בימים האחרונים המדינה רועשת סביב סוגיית נתב"ג והשמיים הפתוחים. חשוב לראות כיצד נופלים בין הכיסאות צברים שלא יכולים לחזור לביתם, עולים חדשים ועולים ותיקים – שכולם מבוהלים, לחוצים ונפגעים. עשרות אלפי אנשים, רבים מהם יוצאי צרפת ומדינות דוברות צרפתית נוספות, חלק ניכר מהם – חולים ובגילאים מבוגרים, נותרו תקועים בגלל שיקולים שנתפסים – ובצדק – בעיני אוכלוסיות אלו כ"לא ענייניים". רגע לפני בחירות, חשוב שמפלגת השלטון תבין כי על צעד כזה משלמים בקולות.
ממשלת ישראל החליטה לפתוח את השמיים – אבל רק ליחידי סגולה ממדינות מאוד מסוימות. קבוצות לחץ, כמו שדולת AIPAC וגורמים נוספים, הפעילו את כובד משקלן וגרמו לכך שניתן יהיה להגיע לארץ באופן קבוע משני יעדים – ניו-יורק ופרנקפורט. כלומר, אין חלוקה הוגנת בין מגוון מדינות, אלא שני מקומות בלבד נהנים מהפריבילגיה. למען הסר ספק, ניו-יורק נחשבת לעיר "מוכת קורונה", כך שברור כי אין כאן שיקולים בריאותיים, אלא כלכליים ופוליטיים בלבד.
מדינת ישראל מעולם לא נטשה את אזרחיה באופן הזה, מעולם לא הפלתה את יהדות העולם באופן שכזה, וגם מעולם לא עצרה את מפעל העלייה. מילא אם הייתה הנחיה גורפת לכולם, אולם המצב שונה; מהמדינות העשירות, שהממשלה – ובעיקר ראש הממשלה – "חפץ ביקרן", ניתן לטוס לארץ, ואילו מיתר המדינות – לא. אגב, בכל הנוגע לעולים מדובר ממש באבסורד; בשנת 2020 התקבלו בסוכנות היהודית כ-160 אלף פניות לבירור על עלייה לישראל ונפתחו כ-41 אלף תיקי עלייה חדשים מכל רחבי העולם, מהם כ-28 אלף תיקי עליה במדינות המערב, פי שניים בהשוואה לפתיחת תיקי עלייה מהמערב בשנת 2019. דווקא בזמן בו הרצון של יהודי הגולה לעלות לישראל גבוה מאי-פעם, מדינת ישראל לא מאפשרת לעולים להגיע לכאן.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– פמיניזם זה חשוב, אבל לא על חשבון ערכים אחרים
– היורשת המפוקפקת של "פולישוק"
– ראש הממשלה מאשר: נערכים חיפושים אחר גופתו של אלי כהן ז"ל
אדגים את המצב לפי מה שקורה כעת בצרפת. מרבית האנשים שתקועים כרגע ולא יכולים להגיע לארץ, בין אם הם צברים, עולים ותיקים או עולים חדשים, הם בעיקר אנשים מבוגרים, חלקם גם חולים שנסעו לטיפולים. למי שתוהה מדוע הם אינם יכולים להגיע לפרנקפורט ולטוס משם לארץ; הנסיעה מפריז לפרנקפורט ארוכה מאוד (לפחות 6 שעות ברכב), ולאחר מכן יש להמתין שם שעות רבות נוספות לטיסה, כאשר ייתכן שבכלל לא ניתן יהיה לעלות על הטיסה, והם ייאלצו להישאר לישון בשדה התעופה – בלי לדעת אם ומתי יוכלו לעלות על טיסה לישראל. המצב במדינות אחרות כמובן קשה לא פחות.
העולים מצרפת מצביעים באופן מסורתי למפלגות הימין, ובראשן – הליכוד. ייתכן שראש הממשלה חושב שהעולים "נמצאים בכיס שלו". לפחות לגבי העולים דוברי הצרפתית, שמהווים כיום כ-5-4 מנדטים, לא מדובר בהנחה משוללת יסוד. סקרים שעשינו בעבר הראו כי העלייה מצרפת, כולל עולים שנמצאים בארץ כבר שנים רבות, אכן נוטה פוליטית לצד הימני של המפה, והליכוד ספציפית, בהיותה "מפלגת השלטון", זוכה לשיעורי הצבעה גבוהים. בנוסף, באופן מסורתי, במשך מאות שנים, היהודים בצרפת היו מצביעים למי שעמד בשלטון; הגישה הזו לא השתנתה גם לאחר שעלו לישראל והפכו אותה לביתם. עם זאת, הישראלים שתקועים בחו"ל ואינם יכולים לחזור וקרוביהם, כמו גם קהילת העולים הוותיקים שאינם יכולים לשוב לביתם והעולים החדשים שמעוניינים לעלות – ואינם יכולים לעשות זאת, עלולים "לבוא חשבון" עם הליכוד בקלפי. הם רואים בכאב ותסכול כיצד בקשותיהם ובקשות קרוביהם נדחות אחת אחרי השנייה על-ידי השלטון, ובמערכת הבחירות הנוכחית – הם גם רואים שיש מפלגות אחרות בצד הימני של המפה שיהיו יותר קשובות להם ולצרכיהם. לנטישת הישראלים והעולים בחו"ל עלולות להיות השלכות פוליטיות משמעותיות.
