מלחמת ההתשה השנייה

במהלך העשור האחרון מתנהל מאבק חד־צדדי בין מדינת ישראל ובין הרשות הפלסטינית ביחס לשליטה על השטחים הפתוחים ביהודה ושומרון. כן, מדובר במאבק חד־צדדי, מפני שמדינת ישראל קפאה על שמריה ואיננה מגינה כראוי על האינטרסים הלאומיים במרחב זה.

פעילותה של הרשות הפלסטינית נועדה לקבע את התפיסה שלפיה שטחי B ו־A כבר מצויים בשליטתה של הרשות הפלסטינית, והדיון העתידי ייסוב על שאלת החלוקה של שטחי C בין מדינת ישראל ובין הרשות הפלסטינית, תוך צמצום מרחב התמרון המדיני.

– דע מה שתשיב: כיצד יפעלו המפלגות בשטחי C?

במובן זה הרשות הפלסטינית מנהלת "מערכה בין ההסכמים", והצלחתה של התוכנית הפלסטינית תביא לצמצום דרסטי ביכולות המיקוח של מדינת ישראל. ככל שמדינת ישראל לא תתעשת ותחזיר לידיה את היוזמה והשליטה האפקטיבית בשטחים הפתוחים, היא עלולה למצוא את עצמה בפני עובדה מוגמרת.

כבר בשנת 2009 פרסם ראש הממשלה הפלסטיני דאז, סלאם פיאד, תוכנית אסטרטגית לבניית התשתית למדינה הפלסטינית, בשם "מסיימים את הכיבוש, מקימים מדינה", שתכליתה: הקמת מדינה פלסטינית בפועל.

כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– עד כמה פיקחו הכנסת ובג"ץ על המגבלות שהטילה הממשלה?
– צלם, אלוהים: למה אנחנו מופתעים כשעוד איש ציבור נופל
– עתירת שמאל הביאה להסדרת שכונה בשומרון

בתוך זמן קצר עברה התוכנית לשלב הביצוע, ובמהלך העשור האחרון היא משנה את פני השטח מקצה לקצה. החל משנת 2009, הרשות הפלסטינית מבצעת השתלטות בבנייה ובחקלאות על שטחי C, תוך יצירת רצף טריטוריאלי בין שטחי A ו־B ובינם לבין הקו הירוק, בידוד יישובים יהודיים וחסימת הרצף הטריטוריאלי של ישראל, השתלטות על צירי תנועה ראשיים, השתלטות על משאבי טבע והרס אתרי מורשת יהודיים, בניסיון לטשטש את הקשר והזיקה של העם היהודי לחבלי הארץ הללו.

לטובת קידומה המואץ של תוכנית פיאד הקימה הרשות הפלסטינית תשתית ארגונית רחבה. אף שהיא מהווה הפרה בוטה של הסכמי אוסלו, היא זוכה לסיוע נרחב במתן שירותים ומימון נדיב מהאיחוד האירופי, ממדינות האיחוד ומהאו"ם.

הרשות הפלסטינית הקימה רשות מיוחדת במימון בינלאומי, המפעילה צוותי מודדים לצורך רישום והסדר של המקרקעין מטעמה. בהיעדר מהלך ישראלי מקביל, מהלך זה מקבע ריבונות פלסטינית תודעתית ואף משפטית על כלל השטח הפתוח, ובנוסף יאפשר את הפיכתן בפועל של אדמות מדינה וסקר לאדמות פרטיות של פלסטינים. בתוך עשור הוכפל מספר המבנים הפלסטינים הבלתי חוקיים בשטחי C והוא עומד כיום על כ־65 אלף ממבנים, לצד תפיסת אלפי דונמים באמצעות השתלטות חקלאית. כמובן, המהלך הפלסטיני יוצר גם שינוי דמוגרפי משמעותי וגידול מסיבי של האוכלוסייה הפלסטינית בשטחי C.

נוכח ההבנה כי ביהודה ושומרון מתנהלת מערכה על עיצוב המרחב בעתיד, בדגש על מרכיב הקרקע, ונוכח ההשפעה הקריטית שיש למערכה זו על האינטרסים של מדינת ישראל, הן בתוך מרחב יהודה ושומרון והן מחוצה לו, מדינת ישראל חייבת לקבוע מדיניות תקיפה לבלימת הפעילות של הרשות הפלסטינית ולהשבת המצב לקדמותו בכל מקום שבו הדבר ניתן, ולשמירה יזומה על האינטרסים הישראליים במרחב יהודה ושומרון.

ממשלת ישראל נדרשת לראות בשמירה על האינטרסים הלאומיים וההתיישבותיים ביהודה ושומרון עניין קריטי, המחייב פעולה אקטיבית להפסקת פעילות הרשות הפלסטינית לשינוי המצב בשטחי C, ולחיזוק האחיזה הישראלית בכלל השטחים הפתוחים במרחב – מתוך ראייה צופת פני עתיד.

בהתאם לכך, על ממשלת ישראל להגדיר כי כל פעילות בלתי מורשית של הרשות הפלסטינית שנועדה לפגיעה בשליטה הישראלית במרחב יהודה ושומרון, לרבות בנייה לא חוקית והשתלטות חקלאית על שטחים פתוחים, וביצוע הסדר מקרקעין באזור שטחי C – הינה פעולה עוינת.

המהלכים המרכזיים הנדרשים מצד מדינת ישראל הם: ביצוע הסדר של המקרקעין ביהודה ושומרון; עריכת מפקד אוכלוסין לאוכלוסייה הערבית בשטחי C; קידום תוכנית מתאר מחוזית 2050 לשטחי C שתיתן מענה ליישובים ולכפרים שהוקמו קודם להסכמי אוסלו או שאושרו כדין; הקמת יחידת אכיפה ופלוגת מג"ב ייעודיות לשמירת השטחים הפתוחים, על בסיס מודל "הסיירת הירוקה" ו"יחידת יואב". כל זאת לצד ייעול כלי האכיפה המנהליים והחרפת הסנקציות הכלכליות, וגיבוש תוכנית אב להחזקת השטח ובכלל זה באמצעות חקלאות וייעור.