הַדֵּמוֹקְרַטְיָה מִתְגַּנֶּבֶת.
קְרֵבָה בַּלָּאט אֶל הַקֻּפְסָה.
אִם לֹא יַצְלִיחוּ לְתָפְסָהּ
אוּלַי תַּצְמִיחַ לָנוּ נֶבֶט,
אוּלַי יְלַבְלְבוּ עָלֶיהָ.
יוֹם הַבְּחִירוֹת הוּא יוֹם חַגָּהּ,
אֲבָל הַפַּעַם – הַחְרָגָה:
הוּא לֹא שֶׁלָּהּ, אֶלָּא עָלֶיהָ.
כִּי הַבְּחִירוֹת כַּיּוֹם הֵן מֵטָא:
הַאִם הָרִבּוֹנוּת לָעָם –
אוֹ שֶׁמָּא מִמְשָׁלוֹ הֻלְאַם
וְנִבְחָרָיו יוֹשְׁבֵי רוּלֵטָה
שֶׁל דֶּלֶת כֶּלֶא מִסְתּוֹבֶבֶת
וּפְרַקְלִיטִים גְּבוֹהִים יוֹרוּם
מִי יִתָּפֵר וּמִי יָרוּם;
יוֹעֵץ וְשַׂר – אָדוֹן וְעֶבֶד.
הַתּוֹצָאָה לְמִסְפָּרֶיהָ
תּוֹרֶה לָנוּ אִם נִפָּרַע
מֵהֲוָיַת הַמִּתְפָּרָה
אוֹ שֶׁתַּמְשִׁיךְ לְהִתְפָּרֵעַ.
הַדֵּמוֹקְרַטְיָה מִתְגַּנֶּבֶת
אֶל הַתֵּבָה, קָרוֹב קָרוֹב:
אוּלַי הִיא אַף תִּזְכֶּה בְּרֹב.
אוּלַי זֶה לְאַלְתָּר אוֹ נֶבֶר.
צָרָה שֶׁל עֲשִׁירִים
צָבַרְתִּי רֹב וֶתֶק
לְאֹרֶךְ שְׁנָתַיִם,
וַעֲדַיִן כָּל פֶּתֶק
קוֹרֵץ לִי בְּמֶתֶק
שְׂפָתַיִם.
יֵשׁ אֲנָשִׁים שֶׁהַשֶּׁפַע
עַל עֵינֵיהֶם נוֹשֵׁף:
לָהֶם, מֵרֹב מִפְלָגוֹת קָשֶׁה כְּבָר
לִמְצֹא אֶת מְנַת הַשֵּׁף.
אֶצְלִי זֶה הַהֶפֶךְ: הוּא שֶׁבַע
מַכֶּה בִּי, מַמָּשׁ מְכַשֵּׁף.
מַתְאִים לִי אוֹחָנָה
עִם מַתָּן כָּהָנָא
עִם סְטְרוּק וְגַם רוֹטְמָן – כֵּן כֵּן, שִׂמְחָה רִיף!
וּבִּיבִּי כִּי לֵךְ, וּבֵּנֶט כִּי בּוֹאוּ
וְלֵוִין כִּי יָבִין וְיָרִיב.
שָׁקֵד כִּי שָׁקוּף
בְּצַלְאֵל כִּי זָקוּף,
הֶנְדֶּל־הָאוּזֶר גַּם כֵּן, וְעָמִית הַלֵּוִי,
וּמִי שֶׁאֵינוֹ פֹּה שֶׁלֹּא יֵעָלֵב לִי:
כָּל מַפְרִיד־רָשׁוּיוֹת יָמִין וְאָמִין
וּפְּרוֹ־חִסּוּנִים – בִּפְנִים.
הַשֶּׁפַע! לְאָן שֶׁ
אַבִּיט, אֲנִי עָף עַל
הַכֹּל. פֹּה זֶה אַנְגֶּ'ל
כָּפוּל אַבּוּלְעַפְיָה!
שִׂימוּ בַּלָּאפָה
חָרִיף וּפָלָאפֶל,
אֶת כָּל הַסָּלָטִים
וּכְּנָאפֶה!
מָה יִהְיֶה לְבַסּוֹף הָאֶחָד שֶׁאָרִים?
כְּבָר נִרְאֶה. זוֹ צָרַת עֲשִׁירִים.
