כאשר מתנגשות שתי מערכות מדידה, פעמים רבות התוצאה היא הרסנית. ב-1805 הגיע צבאו של הגנרל הרוסי קוטוזוב באיחור של עשרה ימים לקרב מול נפוליאון, משום שהוא השתמש בלוח השנה היוליאני, בעוד בעלי בריתו האוסטרים כבר השתמשו בלוח השנה הגרגוריאני. ב-1999 התרסקה גשושית ששלחה נאס"א למאדים, בגלל חישוב שגוי של נתוני הדחף: התוכנה החשיבה את הנתונים בליברות, לפי שיטת המדידה בארצות הברית, במקום בשיטה המטרית, המקובלת בשאר העולם. בגלל הטעות הזו נכנסה הגשושית לאטמוספרה של מאדים במסלול נמוך מהדרוש, וכך התאדו 200 מיליון דולר.
כיצד, אם כן, מלאכת בניית המשכן שהתרחשה לפני כל כך הרבה שנים בלב לבו של מדבר הייתה מדויקת לפרטי פרטים, בלי טעות אחת בחישוב?
אייזיק ניוטון (1642 – 1727) היה פיזיקאי ומתמטיקאי אנגלי ונחשב לאחד המדענים הגדולים בכל הזמנים. בין היתר הוא הניח את הבסיס למכניקה במדע הפיזיקה ויצר את הבסיס להנדסה מודרנית.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– בחירות ברצועה: חילופי תפקידים בהנהגת חמאס?
– "מי שמגמגמים בנושא הכיבוש, שלא יטיפו לעמדות 'ליברליות'"
– האם הריאיון המלכותי יוביל לפירוק חבר העמים הבריטי?
ניוטון, בן המאה ה-17, מגדולי הפיזיקאים והמתמטיקאים, עסק המון בתיאולוגיה נוצרית וטען שהמשכן רלוונטי לבוא הגואל. הוא חישב ומצא שבתוך מידות המשכן יש הצפנה של קודים, דרכם אפשר להבין את הקוסמוס כולו, והקדיש עמודים רבים בכתביו כדי להבין מהי אותה "אמה", מה אורכה. ניוטון רצה להבין גדלים פיזיים שיש להם משמעות קוסמית ועסק גם בחישובי הקץ (לדעתו קץ העולם יהיה בשנת 2060).
ניוטון סבר שכל הדברים שגילה על עולם הטבע הם רק קצה קצהו של ידע נרחב ועתיק שגילה בורא העולם לעם היהודי. להבנתו, סודות הבריאה הוצפנו במידות המשכן ובתי המקדש, בהלכות הקורבנות ובעבודת הכהנים והלויים. בכתבי היד הרבים של ניוטון העוסקים במקדש פוזרו רמזים רבים באשר למשמעותו המדעית והרוחנית שייחס למידות המקדש ולעבודתו. הוא האמין שהמקדש בירושלים והחומה שהקיפה אותו הם דגם סמלי של מערכת השמש, למשל.
כאמור, עבודתו של בצלאל בבניית המשכן לפני אלפי שנים כל כך מפתיעה ומדויקת לפרטי פרטים, הרבה לפני התובנות של ניוטון. רגע לפני שאנו נפרדים מספר שמות, מן הראוי להפנות זרקור לדמותו המיוחדת של בצלאל בן אורי, אותו חכם לב, שהקב"ה בחר בו לבניית המשכן. בוריס שץ, מייסד בצלאל, שיכנע את הרצל בשנת 1903 לתמוך ברעיון הקמת מוסד להוראת האמנות. וכך הוא מספר על הרגעים אחרי שיחתו עם הרצל: "כשסיימתי את דבריי המתנתי בלב פועם: מה יאמר הוא לזה? "טוב, נעשה הדבר", אמר בלחש אבל בהחלטה. ואחרי הפסקה קצרה שאל: "ואיזה שם תקרא לבית ספרך? "בצלאל", עניתי לו, "בשם חכם החָרָשים העברי הראשון שבנה לו לְפָנים מקדש במדבר".
