח שמכניסים למוצרי טיפוח אישי, כגון קוסמטיקה וקרמים לשיער. חלק מהכימיקלים האלה מדיפים ריח טוב, אך עלולים לגרום למחלות, כגון סרטן ואסטמה. סוכנות המזון והתרופות הפדרלית (FDA) אינה מאשרת את השימוש בחומרים כימיים מסוימים לניחוח".
הגדרתם של ריחות כטובים או רעים תלויה בהבדלי תרבות?
"בהחלט. הקנדים חושבים שלסירופ מייפל יש ריח טוב כי הם מקשרים אותו למאכלים בעלי טעם טוב שהם אוכלים. לעומתם, הצרפתים אינם אוהבים את הריח הזה, כי הם אינם חווים אותו בדיאטה שלהם".
דוגמה מעניינת נוספת היא ריח גוף אנושי. כיום רוב האנשים במערב סבורים שריח גוף אינו נעים, ולכן אנחנו משתמשים בדאודורנט או בבושם, אבל בעבר גם בארצות הללו חשבו שמדובר בריח טוב. אחת הדוגמאות המפורסמות היא הפתק שנפוליאון שלח לאהובתו ג'וזפין משדה הקרב: "אל תתרחצי, אני אהיה בבית בעוד שבועיים".
