יום האישה שצוין השבוע העלה שוב, כבכל שנה, את סוגיית פערי השכר המגדריים. "נאחל לעצמנו שבשנה הבאה גבר ואישה באותו תפקיד יזכו לאותו השכר", אמרה שדרנית צעירה בגלגלצ, והמשיכה לחזק טענה שגויה. המספרים המצוטטים חדשות לבקרים לכאורה ברורים: שכרו הממוצע של גבר מגיע ליותר מ־12 אלף שקלים בחודש, בעוד שכרן החודשי הממוצע של נשים הוא 8,654 שקלים – פער של 31.6 אחוזים.
ההסבר הרווח והפופולרי לפערים הללו גורס שמדובר באפליה שוביניסטית לטובת הגברים. אבל כשבוחנים לעומק את הגורמים לפער, כפי שעשתה הדס פוקס ממכון טאוב במחקר שערכה בנושא, אפשר להגיע למסקנות אחרות לחלוטין. כאשר לא בודקים את השכר החודשי אלא את השכר לפי שעה, מגלים שהפער מצטמצם למחצית: 16 אחוזים. נשים פשוט עובדות יותר מגברים במשרות חלקיות, ושעות העבודה שלהן פחותות באופן ניכר. נכון לשנת 2018, 68 אחוזים מהנשים בישראל עבדו במשרה מלאה, בהשוואה ל־87 אחוזים מהגברים. משרה חלקית עם פחות שעות עבודה היא משרה מתגמלת פחות, בלי קשר למין העובד. מרבים לנופף בכך שישראל ניצבת במקום השלישי ב־OECD בפערי השכר בין גברים לנשים, אבל לנתון הזה יש להצמיד את הפער בישראל בין מספר שעות העבודה של גברים ונשים במשרה מלאה, שהוא הגבוה ב־OECD.
גם כשבוחנים את שארית הפער מגלים סדרה של בחירות שמשפיעות עליו. הגורם השני בחשיבותו הוא הבדלים בבחירת משלח יד, ועיסוק בענפים שונים: נשים בוחרות מקצועות מכניסים פחות, וחלקן במקצועות הטכנולוגיים נמוך בשיעור ניכר. בשוק העבודה הנוכחי, לידע מתמטי יש השפעה גדולה על השכר. נשים מציגות הישגים נמוכים יותר בתחומי המתמטיקה והמדעים כבר מהתיכון. שיעור הנבחנות במתמטיקה ומדעים בהיקף מורחב – נמוך יותר, וגם שיעור הסטודנטיות במקצועות הטכנולוגיים באקדמיה נמוך ועומד על כ־20־30 אחוזים בלבד.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– לאן נעלמה "הציונות הדתית" מהקמפיין שלה לחסידי חב"ד?
– עתידה של משרפת מעלה אדומים מוטל בספק
– יו"ר נעם: "יש ניסיון להנדס לנו את התודעה"
כשמשקללים את כל אלה – משרות חלקיות, פחות שעות עבודה ועבודה פחות מכניסה – פערי השכר מצטמצמים עד לשיעור נמוך מאוד של אחוזים בודדים. את אלה אפשר לשייך ליכולת מיקוח שונה בין גברים לנשים, או לפרמטרים אחרים שטרם נבדקו אבל לא בהכרח מצביעים על אפליה. הטענה הרווחת והפשטנית שלפיה משמעות פערי השכר היא שהחברה או העולם העסקי מעריכים אישה בכשבעים אחוזים מגבר – רחוקה מאוד מהמציאות. עיקר הפער בשכר הסופי נובע מבחירות חיים שונות, ומהעדפתן של נשים לעבוד פחות שעות ובתחומים מתגמלים פחות.
הממצא הזה עקבי גם כשבוחנים מה קורה בעולם. במחקר שבחן את פערי השכר באירופה נמצא פער של 12% בצרפת, 15% בגרמניה וכמעט 30% בבריטניה. אבל כשמשווים תפוחים לתפוחים, כלומר משרות באותה רמה, הפער הזה מצטמצם משמעותית: בצרפת ל־4%, בגרמניה ל־3.6% ובבריטניה ל־9.3%. וכשבודקים משרות באותו היקף, באותה רמה, באותו ארגון ובאותה הגדרת תפקיד – הפער מצטמצם בכל המדינות לפחות משלושה אחוזים.
מחקר אחר, שנעשה על יישומון הנסיעות השיתופיות "אובר", הראה אף הוא פער בין שכרם של גברים ונשים. באפליקציה הפופולרית יש נהגים גברים ונהגות נשים, אבל הנוסע אינו בוחר את מין הנהג, והאלגוריתם שקובע את התגמול על נסיעה אינו מבחין בין גברים לנשים. עדיין התברר שקיים פער של 7 אחוזים בשכר הממוצע של נהגים לעומת נהגות באובר, אבל הפער הזה בבירור לא הצביע על אפליה.
המחקר מצא שלושה גורמים שהשפיעו עליו: מחצית מהפער הוסברה במהירות הנסיעה – גברים נסעו מהר יותר והספיקו נסיעות רבות יותר בשעה. המחצית השנייה הוסברה באמצעות בחירות שונות בעבודה – נשים עבדו פחות שעות בשבוע ובחרו שעות עבודה משתלמות פחות ואזורים שיש בהם פחות נסיעות, ולכן תוגמלו פחות. נשים רבות גם עזבו את אובר אחרי תקופה של כמה חודשים, לעומת גברים שהתמידו בה יותר והניסיון לימד אותם כיצד להגיע לשכר גבוה יותר ולמצות את הפוטנציאל משעות העבודה שלהם.
ובכן, לא אפליה מגדרית ולא שוביניזם: גברים מרוויחים יותר פשוט כי הם עובדים יותר שעות, במשרות אחרות ובארגונים אחרים. הדיון בפערי השכר ובמספרים מסיט אותנו מההנחה הסמויה שלפיה שכר גבוה מעיד על מעמד וחשיבות, ושהוא סימן להישג רצוי. אם גברים מרוויחים שכר גבוה יותר אבל עובדים משמרות ארוכות יותר ובמשרות תובעניות יותר, אולי יצא שכרם בהפסדם. לא ברור שהפער הזה מעיד על טובתם של הגברים דווקא, אלא אם הדבר החשוב ביותר הוא שורת הרווח התחתונה, ולא למשל שעות עבודה קצרות יותר, יותר זמן לפנאי ולמשפחה, ואיזון טוב יותר בין עבודה לבית.
גם פערי השכר הנמוכים באירופה אינם מעידים בהכרח על חברה בריאה. בניגוד לאירופה המזדקנת, שהילודה הנמוכה בה מאיימת על עתידה, נשים בישראל יולדות יותר ילדים והמשפחות כאן גדולות יותר. יש לכך השפעה גם על בחירת קריירה ועל היקפי העבודה, ואלה משפיעים בתורם על ההכנסה. פער השכר מצטמצם ככל שנשים בוחרות במסלול חיים דומה יותר לשל הגברים: קריירה תובענית ורווחית, יותר שעות עבודה, פחות לידות (אם בכלל) ופחות זמן למשפחה. האם מדובר בשינוי חיובי שעלינו לשאוף אליו? זו כבר שאלה שהתשובה עליה איננה כלכלית בלבד.
