בשבועות האחרונים אפשר להבחין בעליית מדרגה בלחימה בין סעודיה והחות'ים בתימן, אחרי שאלו הצליחו לכבוש שטחים רבים במרחב העיר מא'רב מידי כוחות ממשלת תימן. בתגובה, חיל האוויר הסעודי תוקף מטרות רבות בתימן, מפיל חללים וזורע הרס.
בתחילת השבוע פגעו כמה טילים בליסטיים ומטוסים ללא טייס במתקן העמסת הנפט הסעודי הגדול בעולם הנמצא בראס תנורה, מצפון לנמל דמאם שלחוף המפרץ הערבי (זה שבעבר קראנו לו "המפרץ הפרסי"). מנמל זה הפליגה האונייה "הליוס ריי" השייכת לאיש העסקים הישראלי רמי אונגר והותקפה ב-25 בפברואר בעת ששטה במים בינלאומיים במפרץ ונאלצה לשוב על עקבותיה לנמל דוביי לתיקון הנזק.
החות'ים נטלו אחריות על שיגור הטילים והמל"טים לראס תנורה, בדיוק כפי שנטלו אחריות על המתקפה הגדולה על מתקנים אחרים של אראמקו באמצע ספטמבר 2019, מתקפה שהשביתה כמחצית מיכולת יצוא הנפט הסעודית למשך שבועות ארוכים. זמן מה אחרי המתקפה,דלף מידע שהשיגור לא התבצע מתימן אלא מעיראק ואולי אף משטח איראן.
הרושם שלי הוא שהמתקפה השבוע על ראס תנורה דומה למדי למתקפה בספטמבר 2019: פגיעה במרכיב החשוב, הרגיש והפגיע ביותר של סעודיה – מתקני נפט – באמצעות טילים ומל"טים איראנים המשוגרים ללא התראה והחות'ים נוטלים אחריות. כתוצאה מהתקיפה זינקו מחירי הנפט בשוקי העולם לכ-70 דולר לחבית. הזינוק במחיר משפר במעט את תחזית המצב הכלכלי באיראן.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
בחזרה לעתיד: איך תיראה המלחמה הבאה?
דורי גולד נגד מועצת יש"ע: "ההתנגדות לעסקת המאה – בכיה לדורות"
זרם ביהדות או דת חדשה? הרפורמים הרחיקו את עצמם
הס מלהזכיר
חשוב לציין שראס תנורה נמצא כאלף קילומטרים מתימן, דבר המגדיל את זמן שהיית הטילים והמל"טים באוויר ומגדיל את אפשרויות הגילוי והיירוט באמצעות מערכות ההגנה האוויריות של סעודיה. תוקף ישתדל לקצר טווחים כדי לקצר את זמן התעופה, ולהקטין בכך את סיכויי היירוט. לכן, נראה לי שהכלים שוגרו – גם הפעם – מעיראק ואולי אפילו ישירות מאיראן השוכנת מעבר למפרץ.
סביר מאוד להניח שארגוני מודיעין בעולם יודעים בדיוק מהיכן שוגרו הכלים, אלא שהם סוכרים את פיהם כדי לא לחשוף את העובדה שהם יודעים פרטים שהאיראנים מנסים להסתיר, כדי לא לשרוף מקורות מידע וכדי לא להביך את הממשל האמריקני המעוניין לשוב למשא ומתן עם איראן ולהקל מעליהם את נטל הסנקציות.
שאלה העולה מאליה היא מדוע החות'ים נוטלים אחריות על פגיעה בסעודיה שהם לא גרמו לה (אם אכן זה המצב)? לשאלה זו יש כמה תשובות. האחת היא שאיראן מצפה, ואולי אף דורשת, מהם שייטלו אחריות כדי להסיר מעליה אפשרות של עונשים שהיא תיאלץ לשאת בהם עקב המתקפה. תשובה שנייה היא שהחות'ים נוטלים אחריות כדי להתפאר ברבים, להגדיל את התמיכה בהם בתימן ולהטיל פחד בלבבות מתנגדיהם בתימן ומחוץ לה.
