כדרכם של עניינים שברומו של עולם, כך גם כל מה שנוגע לסיאובי מערכת המשפט מתקבל במחוזותינו בפיהוק מופגן. נכון, מדובר בסוגיות קריטיות שאמורות להדיר שינה מעינינו, אבל בחייכם, העיניים האלה כבר ראו הכול; קשה להשאיר אותן פעורות נוכח עוד ידיעה חדשותית שמעלה סימני שאלה בנוגע לטוהר המידות והאתיקה של מי שתופסים בפטיש ההכרעות, או של הגלימות הפחות בכירות שבדרך לצמרת. תנו לנו אייטמים מגזרת הרלן קובן עם נגיעות משחקי הכס; למי יש כוח לסיפורי קפקא בסוף יום עבודה מתיש? מתענייני דבר יצייצו בטוויטר, שומרי הסף ידסקסו עצמם לדעת, וכולנו נתבטא בעניין אגבית איש־איש מפוזיצייתו הוא. פרשנים משפטיים ופוליטיים אמנם מבקשים לפמפם חדשותית את הסיפורים האלה, אבל גם אותם שומרים מהנדסי האקטואליה לסוף המהדורה. הרי כבר שמענו על נפוטיזם במערכת המדוברת, ועל קשרים אסורים בין פרקליטים לשופטים ובין שופטים לחוקרים; אז עכשיו יש גם השתקה של התנהלות לא חוקית ונזיפה חלולה בעקבותיה. נו שוין, איפה השלט? אומרים שהעונה השלישית של שטיסל כבר עלתה לנטפליקס. אם כבר שטעטל, אז שיהיה מקצועי.
ובכל זאת, כדאי להאזין לענייני פרשת השבוע של המחויטים מצאלח א־דין. רגע, אל תאבדו קשב. מדובר בסיפור קטן ולא באמת מורכב, שלולא תקשורת חרוצה מאסכולת עמית סגל, לא היה נחשף לציבור כלל. בספטמבר האחרון פרסם סגל בחדשות 12 תחקיר על אודות התנהלות פסולה של הפרקליטות בחקירות ראש הממשלה: הפרקליטות והמחלקה לחקירות שוטרים, כך דיווח, לא טרחו לבדוק מידע שהגיע אליהם בנוגע לתרגיל חקירה פסול שנעשה לניר חפץ בניסיון להפוך אותו לעד מדינה. הפרקליטות והמחלקה החוקרת הכחישו בנחישות את הממצאים, אולם סגל חשף התכתבויות פנימיות בין אלה לאלה שהוכיחו השתקה מכוונת של הסיפור ומִסמוסו בהוראה מגבוה. וזה לא נגמר שם. כזכור (ותחזיקו ראש רגע), חשיפה אחרת הצביעה על מערכת יחסים רומנטית בין קצין ביחידה הארצית לחקירות הונאה, המעורב בחקירת ראש הממשלה ורעייתו, לבין עדה בתיק אחר, שאחיה קשור היטב לתיק 2000, ולא מהצד של נתניהו. ניגוד העניינים של החוקר הנ"ל לא הובא לידיעת פרקליטי הזוג נתניהו, וכך גם המידע הבעייתי על אודות חקירת חפץ. השופט דוד רוזן, נציב תלונות הציבור על הפרקליטות, ביקר השבוע בחריפות את התנהלותה סביב פרשה זו, ואף התייחס לתחקיר המדובר של סגל. "עננה כבדה על הפרקליטות שיש לבודקה לאלתר", כך הגדיר רוזן את המידע שנחשף. "הפרשות אופפות ענן מכביד שראוי לפרקליטות לעשות כל אשר בידה להסירו ובהקדם… לטובת מעמדה ושמה הטוב של הפרקליטות במדינה".
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– להפסיק את הקרע בין סעיף הלאום לסעיף הדת
– צייצני ביבי הם לא שופרות אלא דיבוב מלאכותי
– ישראל, הדיסטופיה: על תקינות פוליטית ומשיחיים הזויים
כתב אישום נגד ראש ממשלה מכהן וארוך פז"מ הוא לא עוד משפט בלו"ז הצפוף של גלגלי הצדק. לא דינו של האיש לבד עומד על הפרק, אלא דין בחירת הציבור. עם או בלי מערכת בחירות, זה בדיוק הזמן להיכנס לאזור הסטרילי ולבדוק שהכול מוכן לקראת הניתוח המשפטי הזה ברמה המדוקדקת ביותר. לכאן אתה לא בא עם תיק שטח של מד"א, אלא עם אזמל מושחז ומחוטא היטב. הכול חייב להיות מדויק, נקי ומעוגן. אתה לא משאיר מקום לדמיון או לאלתורים, אלא דואג להצטייד בתצלומי סי־טי מהמשוכללים שיש, ובמאמרי המחקר העדכניים ביותר בתחום. כשאתה נכנס להליך הזה, אתה מוכרח להראות רמת אמינות גבוהה במיוחד, כדי שהממתינים בחוץ יקבלו את תוצאות הנתיחה ולא יכפרו בה. במקום זאת, דווקא בשטח הרגיש הזה של תיקי נתניהו, נראה כאילו מערכת המשפט עושה כל שביכולתה לערער את אמון הציבור. היא מסתירה, היא משתיקה, היא מעלימה. היא יוצרת במו ידיה את עננת המבוכה והבושה שעליה מדבר הנציב רוזן.
לא, לא כל הציבור כמובן מאבד אמון במערכת. מעטפת שלמה מקדישה עצמה להשתקת כל מה שיכול לפגוע בהרשעת נתניהו – האיש שנבחר יותר מכל מועמד אחר לעמוד בראש המדינה. הם לא מסתפקים בהגנה מאסיבית על הגלימות, אלא מייצרים דה־לגיטימציה שיטתית לכל מי שמציג את עוולות המערכת ויוצא נגדה. זו הפעם הרביעית שבה אנחנו ניגשים לקלפיות תחת האיום כי מחנה הימין מסכן את הדמוקרטיה, בהיותו חוד החנית נגד האלהת אנשי המשפט. אותם קולות ליברליים שטוענים כי "הרב קנייבסקי מנהל את המדינה", מוסרים מרצונם החופשי (בינתיים) את המפתחות למערכת פרקליטים ושופטים שאף אזרח לא בחר בהם להנהגת המדינה. בקנאות דתית השמורה לחצרות אדמו"רים הם מתחלחלים מכל דבר ביקורת, ומציגים אותה ככפירה בעיקר. באדיקותם כי רבה הם לא מעלים בדעתם לפקפק במלאכי עליון. לא תראו דמויות של בכירי מערכת המשפט מתגחכות בחן בארץ נהדרת, גם לא בזהו זה. כל ביקורת, כל חשיפה, נקברות מחוץ לגדר, כשעל מצבתן חרותה הסיסמה המשתקת: סכנה לדמוקרטיה. מישהו פה מאמין בכל מאודו כי משימת־העל של הדמוקרטיה הישראלית היא לשמור על מערכת המשפט, ולא על הצדק.
הדמוקרטיה אכן נלחמת על נפשה, אלא שהסכנה לא אורבת מצד מבקרי מערכת המשפט, אלא דווקא מצד אלה שבעיוורונם ואינטרסיהם מנפיקים לה רישיונות שליטה לא מבוקרים. מי שחושף את העובדה שגם בוגרי הפקולטה למשפטים הם בני אנוש, רק מסייע למדינה החופשית שעדיין יש כאן, להתנהל תוך פיקוח מתמיד ועין בוחנת. כן, גם על הרשות השופטת, על כל אגפיה. זה לא שמותר לחשוד בהם, חובה לחשוד בהם. מי שבוחר לעצום עיניים, לעשות האלהה של היושבים על כס המשפט – מסנוור את עיני הדור הבא ומביא אותנו לשעה קשה של שלטון שופטים שאולי יש בו חוקים, אבל אין בו צדק. השופט דוד רוזן מבין את זה, מבוהל מזה, ונותן הזדמנות לפרקליטות להתעורר ולהציל את שמה, את כבודה ואת עתידה של המערכת כולה.
המילים המשעשעות ביותר בפרשה חיכו לנו בסוף תגובת הפרקליטות לחדשות 12. אותה פרקליטות שפינקה אותנו לאורך שנים בהדלפות מאותם תיקים ממש, סיכמה דבריה לכתב: "אין בכוונתנו לנהל את המשפט בתקשורת".