סעודיה מנסה להקטין את משמעות הפגיעה בהודעה לקונית של משרד האנרגיה הסעודי על פגיעה במתקן ראס תנורה "ממטוס שהגיע מהים". יש בהודעה זו שלושה פרטים חשובים: הראשון הוא שמשרד האנרגיה הוא זה שמוציא את ההודעה ולא משרד ההגנה, כלומר זו בעיה של תעשיית האנרגיה ולא בעיה ביטחונית; הפרט השני הוא שהכלים הגיעו מכיוון הים, כלומר מאיראן השוכנת מעבר למפרץ או מכלי שיט ששייט במפרץ; והשלישי הוא שסעודיה "לא קונה" את נטילת האחריות של החות'ים, שכן אלו נמצאים אלף קילומטרים מדרום מערב לראס תנורה ואילו "הים" נמצא ממזרחו.
סביר להניח שמנגנוני המודיעין הסעודים יודעים מי פגע בהם ומהיכן שוגרו הכלים, אבל אינם חושפים מידע זה משתי סיבות עיקריות: האחת, כדי לא לחייב אותם להגיב, השנייה, ייתכן שהמידע הגיע מארגון מודיעין זר שמעביר אותו למקביל הסעודי בתנאי שהמידע לא יפורסם ולא יועבר לגורם שלישי ללא הסכמת המקור.
העובדה שסעודיה איננה פוגעת באיראן בתגובה על הפגיעות המתמשכות ביעדים אסטרטגיים סעודים, נובעת מיחסי הכוחות בין שתי המדינות. מבחינה צבאית סעודיה חלשה מאיראן באופן משמעותי. גם מצבה המדיני הטוב יותר מזה של איראן לא הביא את מדינות העולם – גם לא את ארה"ב בימי טראמפ – לסייע לה באופן אקטיבי. העולם מוכן לספק לסעודיה מערכות הגנה מטילים וממטוסים, אבל לא שולח את חילות האוויר, הים או היבשה כדי להושיע אותם.
בסעודיה מבינים היטב את יחסי הכוחות שלהם מול איראן וממשיכים לספוג את המכות בשקט. הם יודעים היטב מה יהיה מחירה העצום של מלחמה ישירה מול איראן ולכן, עד עכשיו, לא הטילו על איראן את האחריות לתקיפתם במפורש.
הזווית הישראלית
ישראל חייבת להתייחס ברצינות למתקפה על סעודיה, שכן מי שתוקף בטילים ובמל"טים אתרים אסטרטגיים בסעודיה יכול לעשות אותו דבר גם למתקנים אסטרטגיים ישראלים, ובהיעדר נטילת אחריות יקשה על ישראל להגיב.
הדבר האחרון שממשל ביידן רוצה הוא מלחמה פתוחה בין איראן ומדינה כלשהי, שכן כל עוד מלחמה כזו נמשכת לא יוכל הממשל לשבת עם האיראנים למו"מ על שיבה להסכם הגרעין, על תוכנית הטילים האיראנית ועל מעורבות איראן בביטחון מדינות אחרות. גישה זו של ממשל ביידן אמורה גם להגביל – או עדיף, להקפיא – כל תוכנית ישראלית לטיפול אלים וישיר בפרויקט הגרעין האיראני, לידיעת הרמטכ"ל. ליבי אומר לי שגם טיפול חשאי לא יהיה מקובל על ממשל ביידן, ובפרט אם טיפול זה כרוך בקיצור תוחלת החיים של מדען זה או אחר, לידיעת ראש המוסד.
אך המסקנה החשובה ביותר שעל ישראל להסיק מהמתרחש במתקני הנפט הסעודים היא שממלכת סעודיה איננה מסוגלת להגן על עצמה באופן יעיל, ועובדה זו חייבת להיות בבסיס כל התקדמות מדינית עם ממלכה זו. עם כל הכבוד למעמדה הרם והמכובד של סעודיה בזירות הערבית והבינלאומית, הישענות אסטרטגית עליה חייבת להיות זהירה, מדודה ושקולה, תוך התחשבות בעובדה שממלכה זו מתקשה להגן על עצמה.
מכיוון שבמצבה הנוכחי של סעודיה, קשרים עם ישראל הם אינטרס סעודי הרבה יותר מאינטרס ישראלי, אין שום סיבה שישראל תקריב אינטרסים חיוניים שלה – למשל, ריבונות ישראלית על שטחי מולדת – על מזבח היחסים עם סעודיה, הפוחדת אפילו לציין בשמו את האויב הפוגע בה פעם אחר פעם. אם יום אחד יוכרז על כינון יחסים בין ישראל וסעודיה אשמח לדעת אם יש "נספח סודי" להכרזה זו ומה כתוב בו, כדי לוודא שישראל איננה מתחייבת בשום צורה ואופן להגן על סעודיה גם מפני אויב כלשהו הנמצא "בים".
